דעה

סדרת הפרסומות של דומינוס פיצה עושה את העבודה

פיצה היא רק פיצה. אורי רודריגז-גרסיא מסביר את המהלך של זרמון-גולדמן, שהפיקו קמפיין פשוט וטוב עם פרזנטור שמנותק מההוויה המסחרית - מאור כהן

יש מוצרים שקשה לפרסם. כך למשל מכונית משפחתית: מנוע 1,600, גיר אוטומטי, תא מטען גדול, ביצועים סבירים - צמצם או הרחב פרט או שניים, ויש לך את המדגם המייצג של רוב יבואני הרכב. עכשיו, לך תבדל.

גם בפיצה, מרכיבי היסוד דומים: בצק, רסק עגבניות, גבינה, תוספות. המתכון הבסיסי של הפיצה לא השתנה בעשרות השנים האחרונות, גם כשלתוספות הצטרפו דברים משונים, החל באננס וכלה בביצה קשה. הפיצה נשארה, ובכן, פיצה.

כמו פרסומאי המכוניות המשפחתיות, גם פרסומאי הפיצה ניסו להמציא את עצמן מחדש חדשות לבקרים: לזו יש תא מטען מוגדל ולזו יש בצק דק, לזו יש קרוז קונטרול ולזו גבינת מוצרלה. לפעמים זה הצליח, אבל בסופו של דבר מכונית משפחתית נשארה מכונית משפחתית ופיצה נשארה פיצה.

אחד מהגורואים הגדולים של הפרסום, דייויד אוגילבי, אמר פעם: "הצרכן אינו אידיוט. הצרכן הוא אשתך. אתה מעליב אותה אם אתה חושב שסתם סיסמה בתוספת כמה שמות תואר עסיסיים, ישפיעו עליה לקנות משהו".

אוגילבי היה מראשוני הפרסומאים שהבינו שקמפיין טוב, חייב ליצור זכירות, ערך מוסף, הזדהות רגשית עם המותג. אוגילבי הבין שחשוב למכור כמה שיותר ב-9.99, אבל חשוב יותר לייצר ערך למותג. אם מפרסמים מוצר דומה או זהה בשוק מרובה מתחרים, הערך המוסף של הפרסום חייב להיות בידול אמיתי, לא של בצק דק יותר או פחות, לא של עוד 50 ליטר בתא המטען בידול שייצרב בזיכרונו של הצרכן, ליד המילה 'פיצה'. דומינוס פיצה הצליחה בקמפיין האחרון לעשות את זה.

משרד הפרסום של פיצה דומינוס, זרמון-גולדמן, לקח הימור: פרזנטור מוכר מאוד, אהוב, אבל הכי מנותק מההוויה המסחרית ואפילו מתנגד לה. מאור כהן, אחד המסמרים (אם לא ה...) של 'ארץ נהדרת', זכור לכולם כ'ברלד' מהסדרה 'מסודרים' בערוץ 2 - אנטי-קליימקס למצליחן הישראלי שהוצג בשאר הדמויות בסדרה, הדבר הכי רחוק מפרזנטור.

מאור כהן על תקן סטיב ג'ובס

דומינוס לקחו את 'ברלד' כפרזנטור, והפכו את החיסרון ליתרון. כהן צוחק על המותגים, צוחק על עצמו, ומדבר על התיעוב שלו מפרסום בעוד לוגו של דומינוס מקועקע על צווארו. בפרפראזה הומוריסטית על הופעותיו של סטיב ג'ובס, כהן הצליח להחדיר בצרכן 3 מסרים: פיצה היא פיצה, פיצה היא כיף, פיצה היא דומינוס. פשוט.

הפיצה של דומינוס לא רוצה שתיקחו אותה יותר מדי ברצינות. כהן מקריא קטעים מספר של צ'רלס דיקנס, עושה 'סקרי דעת קהל' הזויים, ושוחט בדרך בחינניות האופיינית לו כמה מהפרות כבר-לא-כל-כך-קדושות של הפרסום: לא צריך לקחת את המותג כל כך ברצינות, לא חייבים לחזור שוב ושוב על שם המותג, לא צריך לשגע את הצרכן עם סקרים מומצאים או לא. אחרי הכל, פיצה היא קצת כמו פרסומת: צורכים אותה מהר, והיא אמורה להשאיר טעם של כיף. תשאירו את הבריאות למקדונלדס, ואת הערכים הירוקים לחברות הדלק - באנו ליהנות מפיצה.

ככה מאור כהן עושה סקרי דעת קהל

בראיון שנתן לא מזמן לגלובס, כשנשאל מדוע הסכים לפרסם את פיצה דומינוס, כהן מפשט את הדברים עוד יותר: " פיצה היא מוצר מגניב" אמר, "זה כזה מאכל חביב, פשוט, רומנטי, לדומינוס יש לוגו מגניב עם צבעים נכונים, בינלאומיות לא פלצנית, אז התאים".

הקסם של כהן, ב'מסודרים' ובחיים, שהוא נטול פוזה. הוא לא מתוחכם ולא מנסה להתחכם. בתחילה היה קשה לאנשים רבים לקבל את זה, כך למשל איגוד הבימאים והתסריטאים שפנה בזעם ל'קשת' בטענה שכהן ביצע פרסום סמוי ב'מסודרים' כשטען באחת הסצנות ש'במבה זה לא אוכל'. המשפט הזה נתפס אז בעיני האיגוד כ'כמשפט בוטה, פרסומי במהותו'. אבל במבה, זה באמת לא אוכל - זה חטיף שאפשר לאכול גם כשלא רעבים. כהן, כדרכו, פישט את הדברים, אבל נחשד בהתחכמות לצורך תוכן שיווקי. 'קשת' אגב, לא קיבלה כמובן גרוש מאוסם על 'פרסום' הבמבה.

מאור כהן לא עושה פרסומות

בימים בהם פרסומות רבות מנסות להביא את הצרכן ל'הנעה לפעולה' במגוון דרכים מתוחכמות, לרוב מתוחכמות מדי, הפשטות של קמפיין דומינוס פיצה הצליחה לשבור את הפרדיגמה של פרסומות מזון רבות. בדומינוס פיצה הבינו שלא חייבים להכריח את הצרכן להנעה לפעולה, אפשר גם לתת הנאה בלי שום פעולה. מותר להתחכם, אבל אפשר גם פשוט לאכול פיצה. בכיף.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שלומי 23/03/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
    הוא הצלע הכי חלשה בארץ נהדרת, בכל מערכון הוא עושה תפקידי ניצבות, מאיפה הבאת את הביטוי אחד המסמרים?
  • כדי שיוכל להוסיף - אם לא ה... (ל"ת)
    פיצה פיתה 24/03/2011 10:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אוליל'ה 23/03/2011 12:22
    הגב לתגובה זו
    צחקתי בטירוף, וזה פשוט מדויק
  • 2.
    וואלה אישי 23/03/2011 10:39
    הגב לתגובה זו
    שאפו על הקמפיין
  • 1.
    כתוב מעולה וגם פרסומת טובה (ל"ת)
    חמיד אל מחמוד 23/03/2011 10:11
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".