לידיעת נוחי: הכסף זורם לטלוויזיה - עולה ל-1.6 מיליארד שקל, העיתונות בצניחה

אומדן השיווק השנתי ב-2010 על-פי איגוד השיווק מראה נטייה חזקה לטלוויזיה ומנגד פגיעה בעיתונות אליה נכנס נוחי דנקנר עם רכישת מעריב
משה בנימין |

הטלוויזיה המסחרית ממשיכה לשמור על מעמדה כמדיה המובילה בקרב אנשי השיווק. הרואים בה מדיה אפקטיבית, הבונה מותגים במהירות יחסית ומשמרת אותם לאורך זמן. הטלוויזיה עדיין מהווה את "מדורת השבט" עם רייטינג ממוצע שאין דומה לו בעולם ועם שיעור הגעה גבוה ביותר של כ-70% מהאוכלוסייה בתוך שבוע ימים. חלקה בעוגת השיווק 2010 עומד על 27.3%.

כך עולה מאומדן השיווק השנתי הנערך זו השנה הרביעית ברציפות ע"י איגוד השיווק ומכון המחקר 'הגל החדש'. האומדן נערך באמצעות סקר בקרב 70 סמנכ"לי שיווק, חברי האיגוד, המייצגים חברות בכל הגדלים ומכל ענפי המשק.

מדו"ח איגוד השיווק עעולה כי ההוצאות לשיווק במשק גדלו במהלך 2010 בשיעור של 6.3%. אומדן תקציב השיווק עומד על 6,030 מיליארד שקלים לעומת 5,672 מיליארד שקלים בשנת 2009.

תמהיל השיווק ב-2010

אפיקי השיווק הרושמים את הגידול הגבוה ביותר הם הטלוויזיה עם 190 מיליון שקלים, נקודות המכירה עם 129 מיליון שקלים, והאינטרנט עם גידול של 94 מיליון שקלים. התקציבים המופנים ליחסי ציבור ולדיוור ישיר ממשיכים לקטון זו השנה השלישית ברציפות.

חמשת אפיקי השיווק המובילים את תקציבי השיווק בישראל 2010 הם: פרסום בטלוויזיה ( 27.3%), פרסום בעיתונות (20%), BTL עם 12.1% נקודות מכירה (12.1%) ופרסום באינטרנט (10.2%). החברות משקיעות למעלה מ 4.9 מיליארד שקלים ב-5 אפיקים אלה, ויחד הם מהווים כ-82% מתקציבי השיווק במשק. 19% האחוזים הנותרים מתחלקים בין תשעת אפיקי השיווק הנוספים.

תלמה בירו מנכ"ל האיגוד: "ב-2010 גדל משמעותית מספר משקי הבית המחוברים לממירים דיגיטליים המאפשרים הקלטת התכנית והרצת הפרסומות במהלכה. ימים יגידו מה תהיה השפעתם של אלה על הפרסום בטלוויזיה בעתיד הקרוב ועל הסדרתו של התוכן השיווקי".

תקציבי השיווק ב-2010 לעומת 2009

שנת 2010 הייתה שנה של גידול בחשיפה לעיתונות על פי סקר TGI, תודות לעיתוני החינם שחולקו לציבור במקומות מרכזיים. במקביל גדלו גם שטחי הפרסום במרבית העיתונים, ובעיקר בישראל היום (שיצא עם מוסף לשבת) ובכלכליסט. עם זאת, הגידול באינצ'ים לא הביא לגידול בהשקעות המפרסמים בעיתונות וזאת עקב ירידת מחירים, בונוסים והנחות שניתנו השנה ע"י העיתונים. חלקה של העיתונות בעוגת השיווק הכללית הצטמק והוא עומד ב 2010 על 20% בלבד.

בירו מוסיפה ואומרת, "העיתונות היא המדיה הוותיקה בעוגת הפרסום ויכולותיה להמציא את עצמה מחדש מוגבלות ביותר, אם בכלל. ריבוי השחקנים, התחרות הקשה, עיתוני החינם ועוגת העיתונות המתכווצת יימשכו ככל הנראה גם ב 2011. בינתיים עוקב הענף כולו בדריכות אחרי התמורות הצפויות ב"מעריב" ואולי גם בענף כולו בעקבות רכישת העיתון ע"י נוחי דנקנר וקבוצת IDB".

האינטרנט ממשיך להגדיל את כוחו זו השנה ה-9 ברציפות והופך למדיה החמישית בהיקף פעילותה בישראל. לדברי בירו, "בשנים האחרונות מוצאים המפרסמים באינטרנט שלושה יתרונות מרכזיים: הוא אינטראקטיבי, מחירו נמוך יחסית והוא מאפשר סגמנטציה ופילוח ברור מול קהלים. 2010 היתה בסימן התעצמותה של פייסבוק, גם על חשבון רשתות חברתיות ישראליות, גידול בטראפיק ובמחירי הפרסום במאקו, איחוד כוחות בין ואללה לאתר הלוחות יד 2, העמקת השת"פ בין נענע 10 ו MSN בדמות MASA ומכירת שטחי הפרסום בפייסבוק ישראל ע"י נענע 10".

ענף יחסי הציבור ממשיך להצטמצם ולקטון זו השנה השלישית ברציפות הן בסכומים אבסולוטיים והן בחלקו בעוגת השיווק הכללית. מ-121 מליון שקלים ב-2008, ירדה ההשקעה בענף ל 91 מליון שקלים ב 2009 ול-84 מליון שקלים ב-2010. נראה כי זהו אפיק השיווק היחיד שלא התאושש מהמשבר הכלכלי במהלכו ספג הענף צמצום משמעותי, הנחות מפליגות והקפאת ריטיינרים.

תלמה בירו: "שלא כמו בארה"ב ובמדינות אירופה אשר שם, בדיוק כפי שניבא אל ריס, כוחם של יחסי הציבור עולה, ענף יחסי הציבור בישראל מתאפיין בריבוי שחקנים שאינם מקצוענים הנכנסים אליו ללא כל הכשרה מקצועית מוקדמת, וללא דרישות סף מינימאליות. הדבר מביא לתחרות עזה על כל לקוח, לזילות הענף ולהורדה מסיבית של מחירים".

לדעת בירו מרבית החברות בארץ עדיין אינן מבינות את הערך, השווי והכוח של יחסי הציבור שאינם נתפסים כפרסום ולכן מתקבלים כהרבה יותר אמינים. בישראל מרבית החברות עדיין אינן ממשות את הפוטנציאל הענק בתחום יחסי הציבור, לא מבינות את שוויו וכוחו של הענף, ומתקשות למדוד את תרומתם של יחסי ציבור טובים ונכונים לארגון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.