החתונה המלכותית מתקרבת: כ-8,000 עיתונאים יגיעו ללונדון לכסות את האירוע
לא פחות מ-2 מיליארד בני אדם צפויים לצפות בחתונתו של הנסיך הבריטי וויליאם עם בחירת ליבו קייט מידלטון בעוד פחות משבועיים. רק לשם השוואה, בחתונת אביו יורש העצר הנסיך צ'ארלס, עם אמו של וויליאם, דיאנה, בשנת 1981, צפו 'רק' 800 מיליון איש.
אתר DEADLINE LONDON מפרסם כי על פי הערכות, לא פחות מ-8,000 עיתונאים מגופי מדיה רבים, בהם תחנות טלוויזיה ורדיו, אתרי אינטרנט ועיתונים, יגיעו מכל רחבי העולם ללונדון כדי לסקר את החתונה.
על פי הערכות, כ-140 ניידות שידור לווייני יספקו את הדרישה לצפות בחתונה כמעט בכל פינה ברחבי העולם, ואותן ניידות יהיו פרוסות בסביבת הגרין פארק בלונדון.
אגב, תכניתו של איל התקשורת רופרט מרדוק לצלם את החתונה בתלת מימד, לא יצאה אל הפועל משום שבכנסיית וסטמינסטר, מקום חתונתם של בני הזוג, אין פשוט מקום להציב את הציוד עבור צילום זה.
תאגיד השידור הבריטי BBC יעביר את שידור החתונה עבור רשתות הטלוויזיה בארה"ב. ה-BBC יציב 21 מצלמות ברחבי הכנסייה שיסקרו את האירוע, ויעבירו אותו ב-BBC1, ובשאר ערוצי BBC Worldwide.
רשת החדשות של NBC יצרה שותפות עם הרשת הבריטית ITN לכיסוי החתונה, ול-NBC יהיה 50 איש במרכז לונדון לטובת הפרויקט הזה. הרשת האמריקאית תקדיש את כל המותגים שלה לטובת החתונה, בין היתר את Access Hollywood, בראבו, ערוץ הבידור E!, , Telemundo ערוץ מזג האוויר ואת אתר הנשים iVillage.
ITN תעניק את שירותיה ליותר מ-15 גופי שידור בינ"ל, בהם CTV הקנדית, ZDF בגרמניה, והערוצים 7 ו-10 האוסטרליים, שישלמו לרשת הבריטית כ-200 אלך שטרלינג עבור קבלת השידור.
FOX האמריקאית לא תשלם עבור השידור, אותו היא תשיג מרשת סקיי הבריטית, שתיהן בבעלותו של הטייקון מרדוק. פוקס תשלח צוות של כ-50 איש, שישדר מאולפן מיוחד שנבנה מחוץ לארמון בקינגהם.
- 3.החתונה באולמי בונבון? (ל"ת)טיש 17/04/2011 11:58הגב לתגובה זו
- 2.אייל 17/04/2011 11:05הגב לתגובה זואם ככה, מדוע אומרים כיסוי תקשורתי?
- אומרים את זה כי מאנגלזים את העברית (ל"ת)מישהו דואג 20/04/2011 16:50הגב לתגובה זו
- 1.אירועים תקשורתיים לא מכסים אלא מסקרים (ל"ת)מישהו דואג 17/04/2011 11:02הגב לתגובה זו
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
