מי יחליף את ד"ר מימרן? שלושה שמות שבולטים במירוץ לתפקיד הממונה על הנפט
בסוף חודש מאי צפוי הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות ד"ר יעקב מימרן לסיים את תפקידו. מדובר באחד התפקידים הבכירים והנחשקים במשרד התשתיות שהינו בעל השפעה אדירה על כל משק האנרגיה הישראלי.
לפני כשבוע פרסם משרד התשתיות מכרז פנימי לתפקיד הנחשק שבו החמיר את תנאי הסף לתפקיד. כך למשל, ההשכלה המינימלית הנדרשת לתפקיד מחייבת תואר שני לפחות באחת הדיפלומות הבאות: גיאולוגיה, הנדסת מכרות ומחצבים, הנדסת נפט או גיאופיסיקה.
בנוסף, משרד התשתיות דורש מהמועמד חמש שנות ניסיון בתחום העיסוק של המשרה אשר מתוכם שנתיים כוללות ניסיון ניהולי וניסיון בניהול צוות עובדים. כאמור, המכרז שפורסם הוא מכרז פנימי בלבד ומיועד לעובדי משרד התשתיות בלבד ויחידות הקשורות למשרד כגון עובדי רשות המים ועובדי המכון הגיאולוגי.
לאור תנאי הסף הגבוהים, בורסת השמות סביב המועמד שעשוי להחליף את ד"ר יעקב אינה כוללת הרבה שמות ומועמדים. אתר Bizportal ממפה שלושה מועמדים אשר עשויים לזכות בתפקיד הנכסף, שלושתם עובדי יחידת הנפט.
אחד השמות הבולטים שעשויים להחליף את מימרן הוא ד"ר אבי הוניגשטיין אשר עונה לקריטוריונים שהציב משרד התשתיות. הוניגשטיין, אשר סירב להגיב לידיעה מכהן בשנים האחרונות כסגנו של ד"ר מימרן והוא מחליף אותו בהיעדרו.
מטבע הדברים, הסגן הוא בדרך כלל המועמד הטבעי להיכנס לנעלי הבוס שלו לאחר הפרישה. הוניגשטיין הוא גיאולוג אך יש לו גם התמחות בתחום הפליאונתולוגיה (בתחום המאובנים) וגורמים איתם שוחחנו מסמנים אותו כמועמד המוביל.
שני מועמדים נוספים אשר עשויים להתמודד על התפקיד מועסקים ביחידת הנפט גם כן: ד"ר מיקי גרדוש וד"ר ויקטור בריודין.
ד"ר גרדוש הוא בוגר תואר בתחום הגיאופיזיקה. כיום הוא מכהן מנהל תחום גיאופיסיקה במשרד התשתיות. כחלק מתפקידו הוא חבר בישיבות המועצה הדנות בהעברת רישיונות בין חברות. גרדוש נחשב לבחור רציני מאוד, אולם אין לו ותק רב במשרד התשתיות. בתוך כך נציין כי גרדוש הוא גם בנו של הקריקטוריסט קריאל גרדוש שהיה ידוע בכינויו 'דוש' ונפטר לפני כעשור.
המועמד הנוסף הוא ד"ר ויקטור בריודין בעל תואר של מהנדס נפט. כיום מכהן בריודין כמרכז בכיר הפקת מאגרי נפט במשרד התשתיות. למעשה, בריודין שייך לצד המקצועי בתחום של הפקת הנפט ואינו מוכר בחזית המשרד מול החברות והשותפויות השונות.
- 2.התפקיד תפור עליו 24/02/2011 19:20הגב לתגובה זוטוביה לוסקין גיאולוג בחסד עליון אשר אחראי לגילוי שדה הנפט הגדול איפעם ביבשה במדינת ישראל
- 1.שאול לא המלך 24/02/2011 14:26הגב לתגובה זואת יובל שייניץ או את שישינסקי או משהו מקורב אלהם, שמבינים הרבה בנושא
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
