פישמן מדבר על הכל: "פרישה? בחיים לא, אם יתאפשר לי - אמות במשרד"
אליעזר פישמן הוא אחד מאנשי העסקים הבולטים בישראל. אומנם עסקי הנדל"ן שלו עומדים בפרונט אבל עסקיו נוגעים כמעט לכל תחום בחיינו, מקמעונאות, דרך תקשורת ועד כאמור - נדל"ן אבל הרשימה עוד ארוכה. שיחה של שעה וחצי ועוד עשרות שיחות מסדרון במהלך סיור של יומיים ברוסיה וקיבלנו הצצה לתפיסת עולמו של פישמן שממעט להתראיין ובאופן כללי לא ממש אוהב לדבר. פישמן לא דיבר באירוע הפתיחה של הקניון בסארטוב וגם לא באירוע שנערך לכבודו בבית מושל העיר. ל-Bizportal הוא העניק ראיון בלעדי.
מטרת הסיור ברוסיה הייתה אירוע הפתיחה של הקניון בעיר השדה הרוסית סאראטוב. את הפעילות ברוסיה מוביל בנו של אליעזר, אייל פישמן. "אייל התיישב עליי איזו שבת ואמר שברוסיה אפשר לעשות תשואות של 17%-18%. אז נסענו וראינו קרקעות, ככה זה התחיל ולא הרבה אח"כ הנפקנו בלונדון לפי כמעט מיליארד דולר."
ההנפקה של מירלנד בלונדון הייתה בדצמבר 2006. שנה מאוחר יותר הגיע המשבר הכלכלי העולמי והשוק הרוסי קפא לחלוטין. חברות ישראליות רבות, גדולות כקטנות, נתקעו עם חובות ונאלצו ללכת להסדרי חוב. לפישמן זה לא קרה. "מי שנפל ברוסיה או במזרח אירופה נפל בגלל שהוא לא הכיר את השוק. אני הייתי 20 פעם ברומניה בשביל לראות נדל"ן ובסוף לא קניתי שם כלום. הייתי גם בבולגריה ומה שראיתי שם זה שאין אנשים, אז בשביל מי אני אבנה."
"הקרקע ליד הכביש עלתה פי 4, אז קניתי קצת יותר בפנים"
"חוץ מזה", אומר פישמן, "אני קונה בזול. כך כדוגמה את מתחם הוילות שליד מוסקבה. יכולתי לקנות את השטח שליד הכביש אבל זה היה עולה לי פי 4, אז קניתי יותר בפנים. כשאתה קונה בזול, קשה להיכשל. לגבי המיקום של מתחם הוילות, הערכה שלי היא שבסופו של דבר ייבנו גם באזור שקרוב לכביש ואז תהיה רציפות".
בשביל להבין את התפיסה של פישמן לגבי איפה לבנות, צריך להגיע לעיר סאראטוב, שם מירלנד חנכה לאחרונה קניון חדש. הבתים בעיר הזו חצי מתפרקים (או מתפרקים לגמרי) וגאוות המדריכה באוטובוס הייתה בית הספר המקומי ומתקן הספורט שלו. ואנחנו מדברים על עיר של 800 אלף תושבים ועוד 300 אלף בעיר סמוכה. "זה בדיוק העניין, מקום עם הרבה אנשים, הכנסה לנפש סבירה ואין שום מקום ללכת אליו, אז יבואו אליי. ואם מתחילים לדבר איתי על האם הנכס יפה או לא יפה או האם העיר יפה או לא יפה, יש לי תמיד תשובה קבועה - אני לא הולך לגור שם, אותי מעניין רק דבר אחד וזה אם רווחי או לא רווחי".
לרוסיה יש לא מעט סטיגמות בכל הקשור בתחום העסקים, אני שואל את פישמן מה ההבדל בין לקנות בניין בטורונטו לבין לקנות בניין דומה ברוסיה, "מבחינתי ההבדל הוא שבטורונטו כשאתה חותם על מזכר הבנות, זה כבר כאילו קנית את הבניין ומפה הכל הולך חלק. ברוסיה, עד שלא העברת את הכסף, אתה לא יכול להיות בטוח שקנית."
"עד 9:30 בבוקר אני קורא את כל העיתונים, חוץ מאחד"
מתחום הנדל"ן אנחנו עוברים לתחום אחר בו לפישמן יש אחזקות ופה עולה השאלה השחוקה, - בשביל מה אתה צריך את האחזקה הזו בעיתונים "גלובס" ו"ידיעות"? "להגיד את האמת, תמצא לי קונה ואני מוכר (ונותן לך עמלה על התיווך). הסיפור הוא שנכנסתי לתחום הזה לגמרי במקרה. העניין עם 'גלובס' הוא שאדם שהכרתי נתקע עם המניות של העיתון, הלוותי לו כסף אל מול המניות וכשלא היה לו להחזיר לי - נשארתי עם העיתון. גם 'ידיעות אחרונות' לא היה בתכנון, באותם ימים הפסדתי את השליטה על בנק הפועלים, ואז באו והציעו לי את המניות, בגלל שהייתי כבר מוכן עם הכסף אז נכנסתי."
אז לפישמן יש עיתונים, האם הוא קורא עיתונים נלהב? "בערך ב-9:30 אני יוצא מהבית ועד אז אני קורא את כל העיתונים, חוץ מאחד (הארץ, י.פ)". פישמן מאוד גאה על הקו האחראי בו נקט 'גלובס' במהלך המשבר. "זו הייתה תקופה שלכתבה בעיתון הייתה יכולת לעשות נזק אדיר כי גם ככה כולם היו בלחץ. אני זוכר שבאותה תקופה רצו באחד העיתונים לעשות כתבה גדולה על ההפסדים שלי. ביקשתי שלא יעשו - אתה חושב שזה עזר לי, עשו בכל זאת".
"השווקים לא קרובים לסוף הסייקל החיובי"
לגבי מצב השווקים כיום, אומר פישמן כי "אנחנו לא קרובים לסוף הסייקל החיובי. הפירמות מאוד התייעלו במשבר ולכן כל התאוששות נוספת בשווקים שמביאה לעלייה במכירות, גוררת עלייה ברווחיות ופתאום חברה שנראית רעה להשקעה (מכפיל 20) מכפילה את הרווח ופתאום נסחרת במכפיל 10 וכבר לא רעה להשקעה. זה לדעתי מה שיהיה בתקופה הקרובה, אנחנו נראה שיפור ברווחיות ואני מדבר ברמה גלובאלית, בלי להיכנס לאזור כזה או אחר".
שיחה עם פישמן מזמינה איזכור של עניין הלירה הטורקית ואולי גם קרן רונית. בחרתי שלא לעשות זאת, אבל כן שאלתי לגבי כניסה אפשרית לתחום חיפושי הגז והנפט בישראל, תחום פורח בקרב עשירי ישראל. תשובתו של פישמן יכולה אולי להגיד משהו על השינוי שעבר במרוצת השנים. הוא מסמן תנועה של טלטלה עם הידיים ואומר "אני עם העליות והנפילות האלה סיימתי. לא נכנס לתחום הזה".
"לעשות עסקים - זה ה'הובי' שלי"
פישמן נמצא כבר בשנות ה-60 המאוחרות שלו. לא צעיר, למרות שיש בסביבה מבוגרים ממנו שעדיין מחזיקים במושכות (ועזריאלי הוא אולי הדוגמה הקיצונית). במהלך אחת השיחות שלנו סיפר לי פישמן שבימים הקרובים הוא טס לראות כמה פרויקטים ואולי לסגור איזה עסקה או שתיים באיזו עיר נידחת.
- 9.משקיע ותיק 09/03/2011 06:49הגב לתגובה זובשנת 1983 במפולת החזיר את הכסף שהיה חייב בקרן רונית עד הגרוש האחרוןץ גם ב 2008 במפולת לא עשה שום צסםרת לאף חברה. כווווולם יכולים ללמוד ממנו איך עושים עסקים אדם חכם ואמין שאין שני לו
- 8.חבר לכיתה. 08/03/2011 16:08הגב לתגובה זופעם אהבתי אותה. דודי.
- 7.פרוקוגניה הזונה (ל"ת)אדום 08/03/2011 16:06הגב לתגובה זו
- מה הקשר לפישמן ? (ל"ת)ל 7 09/03/2011 06:51הגב לתגובה זו
- 6.אתה שולח אחרים לרכוש מניות ..אתה עצמך לא רוכש (ל"ת)פישמן 08/03/2011 15:20הגב לתגובה זו
- 5.ירון זר 08/03/2011 14:20הגב לתגובה זובסוף שבוע הודעה על מכירה של מניית כלכלית שער מתומחר 3800. זבל של חברה.
- 4.שוקי מנדל 08/03/2011 14:19הגב לתגובה זוהוא נפל בגז ועכשיו נופל עם כלכלית שבמילא לא שווה הרבה.
- 3.בן 08/03/2011 14:17הגב לתגובה זומהלחזיר חובות. במשבר אספתי אגחים של פישמן מכל הבא ליד (דרבן, כלכלית, מבני תעשיה ומירלנד), כולן חזרו לתשואות נמוכות.
- 2.נראה כמו סבא נחמד,לא ? נפט זה לצעירים עם אומץ (ל"ת)נפטלייב גזון 08/03/2011 13:54הגב לתגובה זו
- 1.gbm 08/03/2011 13:51הגב לתגובה זואוהב אותך איש יקר וצנוע!

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
