בלעדי

פישמן מדבר על הכל: "פרישה? בחיים לא, אם יתאפשר לי - אמות במשרד"

על הבורסה: "הסייקל החיובי עדיין לא קרוב לסיום." על האחזקה בעיתונים: "נכנסתי במקרה, רק תמצא לי קונה". לחפש גז? "אני עם נפילות ועליות גמרתי." וגם, שאלת השאלות - כנסו...
יוסי פינק | (10)

אליעזר פישמן הוא אחד מאנשי העסקים הבולטים בישראל. אומנם עסקי הנדל"ן שלו עומדים בפרונט אבל עסקיו נוגעים כמעט לכל תחום בחיינו, מקמעונאות, דרך תקשורת ועד כאמור - נדל"ן אבל הרשימה עוד ארוכה. שיחה של שעה וחצי ועוד עשרות שיחות מסדרון במהלך סיור של יומיים ברוסיה וקיבלנו הצצה לתפיסת עולמו של פישמן שממעט להתראיין ובאופן כללי לא ממש אוהב לדבר. פישמן לא דיבר באירוע הפתיחה של הקניון בסארטוב וגם לא באירוע שנערך לכבודו בבית מושל העיר. ל-Bizportal הוא העניק ראיון בלעדי.

מטרת הסיור ברוסיה הייתה אירוע הפתיחה של הקניון בעיר השדה הרוסית סאראטוב. את הפעילות ברוסיה מוביל בנו של אליעזר, אייל פישמן. "אייל התיישב עליי איזו שבת ואמר שברוסיה אפשר לעשות תשואות של 17%-18%. אז נסענו וראינו קרקעות, ככה זה התחיל ולא הרבה אח"כ הנפקנו בלונדון לפי כמעט מיליארד דולר."

ההנפקה של מירלנד בלונדון הייתה בדצמבר 2006. שנה מאוחר יותר הגיע המשבר הכלכלי העולמי והשוק הרוסי קפא לחלוטין. חברות ישראליות רבות, גדולות כקטנות, נתקעו עם חובות ונאלצו ללכת להסדרי חוב. לפישמן זה לא קרה. "מי שנפל ברוסיה או במזרח אירופה נפל בגלל שהוא לא הכיר את השוק. אני הייתי 20 פעם ברומניה בשביל לראות נדל"ן ובסוף לא קניתי שם כלום. הייתי גם בבולגריה ומה שראיתי שם זה שאין אנשים, אז בשביל מי אני אבנה."

"הקרקע ליד הכביש עלתה פי 4, אז קניתי קצת יותר בפנים"

"חוץ מזה", אומר פישמן, "אני קונה בזול. כך כדוגמה את מתחם הוילות שליד מוסקבה. יכולתי לקנות את השטח שליד הכביש אבל זה היה עולה לי פי 4, אז קניתי יותר בפנים. כשאתה קונה בזול, קשה להיכשל. לגבי המיקום של מתחם הוילות, הערכה שלי היא שבסופו של דבר ייבנו גם באזור שקרוב לכביש ואז תהיה רציפות".

בשביל להבין את התפיסה של פישמן לגבי איפה לבנות, צריך להגיע לעיר סאראטוב, שם מירלנד חנכה לאחרונה קניון חדש. הבתים בעיר הזו חצי מתפרקים (או מתפרקים לגמרי) וגאוות המדריכה באוטובוס הייתה בית הספר המקומי ומתקן הספורט שלו. ואנחנו מדברים על עיר של 800 אלף תושבים ועוד 300 אלף בעיר סמוכה. "זה בדיוק העניין, מקום עם הרבה אנשים, הכנסה לנפש סבירה ואין שום מקום ללכת אליו, אז יבואו אליי. ואם מתחילים לדבר איתי על האם הנכס יפה או לא יפה או האם העיר יפה או לא יפה, יש לי תמיד תשובה קבועה - אני לא הולך לגור שם, אותי מעניין רק דבר אחד וזה אם רווחי או לא רווחי".

לרוסיה יש לא מעט סטיגמות בכל הקשור בתחום העסקים, אני שואל את פישמן מה ההבדל בין לקנות בניין בטורונטו לבין לקנות בניין דומה ברוסיה, "מבחינתי ההבדל הוא שבטורונטו כשאתה חותם על מזכר הבנות, זה כבר כאילו קנית את הבניין ומפה הכל הולך חלק. ברוסיה, עד שלא העברת את הכסף, אתה לא יכול להיות בטוח שקנית."

"עד 9:30 בבוקר אני קורא את כל העיתונים, חוץ מאחד"

מתחום הנדל"ן אנחנו עוברים לתחום אחר בו לפישמן יש אחזקות ופה עולה השאלה השחוקה, - בשביל מה אתה צריך את האחזקה הזו בעיתונים "גלובס" ו"ידיעות"? "להגיד את האמת, תמצא לי קונה ואני מוכר (ונותן לך עמלה על התיווך). הסיפור הוא שנכנסתי לתחום הזה לגמרי במקרה. העניין עם 'גלובס' הוא שאדם שהכרתי נתקע עם המניות של העיתון, הלוותי לו כסף אל מול המניות וכשלא היה לו להחזיר לי - נשארתי עם העיתון. גם 'ידיעות אחרונות' לא היה בתכנון, באותם ימים הפסדתי את השליטה על בנק הפועלים, ואז באו והציעו לי את המניות, בגלל שהייתי כבר מוכן עם הכסף אז נכנסתי."

אז לפישמן יש עיתונים, האם הוא קורא עיתונים נלהב? "בערך ב-9:30 אני יוצא מהבית ועד אז אני קורא את כל העיתונים, חוץ מאחד (הארץ, י.פ)". פישמן מאוד גאה על הקו האחראי בו נקט 'גלובס' במהלך המשבר. "זו הייתה תקופה שלכתבה בעיתון הייתה יכולת לעשות נזק אדיר כי גם ככה כולם היו בלחץ. אני זוכר שבאותה תקופה רצו באחד העיתונים לעשות כתבה גדולה על ההפסדים שלי. ביקשתי שלא יעשו - אתה חושב שזה עזר לי, עשו בכל זאת".

"השווקים לא קרובים לסוף הסייקל החיובי"

לגבי מצב השווקים כיום, אומר פישמן כי "אנחנו לא קרובים לסוף הסייקל החיובי. הפירמות מאוד התייעלו במשבר ולכן כל התאוששות נוספת בשווקים שמביאה לעלייה במכירות, גוררת עלייה ברווחיות ופתאום חברה שנראית רעה להשקעה (מכפיל 20) מכפילה את הרווח ופתאום נסחרת במכפיל 10 וכבר לא רעה להשקעה. זה לדעתי מה שיהיה בתקופה הקרובה, אנחנו נראה שיפור ברווחיות ואני מדבר ברמה גלובאלית, בלי להיכנס לאזור כזה או אחר".

שיחה עם פישמן מזמינה איזכור של עניין הלירה הטורקית ואולי גם קרן רונית. בחרתי שלא לעשות זאת, אבל כן שאלתי לגבי כניסה אפשרית לתחום חיפושי הגז והנפט בישראל, תחום פורח בקרב עשירי ישראל. תשובתו של פישמן יכולה אולי להגיד משהו על השינוי שעבר במרוצת השנים. הוא מסמן תנועה של טלטלה עם הידיים ואומר "אני עם העליות והנפילות האלה סיימתי. לא נכנס לתחום הזה".

"לעשות עסקים - זה ה'הובי' שלי"

פישמן נמצא כבר בשנות ה-60 המאוחרות שלו. לא צעיר, למרות שיש בסביבה מבוגרים ממנו שעדיין מחזיקים במושכות (ועזריאלי הוא אולי הדוגמה הקיצונית). במהלך אחת השיחות שלנו סיפר לי פישמן שבימים הקרובים הוא טס לראות כמה פרויקטים ואולי לסגור איזה עסקה או שתיים באיזו עיר נידחת.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    משקיע ותיק 09/03/2011 06:49
    הגב לתגובה זו
    בשנת 1983 במפולת החזיר את הכסף שהיה חייב בקרן רונית עד הגרוש האחרוןץ גם ב 2008 במפולת לא עשה שום צסםרת לאף חברה. כווווולם יכולים ללמוד ממנו איך עושים עסקים אדם חכם ואמין שאין שני לו
  • 8.
    חבר לכיתה. 08/03/2011 16:08
    הגב לתגובה זו
    פעם אהבתי אותה. דודי.
  • 7.
    פרוקוגניה הזונה (ל"ת)
    אדום 08/03/2011 16:06
    הגב לתגובה זו
  • מה הקשר לפישמן ? (ל"ת)
    ל 7 09/03/2011 06:51
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אתה שולח אחרים לרכוש מניות ..אתה עצמך לא רוכש (ל"ת)
    פישמן 08/03/2011 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ירון זר 08/03/2011 14:20
    הגב לתגובה זו
    בסוף שבוע הודעה על מכירה של מניית כלכלית שער מתומחר 3800. זבל של חברה.
  • 4.
    שוקי מנדל 08/03/2011 14:19
    הגב לתגובה זו
    הוא נפל בגז ועכשיו נופל עם כלכלית שבמילא לא שווה הרבה.
  • 3.
    בן 08/03/2011 14:17
    הגב לתגובה זו
    מהלחזיר חובות. במשבר אספתי אגחים של פישמן מכל הבא ליד (דרבן, כלכלית, מבני תעשיה ומירלנד), כולן חזרו לתשואות נמוכות.
  • 2.
    נראה כמו סבא נחמד,לא ? נפט זה לצעירים עם אומץ (ל"ת)
    נפטלייב גזון 08/03/2011 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    gbm 08/03/2011 13:51
    הגב לתגובה זו
    אוהב אותך איש יקר וצנוע!
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי