הסוף לשלטון היחיד של ערוץ 24? הערוץ הים תיכוני קיבל אישור ויעלה בקרוב לאוויר
מועצת הכבלים והלוויין אישרה בשבוע שעבר את עלייתו לשידור של הערוץ הים תיכוני אשר צפוי לעלות בקרוב בכבלים ובלווין. במהלך השנה החולפת ניסו בקשת להילחם בעלייתו לאוויר של הערוץ באמצעות פנייה לבג"ץ אך ללא הצלחה.
הערוץ הים תיכוני הוא בבעלות 'ניהול פלוס' של בני מנשה ויואב גרוס, חברת פיאס הפקות וזכיינית ערוץ 2 רשת המפיקה את שידוריו. ערוץ 24 המוחזק על ידי הזכיינית קשת חושש מטבע הדברים לאובדן נתח הצפייה השמור לו בימים אלה. 24 משדר מוזיקה ים תיכונית ובדיוק לנישה זו אמור להיכנס הערוץ החדש.
במהלך השנה החולפת ניסו בערוץ 24 לטרפד את שידורי ערוץ 25 באמצעות דרישה שיציג את לוח שידוריו בטרם יעלה לאוויר. עוד דרשו בערוץ 24 באמצעות מועצת הכבלים והלוויין שייערך שימוע מקדים לערוץ בטרם עלייתו לאוויר. כאמור, מאמצים אלו העלו חרס וערוץ 25 שמר על עמדתו והתנגדותו לבקשות אלו באמצעים משפטיים תוך כדי הסתמכות על הוראות מועצת הכבלים לפיהן רק ערוצים העוסקים במין, ילדים, ספורט ודת חייבים בשימוע לפני עלייתם.
המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין אישרה בשבוע שעבר את העלאת הערוץ באפיק 25 בכבלים ובלווין. במפרט שהגיש הערוץ נכללים תכנים מגוונים המיועדים לחובבי הז'אנר הים התיכוני, לרבות תוכניות מקור ורכש, ובכלל כך תוכניות בידור, תעודה, סרטים, מוסיקה ים תיכונית וסגנון חיים. הערוץ יוצע בתשלום למנויי הכבלים והלווין למעט בתקופת חשיפה של מספר שבועות בה ישודר הערוץ לכל המנויים ללא תשלום.
כמו כן, לאור בקשה לתיקון הרישיון שהגיש ערוץ המוסיקה, ובחלוף כעשור מאז נתנה המועצה רישיון לשידורי ערוץ המוסיקה הייעודי, אישרה המועצה לתקן את הרישיון , ולפיו ניתן יהיה להשקיע עד 30% מסכום ההשקעה השנתי בתוכניות מעורבות, ובלבד שתוכניות אלה יכללו 60% תכנים מוזיקליים לכל הפחות.
המועצה דחתה את בקשת הערוץ להגדלת היקף השידורים בתחום התרבות וסגנון חיים ("לייפסטייל") ולהכרה בהשקעה בתכנים אלה כחלק ממחויבויות ההשקעה השנתיות של הערוץ. וזאת משום שתוכניות אלה אינם חלק אינטגרלי מייעודו של הערוץ.
יו"ר המועצה, ניצן חן: "החלטות אלה אמורות לייצר מגוון ופלורליזם בשוק השידורים, ולאפשר לגורמים שונים בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית להעשיר את המסך בתכנים מגוונים. המועצה השתכנעה כי חלו שינויים טכנולוגיים לרבות שינויים בהרגלי הצריכה, המצדיקים מתן אפשרות לערוץ המוסיקה לשדר תוכניות מעורבות, ובלבד שההשקעה בהם, לא תעלה על 30% מהיקף ההשקעה הכללי".
בנוסף, תיקנה המועצה את כללי הבעלויות אשר קובעים מגבלות על שיעור הערוצים המופקים ע"י זכיין ברשות השנייה ובעל עניין בו, כך שמספר הערוצים אשר בעל זיכיון או בעל השפעה ניכרת בו רשאי להפיק הוקטן מ- 10% ל- 5% ובמקביל התירה המועצה לבעל עניין בבעל זיכיון להפיק עד 20% מהערוצים המשותפים ובלבד שסך כל הערוצים המופקים ע"י בעל זיכיון ובעל עניין בו לא יעלה על 20% ממספר הערוצים העצמיים המשודרים ע"י הכבלים או הלוויין.
- 4.יעל 04/04/2011 14:41הגב לתגובה זוחצי מהשוק כבר לא עובדים איתם
- 3.שרון 04/04/2011 14:40הגב לתגובה זולהיות הבית של ככככללללללל סוגי המוסיקה ולא רק המזרחית.
- 2.רינה 03/04/2011 17:22הגב לתגובה זועוד ועוד תוכניות שכולן תוכן שיווקי והרשות לא עושה דבר
- 1.שי 03/04/2011 16:21הגב לתגובה זו99% מהתכנים יהיו תוכן שיווקי של מדיו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
