סקירת הבנקים: "רמת המכפילים נוחה אך יתכנו מימושים בטווח קצר"
הבורסה בתל אביב חתמה שבוע מסחר תנודתי במיוחד. בסיכום שבועי מדד המעו"ף סגר ללא שינוי לעומת רמתו לפני שבוע ואילו מדד ת"א 75 איבד 2.2%.
בסקירתם השבועית, מזהירים הבנקים הגדולים מפני מימושי רווחים אפשריים בטווח קצר, אך מביעים דעה חיובית לגבי המשק בטווח הארוך ולגבי יכולת הצמיחה שלו.
כלכלני בנק פועלים מציינים כי: "האירועים האחרונים העלו את רמת הסיכון בהשקעה במניות המקומיות בראיה קצרת טווח. עם זאת, אנו סבורים כי מדובר באירועים בעלי טווח זמן מוגבל. לכן בראיה ארוכת טווח אנו סבורים כי הפוטנציאל הגלום בשוק המניות המקומי עודנו מצדיק אחזקה מנייתית לטווח ארוך, תוך התחשבות בתנודתיות בטווח הקצר".
כלכלני בנק לאומי מציינים כי: "ירידות השערים עלולות להימשך בטווח הקצר, על רקע ההתפתחויות בסביבה הגיאו-פוליטית והשפעתן על הלך הרוח בשוקי העולם ובישראל". לדבריהם: "בהינתן נתוני הכלכלה הריאלית החזקים של המשק הישראלי ובהנחה כי לא תחול החמרה משמעותית ארוכת טווח בזירה הגיאו-פוליטית, נראה כי רמת המכפילים הנוכחית נוחה להשקעה".
שוק האג"ח
השבוע התשואה על המק"מ עלתה מרמה של 2.91% לרמה של 3.03%. לדעת כלכלני בנק הפועלים, "עלייה זו משקפת תמימות דעים בנוגע להמשך עליית הריבית בשנה הקרובה לרמה של כ-3.6%".
כלכלני הבנק ממשיכים להמליץ להשקיע באיגרות החוב השקליות (שחרים) על פני איגרות החוב הצמודות (גלילים). בסקירתם כותבים כלכלני הפועלים כי "התשואה השוטפת באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני, בשילוב ציפיות אינפלציוניות שממשיכות להיות גבוהות תומכות בהמשך השקעה ברכיב זה".
עוד מציינים כלכלני הבנק כי הם "ממליצים לצמצם חשיפה לאגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד לטווחים הבינוניים, אשר מרביתן נסחרות בתשואה נטו שלילית". עם זאת, ללקוחות אשר מעוניינים להגדיל את הסיכון ממליצים כלכלני הפועלים על "השקעה באיגרות חוב צמודות ארוכות במשקל נמוך".
כלכלני הלאומי מציינים כי: "המשך רמת אי הוודאות בזירה הגיאופוליטית עלולה להעיב על חלקו הארוך של עקום התשואות מאחר וחלקו הקצר מספק עדיין תשואה ריאלית שלילית.
- 4.שחרים 06/03/2011 06:00הגב לתגובה זולא מובנת ההמלצה לשחרים, שהרי אם המגמה היא המשך העלאת ריבית ע" י בנק ישראל הראשונים להיפגע הם השחרים אשר התשואות עליהם יעלו.
- 3.להשקיע בקרנות נאמנות תא 25 זה מה שצריך לעשות (ל"ת)קירש 04/03/2011 16:23הגב לתגובה זו
- 2.מה 04/03/2011 09:55הגב לתגובה זולאומי,פועלים,אגוד
- אחד העם 06/03/2011 09:17הגב לתגובה זוהמניה של בנק הפועלים נמכרת בשבועות האחרונים במחיר נמוך מאד. גם לאומי לא רע. עדיף פועלים. למען הגילוי הנאות - אני מושקע בשתיהן וגם במזרחי טפחות. ברכה והצלחה
- 1.טוב שייש אח גדול (ל"ת)דחלילון 04/03/2011 09:44הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
