דעה

קופסאות הסיגריות החדשות באוסטרליה - הדרך הנכונה להילחם

עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, מפרגנת למאבק באוסטרליה כנגד תופעת העישון, בשטח שכביכול נעשה בו כבר הכל - האוסטרלים מראים יצירתיות
עטרה בילר | (9)

אחד המחסומים העוצמתיים ביותר מפני גמילה מעישון סיגריות הוא האשליה שהעישון הוא אח, מהנאות החיים. כיום ברור לחלוטין שכל תעשיית הסיגריות נשענת על התמכרות לניקוטין לצד יצירת פנטזיה הרואית סביב העישון. הניקוטין הוא אחד הסמים ששיפוע ההתמכרות אליו הוא מהתלול בעולם. לכן שוכחים את שלש הסיגריות הראשונות שטעמן היה זוועה.. הניקוטין תובעני ודורש האכלה קבועה לאורך כל שעות יומו של המעשן, בין אם אלו ארבע או ארבעים סיגריות. הניקוטין מאפשר למעשן לתפקד כרצונו, ובלבד שיזין אותו בזמנים קובעים, ותמיד.

עובדה זו לא הייתה מעניינת אילו לא היו חברות הטבק מייצרות סביב הסיגריה חלום של סטטוס, סקס אפיל וסממני הצלחה. אילו לא היה נרקם הקישור בין זקיפות קומתו של המעשן וסביב נשיותה המתוחכמת של המעשנת, היו המעשנים מרגישים בזויים כמו מריחי דבק או שואפי גז מזגנים. זה לא שניקוטין היה ממכר פחות, אלא שהאשליה שסיגריות עוזרות לנו לחשוב, לתקשר, להיות יצירתיים, אסרטיביים, בטוחים בעצמינו, רגועים ונראים טוב - כלל לא הייתה מתגבשת. אילו לא היינו נחשפים לגיבורי תרבות שהסיגריה נעוצה בזווית פיהם כמו גם בסוד התפקוד המושלם שלהם, היינו חשים כעלובי נפש שהתמכרו לשאיפה של עלי טבק עשנים לריאותיו. היינו שואפים הנאה רק מעצם העובדה שפשוט השבענו את מנת הניקוטין שהגוף התגעגע אליה, ולא מעצם העישון עצמו.

באמת שמיותר להזכיר את ערימות מסעות הפרסום ויחסי הציבור נגד עישון, ואת שיטות הגמילה מעישון שקיימות. החל משרלטנים שמציעים פתרונות מיסטיים, וכלה בשיטות רציניות ששואפות לחבר את המעשן למנגנון ההתמכרות ולנתק אותו מאשליית ההנאה והתועלת המנטאלית שבעישון לרוב באמצעות סדנאות ודיבור ישיר אל ההיגיון הבריא ויצר החיים של המעשן.

אך דבר אחד לא נעשה. קופסת הסיגריות עצמה עדיין משמשת אמצעי מדיה. עדיין אפשר לראות את המותג מרלבורו או לאקי סטרייק על גבי הקופסא ולצלול דרכו אל העולם המופלא שנבנה נדבך על נדבך בידי אייקונים כמו ג'ון ויין, ג'יימס דין מרלן דיטריך, דרך יצחק רבין וגולדה מאיר ועד אריק קלפטון ודון דרייפר..

באוסטרליה הבינו שכל עוד תדבר קופסת הסיגריות בשפת ה-glory שבנו תאגידי הטבק, אין טעם במסעות צלב נגד עישון. מבחינה פסיכולוגית ידוע שאדם יכול לחיות ב-split תמידי בין שני חלקיו של קונפליקט כל עוד כל צד של הקונפליקט 'מוגן' מפני האחר. למשל, סרטון נגד עישון ירתיע אותנו עד שנפגוש בקופסת מרלבורו אדומה-לבנה נחשקת ומזמינה, שתשחרר את האסוציאציות שמקשרות עישון להנאה, תיפקוד ופוזה. זהו מצב שאפשר לחיות בו לאורך זמן בלי להתעמת עם עצמינו.

ממשלת אוסטרליה החליטה שאריזות המותגים המובילים יציגו, במקום את הלוגו והצבעוניות המוכרים, מספר תמונות מעוררות חלחלה של נזקי הסיגריות. קופסא אחת מציגה תמונה מזעזעת של פה אדם מסורטן. קופסא אחרת מציגה ילדה מאושפזת עם מסכת חמצן כשלצידה הכיתוב "אל תתנו לילדים לעשן את עשן הסיגריות". קופסא שלישית, עין חסרת הבעה בתוך קפלי עור פנים קמוטים והכיתוב "העישון גורם לעיוורון". כל הקופסאות הן בצבע ירוק זית, צבע שהוכח כמרתיע למעשנים. אגב שמות המותגים מופיעים בפונט אחיד ללא לוגו. ראש ממשלת אוסטרליה, ג'וליה גילארד, טוענת שרק הדגמת הנזק על גבי הקופסא עשוי לעשות את העבודה.

מבחינת המנגנון הפסיכולוגי רק אם כל ממשקי המותג ישדרו את אותם ערכים יצליח המותג להפגין אינטגריטי מול קהל היעד ולהיות משכנע. במקרה של אריזות הסיגריות המבחילות ה'מיתוג' הוא מיתוג מרתיע שמיועד לנגן באותו טון יחד עם ים המסרים שהצטברו לכולנו במוח.

על פי כל מודל מיתוג אמור מהלך זה לנתק את האפיל הנוצץ מהסיגריה, ולהשאיר את המעשן עם ההתמכרות לניקוטין בלבד. כך מתמוטט לו המעוז האחרון של פנטזיית העישון.

וכשאנחנו יודעים שזו רק התמכרות ולא אמצעי קסם להצלחה ולהנאה, אולי אפשר לעשות את הדרך להפסיק לעשן או כלל לא להתחיל - עם מחסום אחד פחות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אמביוולנטית 21/04/2011 21:22
    הגב לתגובה זו
    שקמפיינים מפחידים רק גורמים למעשנים לעשן יותר (בגלל הלחץ...) אנשים נוטים להדחיק דברים רעים
  • 6.
    מעשן 19/04/2011 00:02
    הגב לתגובה זו
    אריזות כאלה בישראל יובילו לאחד משני דברים: 1. ידוע שיופי הוא דבר שהחברה קובעת. ברגע שמעשנים יסתובבו עם קופסאות כאלה, בקטע אירוני, זה לא יחשב למכוער. 2. מעשנים יתחילו להעביר את הסיגריות לקופסאות מעוצבות או חפיסות מתכת יפות. הייחודיות תעלה, קופסאות צבעוניות ימכרו, והדבר יתרום לחווית העישון. בכל מקרה, אני בעד.
  • 5.
    נכון, לעשן היום זה להרגיש שאתה חי על הקצה (ל"ת)
    יונתן 17/04/2011 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יואל 17/04/2011 11:19
    הגב לתגובה זו
    בתאילנד ממזמן שמים על קופסאות הסיגריות תמונות זוועה כבר שנים מספר, סתם שתדעי
  • 3.
    (ל"ת)
    מאמת מעניין ... 17/04/2011 10:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שחף 17/04/2011 10:12
    הגב לתגובה זו
    אחלה נושא לכתוב עליו
  • 1.
    המעושן 17/04/2011 09:57
    הגב לתגובה זו
    קופסאות עם תמונות מבחילות ,רץ כבר 10 שנים...
  • בתאילנד השאירו את 22/04/2011 01:38
    הגב לתגובה זו
    את המותג כך שהצילום "מנדנד" על האריזה.. כמו עוד תזכורת. פה מדובר במהלך קיצוני. מקווה שיצליח. מאמר כתוב יםה
  • איילת 09/05/2011 09:46
    לדעתי הנושא קצת לעוס
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: