אקשטיין: "אין מחסור בעובדים בענף הבנייה, אחרת שכרם היה עולה באופן דרמטי"
ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום דיון במחסור בכוח אדם בענף הבנייה. בפתח הדיון אמר ח"כ יעקב כ"ץ כי המטרה שהציבה המדינה בהורדת מספר העובדים הזרים היתה שגויה. "המטרה היתה צריכה להיות בניית בתים בישראל שיענו על הביקוש. היו צריכות להיקבע שיטות הפעולה שבכללם מספר העובדים הזרים בענף הבנייה".
ח"כ כ"ץ הוסיף כי בישראל חסרות כיום כ-100 אלף יחידות דיור וציין כי אלפי יהודים חיים בירושלים מתחת לאדמה, בחניונים, כשהם משלמים עבור הזכות לגור בחניון כ-3,500 שקל בחודש. "פעם ראינו בעבודת הכפיים ערך לא פחות מההיי-טק, וצריך לחזור למצב הזה".
פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, שנכח בוועדה, אמר כי אין מחסור של עובדים, שכן בעוד שמחירי הדיור עלו ועלה גם הביקוש לעובדים שכרם של העובדים בענף לא עלה באופן דרמטי. "אם היה מחסור בעובדים שכרם היה עולה. ב-2010 נוספו למשק 110 אלף עובדים, כ-35 אלף ישראלים".
לפי נתוני בנק ישראל, השכר בענף ירד באופן קבוע משנת 67', אז היה גבוה ב-5% מהשכר הממוצע במשק ועד לשנים האחרונות בהן הוא עומד על כ-80% מהשכר הממוצע. במקביל ירדה התפוקה שהיתה ב-67' כמו בכל המגזר העסקי עד ל-60% מהתפוקה במגזר. "הנתון הזה צריך להדאיג אותנו כי הוא מראה קשר ברור בין השכר לתפוקה. עלייה של 20% בשכר העובדים בענף תוביל לעלייה של 3.5% בלבד במחיר הדירה", הסביר אקשטיין.
אקשטיין הסכים כי במשק יש מחסור בדירות שנוצר בעשור האחרון, מאחר וכמות הדירות שנבנו היתה נמוכה מהגידול באוכלוסיה. אם כי לטענתו, ההפרש שנוצר עומד רק על 60 אלף דירות ושחרור קרקעות לבניית 40 אלף דירות בשנה יביא לצמצום הפער. באשר לזמן הבנייה, פרופ' אקשטיין אמר כי הוא נשאר קבוע ועומד על כשנתיים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
