מכירה ורכישת נדל"ן במכרז - יתרונות וחסרונות
חליפות לבקרים אנו נתקלים במודעות בעיתונות הכתובה המזמינות את הציבור להציע הצעות לרכישת נכס נדל"ן במכרז.
האם רכישת נכס נדל"ן במכרז משתלמת לקונה? האם קונה יכול לרכוש במכרז נכס נדל"ן במחיר אטרקטיבי שלא היה ניתן להשגה בדרך הרכישה הרגילה? אם לקונה משתלם לרכוש נכס במכרז האם יתרון זה אינו בעצם חסרון של מוכר הנכס במכרז? על שאלות אלו ואחרות ננסה לענות בטור זה.
בראשית הדברים, כדאי לזכור כי בעולם המערבי רכישת נכס נדל"ן במכרז היא מאוד מקובלת. כאשר סוכן נדל"ן במערב מציע נכס למכירה, ברגע ששני קונים או יותר מתעניינים ברכישת הנכס עורך סוכן הנדל"ן מכרז בין המציעים וזאת כמובן על מנת למקסם את התמורה עבור המוכר.
בארצנו הקטנטונת התגבשה בשוק הנדל"ן תרבות עסקית לפיה כאשר קונה פותח במו"מ לרכישת נכס עם מוכר הוא מצפה לניהול מו"מ בלעדי איתו. ניהול מו"מ מקביל עם שני קונים מהווה בדרך כלל סיבה לקונה לסגת מהעסקה. מצב דברים זה מחדד את השאלה לגבי היתרונות והחסרונות הגלומים בשיטת המכרז הן מבחינת המוכר והן מבחינת הקונה.
יתרונות המוכר במכירת נכס נדל"ן במכרז
1.תחרות בין הקונים - השאת המחיר - היתרון המרכזי של המוכר, הגלום במכר נדל"ן במכרז, הינו ביצירת תחרות בין מספר קונים, דבר שמאפשר את השאת מחיר הנכס ומקסום התמורה למוכר.
2. קבלת תמורה מיידית - היתרון השני מבחינת המוכר במכירת נכס במכרז הינו האפשרות לקבל את תמורת הנכס במזומן או תוך תקופה קצרה יחסית. יתרון זה הוא בעל משמעות שעה שהמוכר נאלץ לבצע מכירה באילוץ של זמן, כגון במקרה של מכר דירה לצורך פירעון חוב, גירושין, פירוק שיתוף וכד'.
3. חסכון בניהול מו"מ ארוך ומתיש - לצערנו התגבשה בתרבות העסקית הישראלית דינאמיקה מפרכת ומתישה של אופן רכישת נדל"ן בדרך העסקים הרגילה.
בעסקאות נדל"ן רגילות, בדרך כלל, הן המוכר והן הקונה מרשים לעצמם להעלות דרישות רבות במהלך המו"מ, דבר ההופך את ניהול המו"מ, למאבק ארוך, מפרך ומתיש. לא אחת ישראלים רבים לא ממהרים לבצע מהלך של מכירה או רכישת דירה בשל "כאב הראש" והמתח הטמונים בכך.
בהליך של מכרז, מבחינת המוכר, העסקה מנוהלת ע"י עורך המכרז עפ"י תנאי עסקה שנקבעים מראש (בדרך כלל המציע חותם מראש על הסכם מכר) כך שהליך המכירה לא מלווה במו"מ ארוך וב"כאב ראש" מיותר.
4. בצוע מיידי של העסקה - הליך של מכרז מאפשר ביצוע מיידי של העסקה ע"י המוכר, כגון במקרה של נסיעה לחו"ל או רצון לממש נכס בעיתוי מהיר מסיבות כלכליות או אחרות יצוין, כי בשוק החופשי לחץ זמן של המוכר בביצוע העסקה מנוצל ע"י הקונה להורדת המחיר: הליך של מכרז ממילא מתוחם במסגרת קצרה של זמן, והמאבק העסקי והתחרות של הקונה אינם עם המוכר אלא עם הרוכשים האחרים.
חסרונות המוכר במכירת נכס נדל"ן במכרז
1. התגמשות במחיר - התשלום במזומן או תוך תקופה קצרה בהליך של מכרז יש להם השפעה על גובה מחיר הנכס, דבר המאלץ את המוכר לא אחת להתגמש במחיר.
2. אבוד הקונה המתלהב - המוכר במכרז מפספס את הקונה האולטימטיבי שיכול להגיע אליו תוך מספר חודשים או יותר, להתלהב מהנכס ולשלם את מלוא המחיר המבוקש.
3. הקונה מכתיב את מחיר הפתיחה - בהליך של מכרז הקונה הוא שמכתיב את מחיר הפתיחה לנכס להבדיל ממכר רגיל בו מחיר הפתיחה נקבע ע"י המוכר. בתורת המשחקים לקביעת מחיר הפתיחה יש משמעות כלכלית לא מבוטלת.
4. יציאת השליטה בנכס מידי המוכר - מרגע העמדת הנכס במכרז, השליטה בנכס יוצאת מידי המוכר. בהליך של מכר רגיל כל עוד לא סוכמו רכיבי העסקה העיקריים יכול המוכר לחזור בו ע"י העמדת תנאי עסקה קשוחים שאינם מקובלים על הצד השני.
יתרונות הקונה ברכישת נכס נדל"ן במכרז
1. קביעת מחיר הפתיחה לנכס - בהליך של מכרז יתרונו הגדול של הקונה הוא בכך שהוא זה שקובע את מחיר הפתיחה לנכס - דבר שיכול להיות בעל השפעה משמעותית על המחיר הסופי של הנכס.
2. חסכון במו"מ מתיש בקניה - הקונה רוכש נכס בהליך פשוט ומהיר וחוסך לעצמו ניהול מו"מ ארוך ומתיש.
3. קבלת שמאות מקרקעין לנכס - גילוי נאות - בדרך כלל בהליך של מכרז נדל"ן מקבל הקונה לעיונו שמאות מקרקעין המפרטת את מצבו התכנוני והמשפטי של הנכס שמאות מקרקעין מהווה גילוי נאות של הנכס ומאפשרת לקונה קבלת החלטת רכישה מושכלת.במכר רגיל בדרך כלל מידע מוסמך זה אינו מוצג בפני הקונה.
4. התלהבות הקונה מהנכס לא מנוצלת ע"י המוכר להעלאת המחיר - קונה המתלהב מנכס המוצע למכירה במכרז יכול להגשים את שאיפתו לרכישה מהירה מבלי שהתלהבותו תתורגם ע"י המוכר להעלאת המחיר, כפי שקורה בעסקת מכר רגילה, שכן המכרז הינו הליך מכר מהיר ממילא.
5. מציע יחיד במכרז - אפשרות לרכישה ב"מחיר מציאה" - קונה במכרז שהינו מציע יחיד יכול לנצל עובדה זו לרכישת הנכס במחיר "מציאה".
חסרונות הקונה ברכישת נכס נדל"ן במכרז
1. הקונה עלול להיסחף במחיר שמוצע על ידו - רכישת נכס בהליך מכרז תוך תחרות עם רוכשים אחרים יכולים לסחוף את הקונה להציע מחיר גבוה ממה שנתכוון לו ולעיתים אף גבוה ממחיר השוק של הנכס.
2. תשלום במזומן - הפסד תשואה אלטרנטיבית - תשלום העסקה במזומן או תוך תקופה קצרה עלול בנסיבות שוק מסוימות להיות לא כלכלי כאשר לדוגמא בתקופה של שגשוג בבורסה, מימון עסקה ממקורות עצמיים תוך מימוש ני"ע יוצר הפסד בגין תשואה אלטרנטיבית.
במקרה של מימון העסקה בהלוואות, לתשלום במזומן עבור רכישת הנכס להבדיל מפריסה ארוכה של תשלום התמורה יש משמעות כספית לא מבוטלת במיוחד כאשר הריבית במשק גבוהה.
3. קבלת החלטת רכישה בתוך זמן קצר - קונה במכרז נדל"ן נדרש לבדוק את הנכס ולגבש החלטה בקשר לרכישת הנכס תוך זמן קצר, בדרך כלל בתוך שבועיים עד חודש.
4. ניצול מצוקות המוכר להורדת המחיר - במכר רגיל יכול הקונה במסגרת המו"מ לנצל את מצוקות המוכר, כגון לחץ זמנים בעסקה, התחייבות מקבילה בגין רכישת נכס, נסיעה לחו"ל וכו', על מנת להוריד את מחיר הנכס. בקנית נכס נדל"ן במכרז הקונה לא נהנה מיתרון זה.
סיכום: היתרון המרכזי הגלום במכרז למוכר נכס נדל"ן הינו באפשרות השאת התמורה עקב התחרות שבין הקונים. בנוסף, יכול המוכר להשלים עסקה ולקבל את התמורה באופן מיידי מבלי שתהיה לכך בהכרח השלכה על המחיר. מאידך, חסרונו של מוכר נכס נדל"ן במכרז הינו בקביעת מחיר הפתיחה ע"י הקונה שהינו בעל השלכה על המחיר הסופי, במיוחד כאשר מספר המציעים קטן.
קונה במכרז נדל"ן, יתרונו הגדול בכך שהוא מכתיב את מחיר הפתיחה לנכס: שמאות המקרקעין מאפשרת לו קבלת החלטת רכישה מושכלת, ואם הוא מוצא את עצמו כמציע יחיד במכרז הוא יכול, לא אחת, לעשות את "עסקת חייו".
מאידך קונה במכרז נדל"ן נדרש לקבל החלטת רכישה בתוך זמן קצר ואם הוא "נסחף" במהלך המכרז הוא עלול לגלוש במחיר המוצע על ידו אף מעבר למחיר השוק של הנכס.
הן המוכר והן הקונה נהנים בהליך של מכרז מעסקה קלה ומהירה שאינה מלווה במו"מ ארוך ומתיש, מה שמאפשר, לא אחת, לשני הצדדים לבצע עסקה, נבונה כלכלית, ונטולת אמוציות.
עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".
- 7.Z 23/03/2011 22:04הגב לתגובה זומחירי הדירות יירדו בשל הרבה מאד סיבות שכולן בכיוון הירידה. לדוגמא הציפיות לאינפלציה.אין צורך בעליית הריבית כדי להרתיע את לוקחי המשכנתאות. האינפלציה החזויה שמגיעה מחו" ל מרתיעה הרבה יותר שכן היא תגרום לגידול ניכר בהחזר גם כשהריבית תשאר ללא שינוי ושכר העבודה לא יעלה בהתאם.ירידת מחירי הדיור בצורה נכרת תאזן את הלחצים האינפלציוניים ולכן אין צורך לפגוע בייצוא ולהעלות את הריבית.
- 6.אזרח 07/02/2011 21:08הגב לתגובה זוניראה לי מרוב שהוא יצא ציפס ב3 שנים האחורונות האנשים שמיתכתבים פה ואודדו אותו צרכים ליתבוע אותו על 60 אחוז הפרש שהם צריכים לשלם על העליות שהיו והפסיספוס הגדול שלו קנו דירה עד עכשיו וחבל שמקשבים לאנשים לא מקצועים
- 5.לפעמים השמאי - רמאי 06/02/2011 20:48הגב לתגובה זואו שעורך המכרז מזמין לשם את קרוביו ושכניו כדי לתת להם להנות מהשלל...
- 4.כתבה מעניינת.....ומייחל לירידת מחירים (ל"ת)צוהל מאושר 06/02/2011 20:31הגב לתגובה זו
- 3.אני 06/02/2011 17:48הגב לתגובה זוכאשר המציעים (רוכשים) מפתחים רגש לנכס הנדלני, או לחילופין חושבים שיש שהיתמחרות משום תחרות, נסחפים ומציעים מחירים שלא העלו על דעתם שיציעו. לעיתים גם 15-20% מעל שווי שוק. הכי פשוט ללכת לקבלן ולהתמקח. כי גם מוכרי יד שניה חיים בסרט. אגב, שינוי מבורך עברת עת הפסקת לדבר על מחירי הנדלן ה" נופלים" ...
- 2.שואל 06/02/2011 14:44הגב לתגובה זואו לא את הדו" ח המלא. האם זה תקין?
- דוד לוי 06/02/2011 18:57הגב לתגובה זוכאשר מדובר במימוש נדל" ן ע" י עו" ד בהליך של כינוס נכסים במסגרת ההוצאה לפועל או עפ" י הוראות של בית משפט מוסמך כי אז יש חובהלדאוג לקבלת שמאות מקרקעין אשר נועדה לשרת את בית המשפט,את כונס הנכסים ואת המציעים.
- 1.מחירי הדירות 06/02/2011 12:18הגב לתגובה זותודה לאל סוף סוף לא שומעים שהמחירים רק הולכים לרדת ורק עוד מעט והנה זה קורה. כתבה נחמדה. אגב אם היית גר במדינה אחרת אולי היית צודק לגבי הירידות אבל אתה בישראל, הישראלים יעדיפו לסבול ולא למכור והעיקר שלא להפסיד כסף על דירה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
