הפועלים חזר לצמוח בענק: 69% זינוק ברווח השנתי - 2.22 מיליארד שקל
בנק הפועלים המנוהל על ידי ציון קינן ונמצא בשליטתה של שרי אריסון פרסם הבוקר (ה') את תוצאותיו הכספיות השנתיות. את שנת 2010 חתם הבנק עם רווח נקי של 2.22 מיליארד שקל, זינוק של 69% לעומת רווחי 2009. הרווח ברבעון הרביעי הסתכם ב-713 מיליון שקל. בשנת 2010 רשם הבנק רווח מפעולות מימון של 7.8 מיליארד שקל, עלייה של 16% לעומת שנת 2009. על רקע השיפור במצב המשק - שיעור ההפרשה לחובות מסופקים נחתך בשנה החולפת במחצית ועמד על כמיליארד שקל בלבד. בשנת 2010 רשם הבנק רווח מהשקעות ריאליות בהיקף של 77 מיליון שקל זאת לעומת 392 מיליון שקל בשנת 2009. רווחי הבנק נבעו ממימוש מניות בזק והוט שהוחזקו על ידם ומדיבידנדים שחולקו על ידי בזק. בשנה החולפת המשיך הבנק לשפר את איתנותו הפיננסית. בסוף 2010, יחס הלימות ההון של בנק הפועלים עמד על 14.12%, זאת לעומת 13.67% בסוף 2009. יחס הון ליבה לרכיבי סיכון הסתכם ב-8.23%, זאת לעומת 7.66% בסוף 2009. למרות התוצאות הטובות, בנק פועלים עדיין אינו יכול לחלק לבעלי המניות דיבידנדים. תקנות בנק ישראל קובעות כי בנק אשר הפסיד כסף בשנה מסוימת, לא יוכל לחלק דיבידנדים בשלוש השנים שלאחר מכן (אלא אם כן ניתן אישור מיוחד מבנק ישראל). מאחר ובשנת 2008 חתם הפועלים את השנה עם הפסד - הרי שהוא מנוע מלחלק דיבידנדים עד סוף שנת 2011. סרוסי ציין עם פרסום הדוחות כי "התוצאות העסקיות של בנק הפועלים לשנת 2010 מעידות על בנק חזק, הנמצא בתנופת עשייה אדירה. בשנה החולפת חזרנו לתשואה דו-ספרתית על ההון העצמי, תוך הצגת רצף של צמיחה ושיפור מתמיד מרבעון לרבעון". סרוסי הוסיף כי "בכוונתנו לחזור למדיניות חלוקת הדיבידנדים של הבנק במהלך 2011, בכפוף לאישור מצד בנק ישראל. אנו חשים כי לאחר התפנית במהלך שנת 2009 וקפיצת המדרגה שביצענו בשנה החולפת, אנו ערוכים ונכונים לאתגרים של השנים הבאות, בהן נמשיך להוביל את המערכת הבנקאית ולהשיא ערך לבעלי המניות ולכלל מחזיקי העניין". הדו"חות הכספיים של הבנק שפורסמו היום חושפים גם את עלות שכרם של בכירי הבנק: עלות שכרו יו"ר הבנק יאיר סרוסי בשנה החולפת הסתכמה ב-12.9 מיליון שקל, עלות שכרו של מנכ"ל הבנק ציון קינן עמדה על 11.4 מיליון שקל.
- 15.ll0305 16/04/2011 22:26הגב לתגובה זואני כגימלאי הבנק לאחר שרות בבנק כ-40שנה.נלחם על קיומי כולל פניות לעזרה(אני היום נכה100%)פניתי לשרי אריסון בתשובתה לפני שנה וחצי הבטיחה לי במכתב תשובה כי מהנהלת הבנק יחזרו אלי-עד היום אף .....אחד לא טרח אנימשלם ריבית שנתית למעלה מ-15.5%.
- 14.ll0305 01/04/2011 13:17הגב לתגובה זואתה טועה היא שמה חסה ירוקה אל הפנים
- 13.ll0305 01/04/2011 13:12הגב לתגובה זוואני לאחר 40שנה בשרות הבנק נלחם על קיומי-אני נכה מוכר 100% פניתי לשרי ענתה לי שמישהוא מהנהלת הבנק יחזור אלי (לפני שנה וחצי)צערי הבנק גוזל ממני15.5% ריבית שנתית.
- 12.מיקי 31/03/2011 19:00הגב לתגובה זובמשבר בשנת 2008 בוטל הסכם השכר בין בנק הפועלים והעובדים. עתה ברווח כזה מדוע לא יחזירו לעובדים מה שנלקח מהם. בנקים אחרים התחשבו. בנק הפועלים בניהולו של ציון קינן לא. לא רק זאת אלא שגם דמי החג לפסח ירדו מ1200 ש" ח ל1045 ש" ח.
- 11.שרי אריסון עשתה ניתוח פלסטי?! (ל"ת)אריאל 31/03/2011 11:40הגב לתגובה זו
- 10.ציון העשוקה 31/03/2011 10:08הגב לתגובה זוהביטו סביבכם מיליונרים הכסף בא מאיתנו ואנחנו רעבים בשביל להיתבייש צריך שכל
- איפה הנגיד בתמונה?????? (ל"ת)אורן10 צודק 16/04/2011 22:34הגב לתגובה זו
- 9.פינוקיו 31/03/2011 09:24הגב לתגובה זועל ההון? סרוסי אומר דו סיפרתי תכתבו כמה זה.
- 8.עובד סניף 31/03/2011 09:17הגב לתגובה זוואני אקבל בונוס של משכורת שלמה - 6000 ש" ח !!! לפני מס. כדאי מאוד לעבוד כאן.
- עמרי 31/03/2011 12:44הגב לתגובה זומנהלים, בעלי עניין, חוגגים על אופציות בשווי מליונים ואתה שעושה עבודה קשה מתלהב מ6 אלף בונוס, אני לא מאשים חס וחלילה אבל לעבוד זה אף פעם לא כדאי אם היית מחזיק ממניות הבנק נתח רציני היית מייצר ערך הרבה יותר גדול מאשר " לעבוד בבנק"
- ll0305 01/04/2011 12:53ציון קינן קיבל 12 .................מליון
- ll0305 01/04/2011 12:49שרי ברביבגן ההימורים
- ll0305 01/04/2011 12:49שרי ברבי בגן ההימורים
- 7.מתאוששים על חשבון הציבור והעמלות שלוקחים ממנו (ל"ת)יוסי 31/03/2011 08:29הגב לתגובה זו
- 6.מוטי 31/03/2011 08:22הגב לתגובה זולמה שירוויחו עלינו. אם רוצים להיות קומוניסטים אז עד הסוף גם הבנקים ישלמו 60% מס.
- גרשון 17/04/2011 21:47הגב לתגובה זוואז יעלו את הריבית ואת העמלות ויגדילו את המענקים למנכל.........
- גרשון 17/04/2011 21:47הגב לתגובה זוואז יעלו את הריבית ואת העמלות ויגדילו את המענקים למנכל.........
- ll0305 01/04/2011 12:49הגב לתגובה זושרי ברביבגן ההימורים
- 5.משה. 31/03/2011 08:19הגב לתגובה זובארץ שלנו לא הממשלה ובנק ישראל מאפשרים לבנקים לשדוד את הלקוחות. גם אני הפשוט באדם יכול להרוויח בשיטה הזאת.מוכן לקנות בנק ולהחזיר את ההלוואה על ידי דיבידנדים וכן ממשכורת של מיליונים שאקבל.
- 4.ערן ליבוביץ 31/03/2011 08:14הגב לתגובה זוששחקני מעוף לא יתנו לעלות כי הם שולטים בשוק, אין קשר לעולם שעולה ומאד רוצה לעלות,ראו גרמניה 1.7 ,וול סטרית ביומים 1.4 פלוס,אצלנו 0.3, 04, זבל של שחקני מעוף ומוסדים.
- 3.שלום כהן 31/03/2011 08:12הגב לתגובה זוהאנליסטית דחפו לכם סחורה כאילו " שתעלה" ואז בדוחות מתחילים לזרוק אותה לשוק ומי יתקע איתה? נכון אתם הפריארים, שרק מתחלפים, היום מדד הבנקים 0.9 עד 1.4 למטה באדום לייט.
- 2.אמיר אדרי 31/03/2011 07:47הגב לתגובה זוראו המלצות הבנקים,אין שום העלאת המלצות,והיום ירידות בפיננסיות.ובבנקים
- 1.שוקי 31/03/2011 07:46הגב לתגובה זותירשמו שמניות הבנקים ירדו היום,תמיד זה קורה דוח טוב=ירידת ערך בשערי מניות הבנקים,ראו לאומי אתמול כפי שאמרתי, ראו פועלים היום כמה שאהיה צודק.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
