עניין פיצוי עמיתים בשל איחור של קופות בביצוע הוראות משיכה/העברה של כספים
מאת: יועץ פנסיוני חיים בן-הרוש
להלן הזמנים שהקופות מחויבות להם בביצוע הוראות העמיתים:
- בקשה למשיכת כספים - חברה מנהלת מחויבת לשלם את כספי העמית בתוך 4 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה.
- בקשה העברת כספים שהוגשה לפני אוקטובר 2008 - החברה המנהלת הייתה מחויבת להעביר את הכספים בתוך 7 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה.
- בקשה להעברת כספים שהוגשה החל מאוקטובר 2008 - החברה המנהלת מחויבת להעביר את הכספים בתוך כ-20 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה.
- העברת כספים בין מסלולים באותה קופה - החברה המנהלת מחויבת להעביר את הכספים בתוך 3 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה.
- עמיתים רבים נפגעו במיוחד בתקופת המשבר שבין ה- 1 ביוני 2008 וה- 31 בדצמבר 2008, אשר בקשותיהם לפדיון הקופה או להעברת כספים בין הקופות בוצעו באיחור.
הזכאים לפיצוי
החברה המנהלת תבדוק את כל בקשות המשיכה או העברת הכספים שהוגשו לה בתקופת המשבר, דהיינו בתקופה שמיום 1 ביוני 2008 ועד ה- 31 בדצמבר 2008. החברה תקבע ביחס לכל בקשה האם היא בוצעה באיחור. במקרים שבהם העמית זכאי לפיצוי הוא יקבל מהחברה את הפיצוי בצירוף הודעה המפרטת את אופן חישוב הפיצוי עד לסוף שנת 2011.
עמית שהגיש בקשה קודם ליום 1 ביוני 2008, או לאחר יום 31 בדצמבר 2008, והחברה המנהלת איחרה לבצע את בקשתו, יכול לפנות לממונה על פניות הציבור בקופת הגמל שלו על מנת לברר את זכאותו לפיצוי.
לוח זמנים ליישום הוראות הפיצוי לעמיתים
על החברות המנהלות לשלם את הפיצוי לעמיתים עד לסוף שנת 2011.
גובה הפיצוי
עפ"י הכרעת הממונה, הקופות יפצו את העמיתים בגין הפיגור בביצוע הוראותיהם כך שישולמו להם הכספים בערכים הנכונים למועד שנקבע
כמפורט להלן:
1. הפיצוי בגין איחור בביצוע הוראה למשיכת הכספים מהקופה
חברה מנהלת תשלם לעמית את הכספים שעמדו לזכותו במועד שנקבע בדין לתשלום הכספים, בתוספת ריבית פיגורים בגין תקופת האיחור.
במקרים שבהם הסכום שעמד לזכות העמית במועד שבו שולמו הכספים בפועל גבוה מהסכום המפורט לעיל, תשלם החברה המנהלת לעמית גם את ההפרש שבין שני הסכומים האמורים.
2. הפיצוי בגין איחור בביצוע הוראה להעברת הכספים מהקופה ביחס לבקשות שהוגשו קודם ליום 1 באוקטובר 2008 נקבע כי חברה מנהלת תשלם לעמית את הכספים שעמדו לזכותו במועד שנקבע בדין להעברת הכספים, בתוספת ריבית פיגורים עבור תקופת האיחור. לסכום זה תיזקף תשואת הקופה המקבלת, בין אם הייתה חיובית ובין אם הייתה שלילית. במקרים שבהם הסכום שעמד לזכות העמית במועד שבו הועברו הכספים בפועל גבוה מהסכום המפורט לעיל, תעביר החברה המנהלת לחשבונו של העמית בקופה המקבלת גם את ההפרש שבין שני הסכומים.
ביחס לבקשות שהוגשו לאחר יום 1 באוקטובר 2008 נקבע כי חברה מנהלת תשלם לעמית את הכספים שעמדו לזכותו במועד שנקבע בדין להעברת הכספים, בתוספת תשואת הקופה המעבירה או הקופה המקבלת, לפי הגבוהה מבין שתי התשואות, בהתאם להוראות ההכרעה.
הכותב הוא מנהל "כל עתיד" פנסיה וגמל בחברת חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ
*התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
