הוראות חדשות לפריסת מס שבח
בימים אלה פורסמה הוראת ביצוע מס שבח 4/2011, המטפלת בביצוע פריסת מס לשנים קודמות במשרדי מיסוי מקרקעין במקום במשרדי פקיד השומה כפי שהיה נהוג בעבר
בימים אלה פרסמה רשות המסים הוראת ביצוע 4/2011 המטפלת בנושא של פריסת המס. כידוע, מס השבח הוא מקדמה על חשבון מס הכנסה ובייחוד רווחי הון, והוראות שונות של פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") חלות בחישובו בעת ביצוע תחשיב מס הכנסה, כדוגמת נקודות זיכוי ומדרגות מס. הוראות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") וכן הוראות הפקודה כוללות אפשרות לפרוס את השבח (הרווח) ממכירת מקרקעין, כאשר בשנת 1998 הושוו ההוראות וקבעו אפשרות פריסה על פני ארבע שנים או תקופת ההחזקה בנכס (לפי הקצרה מביניהן). לאור העובדה שהשבח מחושב על פי שיעור המס השולי העליון של יחידים, הפריסה יכולה לחסוך מס בלתי מבוטל ליחידים שלא היו להם הכנסות גבוהות בשנות המס הקודמות למכירה, ובכל מקרה שהכנסות אלה לא הגיעו עד לשיעור המס השולי.
עד כה, נישום שביקש פריסה לאחר שנת המס שבה מתבצעת המכירה, הופנה לפקיד השומה לצורך קבלת החזר או כדי שייתן אישור למנהל מס שבח לשיעור מס משוקלל, הטומן בחובו את המס לאחר הפריסה.
כעת הוחלט לאחד את ההליכים כך שהפריסה תתבצע במשרדי מיסוי מקרקעין. כתוצאה מכך, מובהר כי במקרה שבו ההליכים באשר למכירה יהיו בערר ואף בערעור לבית המשפט העליון לא תחול התיישנות, והנישום יוכל לבקש פריסה בכל מקרה, אף אם יחלפו שנים ארוכות יותר ואף אם שומות מס הכנסה לאותן שנים כבר התיישנו.
ניתן לטעון כי גם בהיעדר הליכים תלויים ועומדים, התקופה לדרישת פריסה אינה מוגבלת עוד. בעוד במס הכנסה ישנה מגבלה של שש שנים לדרישת החזרי מס (על פי סעיף 160 לפקודה), הרי לא קיימת מגבלת זמן על הגשת דוחות, ומאחר שההחזר יבוצע במס שבח ולא במס הכנסה, המגבלה הקיימת בסעיף 160 לפקודה אינה רלוונטית. אמנם גם במס שבח קובע סעיף 85 לחוק אפשרות פתיחת שומה תוך ארבע שנים בלבד, אולם לגישתנו, הנתמכת גם בחלק מהפסיקות בשנים האחרונות, ניתן להאריך את המועד באמצעות סמכות המנהל לפי סעיף 107 לחוק.
ואכן, בחוק אין כל מגבלה גבייתית על מועדי החזר סכום מס, וראו לדוגמה לעניין ביטול עסקה ע"א 266/97 ווייסמן, וכן ע"א 10846/06 בזק, שאפשרו החזרי מס אחרי 10 ו-15 שנים.
ככל הנראה (אם כי ההוראה אינה מתייחסת לכך במפורש), הפריסה לתושבי חוץ תתבצע בכל זאת במס הכנסה, כיוון שהוראות הפריסה במס שבח מגדירות את הזכאי לפריסה כמוכר תושב ישראל בלבד, בעוד מגבלה כזו לא קיימת באשר לפריסה במס הכנסה. לדעתנו, מן ראוי לבטל מגבלה זו בחוק, ולתקן את סעיף 48א לחוק בהתאם.
הכותבים: עו"ד זיו שרון - ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין; עו"ד (חשבונאי) ניר הורנשטיין - ממשרד אלתר עורכי דין
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
