שימו לב באיזו דילמה נמצאים היום המשקיעים באג"ח: מצד אחד, האג"ח הממשלתי הצמוד נושא תשואה שלילית והמק"מ לא רק שנסחר בתשואה מעליבה אלא גם טומן בחובו פוטנציאל להפסדי הון. מצד שני, מאז פרוץ המהומות במזה"ת עלתה פרמיית הסיכון של ישראל ב-50% אבל אין לכך זכר בפרמיות הסיכון במדדי התל בונד או בקרב האג"ח הלא מדורג שעושה רושם ששכח מזמן שאין לו דירוג. אז נכון שכולנו רוצים להיות מוגנים מפני האינפלציה ולצורך העניין לא משנה אם היא נובעת ממחירי הדיור המהווים כבר 25% ממדד המחירים לצרכן, מגל ההתייקרויות העולמי במחירי המזון או בשל מחירי הדלק המסרבים לרדת מהכותרות. הבעיה היא שאם נרצה להגן על עצמנו מפניה באמצעות אג"ח ממשלתי עלינו להיות מוכנים לקבל תשואות שליליות עד למח"מ שנתיים, שם מתאפסת התשואה וזאת, כאשר במח"מ שנתיים אנו קונים ציפיות אינפלציה גלומות של 3.6%. גם האפיק השקלי, מק"מ לשנה, למרות שחצה לראשונה מזה שנתיים את תשואת ה-3% עדיין מגלם אפשרות סבירה להפסדי הון כפי שאכן קרה בהנפקה האחרונה; ההנפקה נסגרה בתשואה 2.99% וכבר הספיקה להיסחר ב-3.09%. מעבר לזה, החלטת בנק ישראל להקטין את היקף ההנפקות דווקא בתקופה שבה גדלה פרמיית הסיכון של ישראל (מה שמשפיע על הזרים שנכון לחודש ינואר מהווים 34% משוק המק"מ) צפויה לדחוף כלפי מעלה את התשואות ולהגדיל את הפוטנציאל להפסדי הון. ומה לגבי האג"ח בריבית משתנה? גם פה עומדים המשקיעים בפני שוקת שבורה. הגילונים שאמורים להגן עלינו בתקופות של עליות ריבית מתומחרים במחירים לא אטרקטיביים ולמעשה כבר מגלמים קצב מהיר של עליות ריבית. וכיצד משפיע הגידול בפרמיית הסיכון של ישראל על תיק האג"ח? מאז החלו המהומות אצל שכנינו מדרום מערב פרמיית הסיכון של ישראל המגולמת בעלות הביטוח לחוב הריבוני (CDS) הלכה, כאמור, ותפחה. בחודשים האחרונים נעה פרמיית הביטוח ל-5 שנים סביב רמה של 110 נקודות ואילו בשבועות האחרונים נרשם שיא של 176 נקודות, רמה שלא נראתה מאז חודש יוני 2009. גם אם רמה זו מגלמת איזושהי פאניקה שתחלוף הרי שלא סביר שנראה בתקופה הקרובה את ה-CDS חוזר לרמה של 110 נקודות. את הגידול בפרמיית הסיכון ניתן לראות לכל אורך העקום הממשלתי כאשר כל העקום עלה כלפי מעלה מאז החלו המהומות בעולם הערבי. המרווח בין האג"ח הממשלתי ל-10 שנים לבין מקבילו האמריקאי נע בטרם המהומות סביב 140 נקודות בסיס, כיום המרווח עומד על 180 נקודות בסיס. בשל כל זאת, לא פלא שמשקיעי האג"ח שוברים היום את הראש ותוהים כיצד לבצע הקצאת נכסים בתיק האג"ח ובאיזה טווח לשבת על העקום. ובכל זאת מה עושים? גם בתקופה מאתגרת לאפיק הסולידי ניתן לנסות ולהפיק ממנו את המרב. ראשית, אפשר לחפש את ההגנה מפני האינפלציה באג"ח קונצרני צמוד קצר (מח"מ עד 3) בדירוג גבוה, קרי מינוס AA ומעלה, שנותן תשואה חיובית ומהווה תחליף לאג"ח הממשלתי הצמוד. לא מומלץ כמובן להסיט את כל האפיק הצמוד להשקעה באג"חים קונצרנים אלא להשתמש בהם כחלק מהקצאת הנכסים באפיק הצמוד. באפיק השקלי ניתן לקצר מח"מים כמה שיותר בכדי להימנע מהפסדי הון וגם מזומן היא לא מילה גסה. אפשר לנסות ולקבל ריבית ריאלית חיובית באמצעות אג"ח קונצרני שקלי בריבית קבועה בדירוג גבוה ובמח"מ קצר. לגבי אג"חים קונצרנים בריבית משתנה, ניאלץ לברור אותם בעזרת זכוכית מגדלת מאחר שהם כבר נסחרים במחירים גבוהים שלא משאירים הרבה מקום לפרמיית הסיכון. ולסיום, על מנת לתבל את תיק האג"ח ניתן לרכוש אג"חים לא מדורגים, אבל, וזהו אבל גדול אין לעשות זאת באופן רוחבי מכיוון שגם כאן אנו מדברים על פרמיות סיכון נמוכות מאוד. לכן, כדאי להתמקד בחברות בעלות תזרים בריא, ליבת פעילות חזקה וכמובן נזילות, כל אלו יבואו אמנם על חשבון התשואה אך נעדיף לזחול בתשואה של 6% צמוד מאשר לראות את האג"ח שרכשנו ב-10% מגיע ל-20% לנגד עינינו. *הכותב הוא בעל רישיון ניהול השקעות, המועסק בחברת קרנות נאמנות. יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.