בדיקה

"קנה דירה קבל..": אילו הטבות מעדיפים לקבל רוכשי הדירות הישראלים?

בדיקה שנערכה בקרב 34 יזמי נדל"ן המשווקים כ-4,500 יח"ד בדקה על אלו הטבות ומבצעים מתחרים ביניהם היזמים. בני קרת, מנכ"ל אזימוט: "הקהל הישראלי צמא להטבות מצד היזמים"
לירן סהר | (6)

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מלאי הדירות החדשות בשוק הנדל"ן הישראלי הולך ומצטמצם. אולם, התחרות בין היזמים על כל רוכש עדיין נמשכת גם בתקופה זו של ביקושים מוגברים והיצע נמוך יחסית.

בבדיקה שנערכה בקרב 34 יזמי נדל"ן המשווקים כ-4,500 יחידות דיור, במתחמי מגורים בהם ישנם יותר משלושה יזמים המשווקים פרויקטים בו זמנית, נבדק על אלו הטבות ומבצעים מתחרים ביניהם היזמים והאם הם נוהגים להעתיק זה מזה את ההטבות לטובתו של הרוכש הפוטנציאלי.

הבדיקה נעשתה באמצעות משרד הפרסום אזימוט, מקבוצת באומן בר ריבנאי, לאורך החודשים ינואר- דצמבר 2010, בין מתחמי המגורים שנבדקו: שכונת אם המושבות- פתח תקווה, נוה גן -פתח תקווה, אזור שמורת הארגמן- נס ציונה, קריית השרון- נתניה, מתחם אגמים- נתניה, אזור מערב העיר- רחובות והר חומה- ירושלים.

מהבדיקה עולה כי בכל המתחמים הוצעו ללקוחות הטבות לרכישת הדירה, כאשר ההטבה הפופולארית ביותר הייתה הטבה כספית. ב- 23 מהפרויקטים שנבדקו במדגם, ההטבה הייתה הטבה בתחום הכספי, למשל: ריבית נמוכה יותר על הלוואה בנקאית/משכנתא, סבסוד גובה הריבית והלוואה לפרק זמן קצר.

ב-11 מהפרויקטים, ההטבה הייתה בתחום שדרוג סטנדרט הדירה, למשל: מכשור חשמלי לבית, מיזוג מרכזי נשלט, מערכת קולנוע ביתית, שינויים בהתאם לבקשת הלקוח ועוד. בארבעה מתוך שבעה מהמתחמים שנבדקו, הציעו לפחות שניים מהיזמים שבנו במקום, את אותו מבצע/הטבה לרוכשים.

בשאלון שהועבר במשרדי המכירות שנבדקו, נשאלו 102 אנשי המכירות, איזו הטבה קל יותר "להעתיק" מהמתחרים? לדעת כ- 52% מהנשאלים, קשה יותר מבחינה טכנית ומבחינת הזמן להעתיק הטבה בסטנדרט, בעוד לדעת כ- 21% מהנבדקים קל יותר להעתיק ממתחרים הטבה כספית/ מימונית. כמעט שליש מהנשאלים (כ- 27% ) ציינו כי היכולת להעתיק הטבה כספית או הטבה בסטנדרט, זהה.

עוד עולה מהשאלון כי משך הזמן שלוקח להעתיק הטבה בסטנדרט ארוך יותר מלהעתיק הטבה כספית. מדובר על פרק זמן של בין 4 חודשים לחצי שנה לערך כשמדובר בהטבת סטנדרט (כך ציינו 74% מהנשאלים), בעוד הטבה כספית ייקח להעתיק ממתחרה בפרק זמן שבין חודשיים ל- 4 חודשים (כך ציינו 61% מהנשאלים).

לדברי בני קרת, מנכ"ל אזימוט, בחירת המבצע נעשית בהתאמה לרוח התקופה או אזור הבנייה של הפרויקט וקהל היעד. "אמנם התקופה מאופיינת בביקושים גבוהים לדירות למגורים לעומת היצע נמוך, אך יש לזכור כי המחירים בשוק עלו והבנקים שמים דגש בפיקוח על גובה ההלוואות וגובה הריבית שהם מוכנים לתת ללווים ברכישת דירתם. כל אלה גורמים לקהל המתעניינים ברכישת נדל"ן כיום להיות צמא להטבות שהיזם מציע לו, וליזמים מנגד לבחור יותר בהטבות כספיות. כשהמצב הסוציו אקונומי עולה נוח יותר ליזמים לצאת במבצעים לשדרוג הסטנדרט. עם זאת, עדיין רואים מבצעים אלו כיום בדירות היוקרה ובפנטהאוזים. שם הנחה של 100 אלף שקל פחות משמעותית או מורגשת בקרב הרוכשים."

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    תמיד עדיף הוזלה בעלות הדירה מאשר " מתנה" (ל"ת)
    רונה 20/03/2011 08:34
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    rubi 19/03/2011 10:45
    הגב לתגובה זו
    דירה במחירים כאלו.........
  • 4.
    גבע 18/03/2011 15:39
    הגב לתגובה זו
    מי שכעת רוכש דירה שלא יבכה אח" כ לסיבסוד מצד המדינה ולמה זוקרים אותו מהדירה כי הריבית עלתה פי2 ויוקר המחיה בלתי נסבל [מי שרוכש ברמת המחירים הזו מעודד את עליית המחירים ומתדלק אותן זו דעתי האישית ואין בה המלצה
  • 3.
    תוהה 18/03/2011 09:09
    הגב לתגובה זו
    אפשר שהיא תהיה בגודל עוד יותר גדול ?
  • 2.
    ויקטור 18/03/2011 08:41
    הגב לתגובה זו
    למה שזוג צעיר יגור בדירת חמישה חדרים חדשה פלוס מרפסת? אפשר להתחיל בדירת שלושה חדרים באחת השכונות
  • 1.
    שישליק. 17/03/2011 19:56
    הגב לתגובה זו
    שהקבלנים ישמרו את " ההטבות" לעצמם.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי