הפרסומת 'פיקוד האוכל' עושה את העבודה
תנובה ממשיכה להפגין חדות האבחנה לגבי חיינו. במסגרת סיפור המסגרת 'לגדול בבית ישראלי' מתמקדת הפעם החברה ב'רעב הקטן' התוקף אותנו בגדול ללא התרעה מוקדמת, ולשם כך היא מציגה את ערכת הנשנושים כנשק התקפי לכל דבר.
תנובה לקחה על עצמה להאיר פינות חשוכות בקולקטיב הלאומי שלנו, בהקשר לכל מה שקשור למערכת יחסיו של הישראלי עם ביתו, במיוחד בתחום האוכל אבל לא רק.
זה התחיל בגבינה הצהובה שמעלה בנו זיכרונות ילדות רבי עוצמה אך מעוותים לחלוטין בידי הזמן שחלף מאז. זה המשיך עם סדרת הזיכרונות הילדותיים של מה זה לגדול בית ישראלי. וכרגע זה מתמקד ברעב הקטן שתוקף כמעט כל אחד ואחד מאיתנו ללא הכנה מוקדמת, אותו רעב שמותיר אותנו חסרי הגנה וכבוד עצמי.
רעב קטן, שם ציני ומצחיק בפני עצמו, אינו קטן כלל וכלל. הוא אחד הרגעים הקשים והמשפילים שתוקפים אותנו בין ארוחות או בסוף היום. הוא מפיל אותנו ברשתו וגורם לנו לרדת לשפל המדרגה ולאבד צלם אנוש. אבל אנחנו קוראים לו רעב קטן כדי להקטין אותו ולא להודות במה ובמי שהוא גורם לנו להיות...
הוא תופס אותנו בלילה והוא תופס אותנו לפני ארוחת הצהרים. הוא גורם לנו לגנוב חטיפים מהילדים, לאכול ג'אנק לא סביר, לגנוב מהכיבוד של המשרד ולאבד גובה בשיחת בונוס חשובה עם הבוס.
מה שיפה במה שתנובה עשתה, זה שהיא גם מעלה את התופעה הלא מחמיאה הזו על השולחן, אבל היא מלכדת אותנו ומייצרת סביבה רגע קסום של 'צרת רבים' ומדורת שבט. תגובת הנחשף היא 'וואלה זה באמת קורה לי. מה, זה קורה לכולם?'. הליבה 'לגדול בבית ישראלי' שוב מפילה את הקירות בין בית לבית, ומראה לנו שאנחנו עם אחד ושהבית הישראלי, לא חשוב אם הוא בעיר או בכפר, הוא בית אחד.
הפרסומת הראשונה ל'נשנושי קוטג''
'פיקוד האוכל' היא יחידה שהוקמה כדי להילחם ברעב הקטן שהינו למעשה אויב גדול. השפה היא כמובן שפת פיקוד העורף השאולה מעולמות מלחמת המפרץ וצפונה ממנה. עינב גלילי, ברוח 'קריינית הרצף' של 'העולם הערב' המיתולוגית משידורי הניסיון של ערוץ 2, מודיעה לעם ישראל על מתקפת רעב הצפויה הלילה או מחר לפני הצהרים. 'מתקפת רעב' נופלת על 'מתקפת טילים' כמובן. הקריינית מסבירה לנו מה צפוי לקרות לנו וכמה עלובים נהיה, וכנגד זה היא מציעה לנו את ערכת הנשנושים של קוטג'. הערכה, ברוח ערכת המגן, דורשת הוראות הפעלה, וברור שמי שישתמש בה נכונה יהיה ערוך, מוכן ומוגן.
הלוגו של פיקוד האוכל הוא לוגו הבית הישראלי של תנובה עם 'מגוייס לצה"ל' - סכין ומזלג בהצלבה. והמשפט 'לגדול בבית ישראלי' נאמר באותו טון צבאי, מונוטוני וסר - רגש ברוח ההודעה כולה לאומה.
הפרסומת השנייה ל'נשנושי קוטג''
מבחינה אסטרטגית יש פה גם תובנה מדוייקת, גם חיבוק אוהב ומחבר, גם פיצוח קריאטיבי מדויק על כל ערכיו וה-tone of voice. וכמובן שיש פה פירוש יצירתי ולא שבלוני של נאראטיב מותג העל 'לגדול בבית ישראלי' - ללא שיחזור של סרטי הגבינות והחלב שמילאו את המרקע במשך השנה האחרונה. הפיתוי להשעין את קוטג' נשנושים על 'סרטי הפוסט' של לגדול בבית ישראלי הוא ענק, והקביעה של תנובה כי בעולם הרעב הקטן מספיק נפח כדי להצדיק שפה משלו היא קביעה נכונה.
- 13.חני 23/05/2011 21:02הגב לתגובה זוערכות ב-כ' רפה????? מי כתה את הפירסומת ? אין הגהה????? לא שמעתם על הכלל הבסיסי בלשון: דגש בבג"ד כפ"ת????? ערכות עם כ' דגושה!!
- 12.קמפיין הזוי ודוחה (ל"ת)אייל 17/03/2011 12:31הגב לתגובה זו
- 11.קול המפרסם 16/02/2011 22:17הגב לתגובה זובתמי לחלוטין ,עדיף כבר לשים אתת ג שום חשיבה קאסטרטגית-קראיטיבית ונוסף על כך ליהוק גרוע
- 10.איזי 15/02/2011 22:04הגב לתגובה זופרסומת זולה העושה שימוש ציני בהודעות פיקוד העורף. בצע הכסף הורג כל חלקה טובה בחיינו. מאז הפרסומת מוצרי תנובה מעוררים בי בחילה ואני לא היחידי. אנו מדינה למודת מלחמות בעיקר בצפון ובדרום ואילו יוצרי הפרסה המבישה כנראה חיים במדינת תל-אביב שם גרים כנראה חסרי רגישות לצפון והדרום שהפכו לישובי ספר לטובת מדינת תל אביב. בושה וחרפה
- אחד מהענף 16/02/2011 12:09הגב לתגובה זוהפרסומת שואבת את ההשראה ממלחמת המפרץ שתקפה רק את העיר תלאביב
- 9.איזי 15/02/2011 22:03הגב לתגובה זופרסומת זולה העושה שימוש ציני בהודעות פיקוד העורף. בצע הכסף הורג כל חלקה טובה בחיינו. מאז הפרסומת מוצרי תנובה מעוררים בי בחילה ואני לא היחידי. אנו מדינה למודת מלחמות בעיקר בצפון ובדרום ואילו יוצרי הפרסה המבישה כנראה חיים במדינת תל-אביב שם גרים כנראה חסרי רגישות לצפון והדרום שהפכו לישובי ספר לטובת מדינת תל אביב. בושה וחרפה
- 8.שחר 15/02/2011 19:41הגב לתגובה זואין ספק שמדובר בתובנה שכבר עלו עליה רק לפני חודש(קנור עם הנמס בכוסX), אך כאן הפיצוח הקריאטיבי היה מושלם.. מה גם שקוטג' מתאים לכל זמן
- 7.אוהבת 15/02/2011 16:42הגב לתגובה זומסכימה עם כל מילה
- 6.ועל זה נאמר (ל"ת)ממבו ג'מבו 14/02/2011 18:13הגב לתגובה זו
- 5.מדהים 14/02/2011 09:46הגב לתגובה זואפשר להאכיל את הסתומה הזאת בהכל.
- 4.אלון פורת 13/02/2011 18:53הגב לתגובה זוגדול!!! שנון ,קצר ולעניין!!!אהבתי את השפה הקלילה והמדויקת. כל הכבוד.
- 3.מיתוג הבית כשל????? אוי (ל"ת)מולה 13/02/2011 16:48הגב לתגובה זו
- 2.קשקושי 13/02/2011 16:48הגב לתגובה זוהזוי וברמה ירודה
- 1.לא יאמן 13/02/2011 15:28הגב לתגובה זואפשר לעבוד על העטרה הזאת גם עם תוכנית לילדים מפגרים.
- j 13/02/2011 16:20הגב לתגובה זווגם תמונה דידקטית
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
