כשהכל נראה טוב כל כך, חפשו את הצרות - הנה 2 דוגמאות

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות, כותב על מועדון השווקים המתעוררים והמתפתחים אשר נוטל את ההובלה בליגה הכלכלית, אך היום יותר מתמיד חשוב לדעת מי מאייש את ההרכב
רונן מנחם | (11)

הנתונים והתחזיות המופיעים בסקירה זו לקוחים מהתחזית העולמית החדשה של קרן המטבע הבינ"ל. מועדון השווקים המתעוררים והמתפתחים נוטל את ההובלה בליגה הכלכלית, אך היום יותר מתמיד חשוב לדעת מי מאייש את ההרכב.

חשיבותם של השווקים המתעוררים והמתפתחים (EM, Emerging Markets) בכלכלה העולמית גדלה במהירות. אם בתחילת שנות התשעים היו השווקים הללו פחות משליש מהתוצר העולמי (בשקלול כוח הקנייה המקומי), הרי בעוד 5 שנים יגדל משקלם ל-54%. המדינות המפותחות (DM, Developed Markets) יהיו במיעוט. מבט קצר על השינויים בהרכב הנציגויות של המדינות החברות בגופים וארגונים בינ"ל כבר משקף זאת: G7, לדוגמא, כמעט מתבטלת בפני G20.

המשבר שפקד את הכלכלה העולמית בשנים האחרונות הוכיח ש-EM לא רק צומחים מהר יותר מ-GM, הם גם רגישים פחות לזעזועים חיצוניים. לראיה, בחמש השנים האחרונות גדל סך התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ב-GM בשיעור ממוצע של 1.1% בלבד וגם בחמש השנים הבאות הוא יתקשה להתאושש ויצמח בשיעור שנתי של 2.5% בלבד. במונחים לנפש - זו צמיחה חיוורת מאוד.

מנגד, אצל EM נראה כאילו המשבר הגדול היה לא יותר מחבטה קלה בכנף: קצב הצמיחה הממוצע בתמ"ג שלהם היה 6.6% בחמש השנים האחרונות ויהיה דומה גם בחמש השנים הבאות. זהו ממצא חשוב, כי היה מקובל לחשוב שאחד החסרונות של EM הוא רגישותם הגבוהה למשברים גלובאליים. מסתבר שהם התבגרו מאוד ושוב אין לחשוש כי יקרסו בכל פעם שארצות הברית משתעלת, לדוגמא.

החוב החיצוני שלהם ירד לפי התחזיות מ-28.7% ל-22.7% מהתמ"ג בחמש השנים הבאות - הוכחה מצוינת לכך. לא זו בלבד שיתרונם של EM כה בולט, הם מתנהלים בחוכמה ונראה כי יגדילו אותו בשנים הבאות. אחד הסימנים לכך הן ההשקעות הנרחבות שלהם, שמשקלן בתמ"ג יגדל מ-27.6% ל-32.5% בשנים 2006-2015. מצד שני, ההשקעות של DM תצטמצמנה והן תהווינה 20.5% מהתמ"ג בלבד. ההשקעות באות אמנם על חשבון הצריכה הפרטית ושימושים אחרים בתוצר היום, אך בזכותן התוצר יגדל ויהיה ניתן בעתיד לחלק עוגה גדולה יותר בין הצרכנים.

השקעות יש לממן וגם כאן יש ל-EM בשורה. הם יגדילו את משקל החיסכון בתוצר מ-32% ל-35.2% בחמש השנים הבאות ולכן יהיו פחות ממונפים מבעבר. כך תקטן עוד יותר רגישותם לזעזועים חיצוניים. ממול, DM חוסכים פחות ואף שגם אצלם החיסכון יגדל, הוא יהווה רק 19.7% מהתוצר בתום התקופה.

המשבר האחרון חייב מדינות רבות להגדיל הוצאות וגירעונות, ומי שנקלע אליו עם חוב גבוה - שילם ביוקר. מדינות שחובותיהן תפחו יצטרכו עכשיו להנהיג צנע חריף ולקוות שהסקטורים העסקיים שלהן יחזיקו מעמד. גם במישור זה EM נמצאים במצב מצוין. החוב הציבורי שלהם יקטן בחמש השנים הבאות מ-35.9% ל-28% מהתמ"ג ואילו אצל DM החוב גבוה מאוד ובשנת 2015 יסתכם ב-106.6% מהתמ"ג. כתוצאה, אם יתחולל משבר עולמי נוסף, EM יוכלו בקלות להגדיל גירעונות והמחיר שישלמו יהיה נמוך יחסית.

כל היתרונות הללו מחייבים לתת לשווקים המתעוררים והמתפתחים משקל נכבד בתיקי ההשקעות. למעשה, מבחינות רבות הם כבר הקיצו ולא נכון עוד לכנותם כך. הם אינם זקוקים לשעון מעורר. אולם, דווקא בגלל היתרונות הללו, המחקר והאנליזות על השווקים השונים חייבים להתרחב, להשתפר ולהתמקצע כל הזמן. יש מקום לקפיצת מדרגה מחקרית, שהרי דווקא כשהכל נראה טוב כל כך, צריך לחפש מאין תבוא הצרה.

כמצופה, יש גם תמרורי אזהרה לא מעטים. אציין שניים מהם:

ראשית, יש לזכור שמדובר בקבוצה מגוונת מאוד וההבדלים הכלכליים והפיננסיים בין המדינות השונות עצומים. ב-EM יש צרכני סחורות ויצרנים, יש כאלה עם גירעונות גדולים בתקציבי הממשלות ובמאזני התשלומים ולאחרים עודפים גדולים וכו'. לא בכדי חמש המדינות המובילות בקבוצה, ברזיל, רוסיה, הודו, סין ולאחרונה דרום אפריקה זכו לשם נפרד (BRICS) וגם בתוכן ההבדלים עצומים. אם ניקח לדוגמא את אזור אסיה המתפתחת, הצמיחה שם בחמש השנים הבאות תסתכם ב-8.5%, האינפלציה ב-3.6% והחוב הציבורי ב-27.4% מהתמ"ג.

מנגד, באזור אמריקה הלטינית כל הנתונים יהיו פחות טובים - הצמיחה תסתכם ב-4.1%, האינפלציה ב-5.7% והחוב ב-48.1% מהתמ"ג. מובן שגם בתוך תת הקבוצות הללו ההבדלים עצומים. במונחי פיזור יכול להיות למצב כזה יתרון, אך הדבר מצריך ייעוץ מקצועי ומכשירים כגון קרנות נאמנות מתמחות, שיחזיקו מספר נכסים גבוה דיו ופיזורן הגיאוגרפי יהיה רחב מספיק.

שנית, קצב האינפלציה ב-EM גבוה יותר ובחמש השנים הקרובות הוא יסתכם ב-4.6% בממוצע שנתי - פי 2.6 מהאינפלציה הממוצעת ב-DM. זה מספר גבוה, שעלול להוליך להתערערות יציבות המחירים והיציבות הפיננסית ולחייב מדיניות מוניטארית מרסנת. בתווך עלולים המטבעות המקומיים להיחלש במידה ניכרת ולשחוק את רווחי המשקיעים.

עם זאת, חשוב לציין שלפי התחזיות קצב האינפלציה ב-EM יואט במהלך התקופה ויגיע ל-3.8% ב-2016, כך שלא צפויה התפרצות אינפלציונית. בנוסף, אם ייבוא ההון האגרסיבי ל-EM יימשך, הדבר יחזק את המטבעות שלהם ויהווה משקל נגד לאינפלציה הגבוהה. וכך, השווקים המתעוררים והמתפתחים ראויים לכבוד ו...חשד.

בזמן האחרון, הכבוד גדל והחשד הצטמצם, אך שניהם עדיין כאן. המסקנה שהיא אולי החשובה ביותר - לא להסתכל עליהם כמקשה אחת. ההבדלים בתוכם יותר גדולים מההבדלים בינם לבין השווקים המפותחים. לכן חשוב מאוד להכיר אותם היטב ולהתמקצע בהם. לאורך זמן, לא יגעת ומצאת - אל תאמין.

הכותב, רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יוסי מזרחי 26/04/2011 08:39
    הגב לתגובה זו
    נקודה נוספת, שיותר רלוונטית אולי לסוחרים ולמשקיעים ופחות לאנליסטים - השקיפות. השווקים המתעוררים אינם ידועים בשקיפותם, הרגולציות בחלק מהמדינות אינן אפקטיביות כמו אלו שבעולם המפותח ובנוסף - חלק משווקי המסחר בשווקים המתעוררים רחוקים מלהיות יעילים (שזאת אולי נקודה חיובית למשקיע או הסוחר שיידע איך לפעול...).
  • רונן מנחם 26/04/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
    שלום ותודה. אכן העלית סוגיה חשובה, אך יפאן, לדוגמא, הנחשבת מדינה מפותחת, לא ידועה בדייקנות נתוני התמ" ג (שמתוקנים תדירות לאחור ולעיתים בשיעורים חדים) והיא אינה היחידה בתחום זה... בברכה, רונן.
  • יוסי מזרחי 26/04/2011 11:38
    לחוסר השקיפות שיכול להיות - השווקים המתעוררים ללא ספק יכולים להיות יעד אטרקטיבי למדי, בבוודאי לטווח הארוך
  • 5.
    קם 19/04/2011 06:16
    הגב לתגובה זו
    א שום דבר לא נראה טוב כל כך ב לא צריך לחפש את הצרות הם באות בצרורות ג כתבה אולי קצת שונה ואולי מעניינת אבל מתאימה לאקדמיה או לשיחות משועממים
  • 4.
    הבורר 17/04/2011 18:19
    הגב לתגובה זו
    ולראות את התמונה הכוללת! זה תמיד מה שרונן מנתח בכתבות שלו. נותן לנו להסתכל על דברים שלא קשורים ישירות לבורסה ,אבל משפיעים בצורה ישירה על שוק ההון.תענוג מחכה לכתבה הבאה שלו....חג שמח לכל בית ישראל!!!!
  • הבורר, 4, תודה (ל"ת)
    רונן מנחם 26/04/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תענוג לקרוא כל מאמר שלך (ל"ת)
    י 17/04/2011 16:06
    הגב לתגובה זו
  • י. 3, תודה! (ל"ת)
    רונן מנחם 26/04/2011 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מייק 17/04/2011 11:36
    הגב לתגובה זו
    הבנקים שם חשופים לאשראים של 2 טריליון דולר שרובם כנגד ביטחונות נדלן,שתבין ש 50 מילון דירות ב -4 הערים הגדולות לא מאוישות וסך שווי הנדלן הגיע ל כמעט פי 4 מסך התוצר,כדי לקבל פרופרציה אז במשבר הנדלן היפני ערב פיצוץ הבועה בשנות ה-90 סך שווי הנדלן במדינה הגיע ל 3,5 פעמים התמג..אז מפה אפשר להבין לאן סין צועדת כאשר הריבית במגמת עליה
  • 1.
    z 17/04/2011 11:03
    הגב לתגובה זו
    נתח מדינות ספציפיות עם הסיכויים שהבורסה בהם תעלה.למשל ברזיל איך משפיעים הארועים הצפויים על חברות ספציפיות.
  • רונן מנחם 26/04/2011 11:00
    הגב לתגובה זו
    שלום מדובר בעיקר בניתוח המתאים להשקעות ארוכות טווח עם פיזור - תעודות סל, קרנות וכו' . בברכה, רונן.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.