תמ"א 38 בתאוצה: שני בניינים נוספים יחודשו בראשל"צ - צפו בתמונות
תחום ההתחדשות העירונית ממשיך לצבור תאוצה בראשון לציון. בחודש ינואר הודיעה חברת מנרב על יוזמת פינוי בינוי בהיקף של 380 יחידות דיור ברחוב ירושלים ויוזמות תמ"א 38 רבות מקבלות אישור במרכז העיר, דוגמת הבניין שמחזקת חברת משהב ברחוב ראובן 11.
בנוסף ליוזמות אלו, מדווחת חברת ש.גזית כי חתמה על הסכמים לחיזוק שני בניינים במסגרת תמ"א 38 ברחובות טיומקין וברניצקי במערב הוותיק. פרויקטים אלה מצטרפים לשניים נוספים עליהם חתמה החברה לאחרונה ברחובות הירשפלד ווולפסון.
לשני הבניינים אין הגדלת שטח עיקרי למעט מרפסות שמש או מרפסות מטבח שמוסיפים בהתאם להסכמת הדיירים להגדיל את כמות היחידות החדשות.
לדוגמה: ברחוב הירשפלד 9 מוסיפים מרפסות שמש תמורת 6 יחידות דיור חדשות. ברחוב ברניצקי 38 מוסיפים מרפסות מטבח קטנות (4 מ"ר) תמורת 5 יחידות דיור חדשות. ההשקעה בבניינים נעה בין 3.5 ל 4.5 מיליון שקל.
שלמה פרטוש, בעלים ומנכ"ל החברה, חוזה שרחוב הירשפלד ישנה את פניו כאשר 4 בנינים רצופים יחוזקו על ידי החברה. לדברי פרטוש, החברה נמצאת היום בתהליכי רישוי ל- 40 דירות נוספות במערב הוותיק בתמהיל של דירות 3-4 חדרים, דירות דופלקס ופנטאוז'ים ברמות מחירים החל 1.2 מיליון ועד 2.2 מיליון שקל. צפי המכירות מפרויקטים אלו יעמוד על כ 60 מיליון שקל.
לדברי עוה"ד ניר אמזל וג'ני זכרופולו, העומדים מאחורי העסקה "לאחרונה אנו חשים במפנה מסוים שחל ביחסם של הדיירים כלפי פרויקטים של תמ"א 38, יכול להיות שבשל האירועים הטראגיים בכרמל האזרחים הבינו שקיימת להם האפשרות לעזור לעצמם ולבני משפחתם להתגונן מפני רעידת אדמה עתידית חלילה, ולכן הם לוקחים יוזמה ושמים את השיקולים של גודל ההרחבה של הדירה, הממ"ד והחניה במקום השני לאחר חיזוק הבית ומיגונו".
כמו כן ציין אמזל כי "יש עוד הרבה מה לעשות ולשפר אבל קיימת תנועה בכיוון הנכון מצד הרשויות. אני מקווה שהנושא לא יירד מסדר היום הציבורי בקרוב. תמ"א 38 היא כלי עבודה טוב הדורש שדרוג ואפיון ברמה העירונית וכן השלמות חקיקה שונות בעיקר בנוגע למיסוי והתאמתו לתיקוני תמ"א 38-נוסח 2".
- 5.אמיר 04/04/2011 08:53הגב לתגובה זוהפער בין התמונות שבאתר לביניינים שחוזקו בתמ" א 38 הוא עצום. בפועל הביניינים נראים עדיין מיושנים והם צבועים בצבעים מזעזעים ולא מצופים באבן כפי שמראים בתמונה.
- 4.אין שום התקדמות 03/04/2011 19:34הגב לתגובה זורק שמו שלט כבר כמה חודשים אף אחד לא עובד ואין התקדמות סתם חאפרים ולא רצינים
- 3.יצאו בזול היזמים - מעט תמורה (ל"ת)והרבה דירות חדשות 03/04/2011 18:50הגב לתגובה זו
- 2.תמא 38 03/04/2011 18:41הגב לתגובה זועשו שינוי קוסמטי מרפסות תמורת 5 יח דיור? בושה
- 1.זוג צעיר נואש לבית 03/04/2011 17:39הגב לתגובה זוכאן זה אתר כלכלי או אתר סטירה? הזויים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
