הפרסומת 'פיקוד האוכל' עושה את העבודה
תנובה ממשיכה להפגין חדות האבחנה לגבי חיינו. במסגרת סיפור המסגרת 'לגדול בבית ישראלי' מתמקדת הפעם החברה ב'רעב הקטן' התוקף אותנו בגדול ללא התרעה מוקדמת, ולשם כך היא מציגה את ערכת הנשנושים כנשק התקפי לכל דבר.
תנובה לקחה על עצמה להאיר פינות חשוכות בקולקטיב הלאומי שלנו, בהקשר לכל מה שקשור למערכת יחסיו של הישראלי עם ביתו, במיוחד בתחום האוכל אבל לא רק.
זה התחיל בגבינה הצהובה שמעלה בנו זיכרונות ילדות רבי עוצמה אך מעוותים לחלוטין בידי הזמן שחלף מאז. זה המשיך עם סדרת הזיכרונות הילדותיים של מה זה לגדול בית ישראלי. וכרגע זה מתמקד ברעב הקטן שתוקף כמעט כל אחד ואחד מאיתנו ללא הכנה מוקדמת, אותו רעב שמותיר אותנו חסרי הגנה וכבוד עצמי.
רעב קטן, שם ציני ומצחיק בפני עצמו, אינו קטן כלל וכלל. הוא אחד הרגעים הקשים והמשפילים שתוקפים אותנו בין ארוחות או בסוף היום. הוא מפיל אותנו ברשתו וגורם לנו לרדת לשפל המדרגה ולאבד צלם אנוש. אבל אנחנו קוראים לו רעב קטן כדי להקטין אותו ולא להודות במה ובמי שהוא גורם לנו להיות...
הוא תופס אותנו בלילה והוא תופס אותנו לפני ארוחת הצהרים. הוא גורם לנו לגנוב חטיפים מהילדים, לאכול ג'אנק לא סביר, לגנוב מהכיבוד של המשרד ולאבד גובה בשיחת בונוס חשובה עם הבוס.
מה שיפה במה שתנובה עשתה, זה שהיא גם מעלה את התופעה הלא מחמיאה הזו על השולחן, אבל היא מלכדת אותנו ומייצרת סביבה רגע קסום של 'צרת רבים' ומדורת שבט. תגובת הנחשף היא 'וואלה זה באמת קורה לי. מה, זה קורה לכולם?'. הליבה 'לגדול בבית ישראלי' שוב מפילה את הקירות בין בית לבית, ומראה לנו שאנחנו עם אחד ושהבית הישראלי, לא חשוב אם הוא בעיר או בכפר, הוא בית אחד.
הפרסומת הראשונה ל'נשנושי קוטג''
'פיקוד האוכל' היא יחידה שהוקמה כדי להילחם ברעב הקטן שהינו למעשה אויב גדול. השפה היא כמובן שפת פיקוד העורף השאולה מעולמות מלחמת המפרץ וצפונה ממנה. עינב גלילי, ברוח 'קריינית הרצף' של 'העולם הערב' המיתולוגית משידורי הניסיון של ערוץ 2, מודיעה לעם ישראל על מתקפת רעב הצפויה הלילה או מחר לפני הצהרים. 'מתקפת רעב' נופלת על 'מתקפת טילים' כמובן. הקריינית מסבירה לנו מה צפוי לקרות לנו וכמה עלובים נהיה, וכנגד זה היא מציעה לנו את ערכת הנשנושים של קוטג'. הערכה, ברוח ערכת המגן, דורשת הוראות הפעלה, וברור שמי שישתמש בה נכונה יהיה ערוך, מוכן ומוגן.
הלוגו של פיקוד האוכל הוא לוגו הבית הישראלי של תנובה עם 'מגוייס לצה"ל' - סכין ומזלג בהצלבה. והמשפט 'לגדול בבית ישראלי' נאמר באותו טון צבאי, מונוטוני וסר - רגש ברוח ההודעה כולה לאומה.
הפרסומת השנייה ל'נשנושי קוטג''
מבחינה אסטרטגית יש פה גם תובנה מדוייקת, גם חיבוק אוהב ומחבר, גם פיצוח קריאטיבי מדויק על כל ערכיו וה-tone of voice. וכמובן שיש פה פירוש יצירתי ולא שבלוני של נאראטיב מותג העל 'לגדול בבית ישראלי' - ללא שיחזור של סרטי הגבינות והחלב שמילאו את המרקע במשך השנה האחרונה. הפיתוי להשעין את קוטג' נשנושים על 'סרטי הפוסט' של לגדול בבית ישראלי הוא ענק, והקביעה של תנובה כי בעולם הרעב הקטן מספיק נפח כדי להצדיק שפה משלו היא קביעה נכונה.
- 13.חני 23/05/2011 21:02הגב לתגובה זוערכות ב-כ' רפה????? מי כתה את הפירסומת ? אין הגהה????? לא שמעתם על הכלל הבסיסי בלשון: דגש בבג"ד כפ"ת????? ערכות עם כ' דגושה!!
- 12.קמפיין הזוי ודוחה (ל"ת)אייל 17/03/2011 12:31הגב לתגובה זו
- 11.קול המפרסם 16/02/2011 22:17הגב לתגובה זובתמי לחלוטין ,עדיף כבר לשים אתת ג שום חשיבה קאסטרטגית-קראיטיבית ונוסף על כך ליהוק גרוע
- 10.איזי 15/02/2011 22:04הגב לתגובה זופרסומת זולה העושה שימוש ציני בהודעות פיקוד העורף. בצע הכסף הורג כל חלקה טובה בחיינו. מאז הפרסומת מוצרי תנובה מעוררים בי בחילה ואני לא היחידי. אנו מדינה למודת מלחמות בעיקר בצפון ובדרום ואילו יוצרי הפרסה המבישה כנראה חיים במדינת תל-אביב שם גרים כנראה חסרי רגישות לצפון והדרום שהפכו לישובי ספר לטובת מדינת תל אביב. בושה וחרפה
- אחד מהענף 16/02/2011 12:09הגב לתגובה זוהפרסומת שואבת את ההשראה ממלחמת המפרץ שתקפה רק את העיר תלאביב
- 9.איזי 15/02/2011 22:03הגב לתגובה זופרסומת זולה העושה שימוש ציני בהודעות פיקוד העורף. בצע הכסף הורג כל חלקה טובה בחיינו. מאז הפרסומת מוצרי תנובה מעוררים בי בחילה ואני לא היחידי. אנו מדינה למודת מלחמות בעיקר בצפון ובדרום ואילו יוצרי הפרסה המבישה כנראה חיים במדינת תל-אביב שם גרים כנראה חסרי רגישות לצפון והדרום שהפכו לישובי ספר לטובת מדינת תל אביב. בושה וחרפה
- 8.שחר 15/02/2011 19:41הגב לתגובה זואין ספק שמדובר בתובנה שכבר עלו עליה רק לפני חודש(קנור עם הנמס בכוסX), אך כאן הפיצוח הקריאטיבי היה מושלם.. מה גם שקוטג' מתאים לכל זמן
- 7.אוהבת 15/02/2011 16:42הגב לתגובה זומסכימה עם כל מילה
- 6.ועל זה נאמר (ל"ת)ממבו ג'מבו 14/02/2011 18:13הגב לתגובה זו
- 5.מדהים 14/02/2011 09:46הגב לתגובה זואפשר להאכיל את הסתומה הזאת בהכל.
- 4.אלון פורת 13/02/2011 18:53הגב לתגובה זוגדול!!! שנון ,קצר ולעניין!!!אהבתי את השפה הקלילה והמדויקת. כל הכבוד.
- 3.מיתוג הבית כשל????? אוי (ל"ת)מולה 13/02/2011 16:48הגב לתגובה זו
- 2.קשקושי 13/02/2011 16:48הגב לתגובה זוהזוי וברמה ירודה
- 1.לא יאמן 13/02/2011 15:28הגב לתגובה זואפשר לעבוד על העטרה הזאת גם עם תוכנית לילדים מפגרים.
- j 13/02/2011 16:20הגב לתגובה זווגם תמונה דידקטית
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
