פישמן מדבר על הכל: "פרישה? בחיים לא, אם יתאפשר לי - אמות במשרד"

אליעזר פישמן הוא אחד מאנשי העסקים הבולטים בישראל. אומנם עסקי הנדל"ן שלו עומדים בפרונט אבל עסקיו נוגעים כמעט לכל תחום בחיינו, מקמעונאות, דרך תקשורת ועד כאמור - נדל"ן אבל הרשימה עוד ארוכה. שיחה של שעה וחצי ועוד עשרות שיחות מסדרון במהלך סיור של יומיים ברוסיה וקיבלנו הצצה לתפיסת עולמו של פישמן שממעט להתראיין ובאופן כללי לא ממש אוהב לדבר. פישמן לא דיבר באירוע הפתיחה של הקניון בסארטוב וגם לא באירוע שנערך לכבודו בבית מושל העיר. ל-Bizportal הוא העניק ראיון בלעדי.

מטרת הסיור ברוסיה הייתה אירוע הפתיחה של הקניון בעיר השדה הרוסית סאראטוב. את הפעילות ברוסיה מוביל בנו של אליעזר, אייל פישמן. "אייל התיישב עליי איזו שבת ואמר שברוסיה אפשר לעשות תשואות של 17%-18%. אז נסענו וראינו קרקעות, ככה זה התחיל ולא הרבה אח"כ הנפקנו בלונדון לפי כמעט מיליארד דולר."

ההנפקה של מירלנד בלונדון הייתה בדצמבר 2006. שנה מאוחר יותר הגיע המשבר הכלכלי העולמי והשוק הרוסי קפא לחלוטין. חברות ישראליות רבות, גדולות כקטנות, נתקעו עם חובות ונאלצו ללכת להסדרי חוב. לפישמן זה לא קרה. "מי שנפל ברוסיה או במזרח אירופה נפל בגלל שהוא לא הכיר את השוק. אני הייתי 20 פעם ברומניה בשביל לראות נדל"ן ובסוף לא קניתי שם כלום. הייתי גם בבולגריה ומה שראיתי שם זה שאין אנשים, אז בשביל מי אני אבנה."

"הקרקע ליד הכביש עלתה פי 4, אז קניתי קצת יותר בפנים"

"חוץ מזה", אומר פישמן, "אני קונה בזול. כך כדוגמה את מתחם הוילות שליד מוסקבה. יכולתי לקנות את השטח שליד הכביש אבל זה היה עולה לי פי 4, אז קניתי יותר בפנים. כשאתה קונה בזול, קשה להיכשל. לגבי המיקום של מתחם הוילות, הערכה שלי היא שבסופו של דבר ייבנו גם באזור שקרוב לכביש ואז תהיה רציפות".

בשביל להבין את התפיסה של פישמן לגבי איפה לבנות, צריך להגיע לעיר סאראטוב, שם מירלנד חנכה לאחרונה קניון חדש. הבתים בעיר הזו חצי מתפרקים (או מתפרקים לגמרי) וגאוות המדריכה באוטובוס הייתה בית הספר המקומי ומתקן הספורט שלו. ואנחנו מדברים על עיר של 800 אלף תושבים ועוד 300 אלף בעיר סמוכה. "זה בדיוק העניין, מקום עם הרבה אנשים, הכנסה לנפש סבירה ואין שום מקום ללכת אליו, אז יבואו אליי. ואם מתחילים לדבר איתי על האם הנכס יפה או לא יפה או האם העיר יפה או לא יפה, יש לי תמיד תשובה קבועה - אני לא הולך לגור שם, אותי מעניין רק דבר אחד וזה אם רווחי או לא רווחי".

לרוסיה יש לא מעט סטיגמות בכל הקשור בתחום העסקים, אני שואל את פישמן מה ההבדל בין לקנות בניין בטורונטו לבין לקנות בניין דומה ברוסיה, "מבחינתי ההבדל הוא שבטורונטו כשאתה חותם על מזכר הבנות, זה כבר כאילו קנית את הבניין ומפה הכל הולך חלק. ברוסיה, עד שלא העברת את הכסף, אתה לא יכול להיות בטוח שקנית."

"עד 9:30 בבוקר אני קורא את כל העיתונים, חוץ מאחד"

מתחום הנדל"ן אנחנו עוברים לתחום אחר בו לפישמן יש אחזקות ופה עולה השאלה השחוקה, - בשביל מה אתה צריך את האחזקה הזו בעיתונים "גלובס" ו"ידיעות"? "להגיד את האמת, תמצא לי קונה ואני מוכר (ונותן לך עמלה על התיווך). הסיפור הוא שנכנסתי לתחום הזה לגמרי במקרה. העניין עם 'גלובס' הוא שאדם שהכרתי נתקע עם המניות של העיתון, הלוותי לו כסף אל מול המניות וכשלא היה לו להחזיר לי - נשארתי עם העיתון. גם 'ידיעות אחרונות' לא היה בתכנון, באותם ימים הפסדתי את השליטה על בנק הפועלים, ואז באו והציעו לי את המניות, בגלל שהייתי כבר מוכן עם הכסף אז נכנסתי."

אז לפישמן יש עיתונים, האם הוא קורא עיתונים נלהב? "בערך ב-9:30 אני יוצא מהבית ועד אז אני קורא את כל העיתונים, חוץ מאחד (הארץ, י.פ)". פישמן מאוד גאה על הקו האחראי בו נקט 'גלובס' במהלך המשבר. "זו הייתה תקופה שלכתבה בעיתון הייתה יכולת לעשות נזק אדיר כי גם ככה כולם היו בלחץ. אני זוכר שבאותה תקופה רצו באחד העיתונים לעשות כתבה גדולה על ההפסדים שלי. ביקשתי שלא יעשו - אתה חושב שזה עזר לי, עשו בכל זאת".

"השווקים לא קרובים לסוף הסייקל החיובי"

לגבי מצב השווקים כיום, אומר פישמן כי "אנחנו לא קרובים לסוף הסייקל החיובי. הפירמות מאוד התייעלו במשבר ולכן כל התאוששות נוספת בשווקים שמביאה לעלייה במכירות, גוררת עלייה ברווחיות ופתאום חברה שנראית רעה להשקעה (מכפיל 20) מכפילה את הרווח ופתאום נסחרת במכפיל 10 וכבר לא רעה להשקעה. זה לדעתי מה שיהיה בתקופה הקרובה, אנחנו נראה שיפור ברווחיות ואני מדבר ברמה גלובאלית, בלי להיכנס לאזור כזה או אחר".

שיחה עם פישמן מזמינה איזכור של עניין הלירה הטורקית ואולי גם קרן רונית. בחרתי שלא לעשות זאת, אבל כן שאלתי לגבי כניסה אפשרית לתחום חיפושי הגז והנפט בישראל, תחום פורח בקרב עשירי ישראל. תשובתו של פישמן יכולה אולי להגיד משהו על השינוי שעבר במרוצת השנים. הוא מסמן תנועה של טלטלה עם הידיים ואומר "אני עם העליות והנפילות האלה סיימתי. לא נכנס לתחום הזה".

"לעשות עסקים - זה ה'הובי' שלי"

פישמן נמצא כבר בשנות ה-60 המאוחרות שלו. לא צעיר, למרות שיש בסביבה מבוגרים ממנו שעדיין מחזיקים במושכות (ועזריאלי הוא אולי הדוגמה הקיצונית). במהלך אחת השיחות שלנו סיפר לי פישמן שבימים הקרובים הוא טס לראות כמה פרויקטים ואולי לסגור איזה עסקה או שתיים באיזו עיר נידחת.

אז רגע לפני שאנחנו מסיימים את הריאיון, אני שואל את פישמן את שאלת השאלות - מאיפה הדרייב לעשות עוד ועוד עסקות בכל מיני מקומות נידחים והאם הוא חושב לפעמים פשוט להיות קצת יותר בבית, להירגע עם קצב העבודה? "זה ההובי שלי, זה תחביב. אשתי משחקת ברידג', אני עושה עסקים. דור ההמשך שלי כבר מוכן, הילדים שלי עובדים איתי ותמיד עבדו איתי אבל אני בחיים לא אפרוש כי בראיה שלי אני לא עובד, אני עושה את מה שאני אוהב לעשות - אני אוהב לעשות עסקים ואם יתאפשר לי אני אמות במשרד".