בואי בובה: הקמפיין של גיתם BBDO למסטיק 'הובה בובה' נכנס למגזין ארכייב

קמפיין האיורים למותג המסטיקים ייכנס למהדורה הקרובה של מגזין הקריאייטיב. גיא בר: "אנחנו גאים ושמחים, זהע אף פעם לא מפסיק לרגש"
משה בנימין | (2)

קמפיין הפרינט ושילוט החוצות של גיתם BBDO למותג המסטיקים מבית 'הובה בובה' מבית ריגלי ממשיך לקב הכרה עולמית ויככב בגיליון הקרוב של מגזין הקריאייטיב הבינלאומי ARCHIVE. לפני כחודש הופיע הקמפיין בראש תערוכת הפרינט של האתר Communication Arts, אחד מאתרי הפרסום החשובים בעולם.

הקמפיין שיצר עולם חדש של איור למותג הובה בובה הוותיק, הוכיח שגם בתחום המסטיקים יש מקום לחדשנות רעיונית ועיצובית. עד כה התפרסם הקמפיין בעיתונות ובשלטי חוצות והשבוע עלה הקמפיין בגל נוסף עם סדרה חדשה של מודעות.

גיא בר, מנהל הקריאייטיב הראשי של גיתם: "כיף לראות איך עבודה שנולדה כיוזמה לתחרות 'דג הזהב' נבחרה להיות השפה המובילה את הפעילות התקשורתית של המותג. אנחנו גאים ושמחים על כך שמגזין ARCHIVE בחר להציג עוד עבודה שלנו, זה אף פעם לא מפסיק לרגש".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צפרירה 28/03/2011 18:15
    הגב לתגובה זו
    הקופי המוכשר!! אם הוא היה פה ליידי הייתי נותנת לו פליק של חיבה!
  • 1.
    מערי3ה 27/03/2011 13:30
    הגב לתגובה זו
    המאיירת והמעצבת הכי מוכשרת בארץ. אולי גם בעולם.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.