הריבית עשויה לעלות מהר מהצפוי - איפה לשים את הכסף?
בשבוע שעבר התפרסמו נתוני צמיחה פנטסטיים (לא פחות מכך!) של המשק הישראלי ולפיהם התרחב התוצר ב-7.8% ברבעון הרביעי של שנת 2010 וגדל ב-5.4% במחצית השנייה של 2010. נתונים אלה מעידים על עוצמתו של המשק הישראלי וכאשר מוסיפים אליהם את העובדה שהאינפלציה החזויה במשק גבוהה מרמה של 3% (כתוצאה מעלייה במחירי הסחורות והנפט וביקושים מקומיים) - מקבלים מתכון להעלאת ריבית מהירה של בנק ישראל.
אכן, נגיד בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.5%. העלאת הריבית מקשה על אג"ח הממשלתיות השקליות בריבית קבועה והם ירדו בממוצע ב-1.1% מתחילת השנה. כמו-כן חזר הדולר להיחלש מול השקל והוא נסחר ברמה של 3.602 שקלים.
כאשר הריבית במשק עולה בקצב גבוה מהצפוי ואגרות-החוב בריבית קבועה מקרטעות להן - זה הזמן לרכוש אג"ח בריבית שקלית משתנה. מנגנון הריבית של אג"ח בריבית משתנה דומה למנגנון הריבית של הסדרה "ממשלתי שקלי 817" (גילון), כלומר על בסיס תשואת המק"מ לשנה, מתעדכן בכל רבעון.
אגרות-חוב של חברות אשר הנפיקו אג"ח בריבית משתנה על בסיס "ממשלתי שקלי 817" מעניקות תוספת תשואה האמורה לשקף את סיכון החברה. כך נצפה ש"מרווח" זה יהיה גבוה יותר באג"ח של חברות נדל"ן מאשר באג"ח של בנקים בריבית משתנה.
להלן טבלה המדגימה מספר אג"ח בריבית שקלית משתנה של חברות ממגזרים שונים הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב:
יש לזכור כי במקרים מסוימים עשויה להיות התשואה באגרות-חוב קונצרניות בריבית משתנה נמוכה מתשואות הגילונים; במקרה זה עדיף להשקיע בגילונים עצמם, או באג"ח בעלות דירוג נמוך. כמובן, שבעת בחירת אג"ח יש לבחון מספר פרמטרים: יש לבדוק את מח"מ האג"ח, דירוג האשראי שלה, בטחונות ואף תשואות של אג"ח החברה בריבית שקלית ו/או צמודת מדד. לכן, מומלץ להתייעץ עם יועץ השקעות בבחירת אג"ח המתאימות.
*הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי, בלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. ייעוץ ההשקעות שניתן הוא חיצוני בלבד - כלומר בלא ייפוי-כוח לביצוע פעולות כלשהן.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 6.רציתי לדעת מי מועדפת בעיניך יותר-פטרו או צ' אם (ל"ת)ומדוע. תודה, ראובן 23/02/2011 09:37הגב לתגובה זו
- 5.האתר שלך מבטיח, אבל ממש לא מקיים, אז מי אתה ? (ל"ת)איתי 23/02/2011 00:12הגב לתגובה זו
- 4.תודה סיוון כתבה מעניינת (ל"ת)יוני 22/02/2011 13:52הגב לתגובה זו
- 3.מה דעתך על כור אגח ט' ? (ל"ת)אלון 22/02/2011 10:57הגב לתגובה זו
- 2.כמה לדעתך תהיה הריבית עד סוף 2011? (ל"ת)אריה 22/02/2011 10:09הגב לתגובה זו
- סיון ליימן 22/02/2011 13:04הגב לתגובה זולהערכתי הריבית תעמוד על רמה של 3.5% בסוף 2011.
- 1.ר 22/02/2011 10:09הגב לתגובה זורעיון נכון אך כתבה רדודה ביותר.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
