באופנהיימר מזהירים: "אם הבורסה במצרים תרד, צפוי מרחץ דמים ב-EGPT"
יממה לאחר נאומו של נשיא מצרים חוסני מובארק, שוקי המניות האזורים צוברים תאוצה, אולם המשקיעים במצרים עדיין נתקלים בבורסה נעולה. בינתיים, אלו שמאמינים כי הבורסה תחזור לעצמה עת ייפתחו שעריה, עושים זאת בין היתר באמצעות ETF הנסחרת בניו יורק שסימולה EGPT.
משקיעים שרצו להיחשף למתרחש במצרים עשו זאת בימים האחרונים בין היתר באמצעות קרן הסל מרק וקטורס מצרים (סימול: EGPT). הקרן, הפועלת להשיג תשואה דומה לתשואת מדד ה-Market Vectors Egypt, המכיל ניירות ערך של חברות הנסחרות בבורסה המצרית, ריכזה בימים האחרונים מחזורי מסחר חריגים ביחס לממוצע.
מחזור המסחר בקרן, שעד כה לא ממש עניינה משקיעים והתקשתה לצבור תאוצה, זינק מ-28 אלף מניות בממוצע ליותר ממיליון ביום שישי האחרון. אתמול בוול סטריט, 1.088 מיליון מניות של הקרן החליפו ידיים. הקרן מספקת חשיפה ישירה למדד המצרי ומורכבת מחברות מצריות הפועלות רובן בתחומי הפיננסים (45%), הטלקום (16%), התשתיות (15%) והתעשייה (13%).
מרק וקטורס מצרים זינקה אתמול ב-5.8% והשלימה בכך עלייה דו-יומית של 14%. זאת לאחר שמה-18 בינואר ועד ה-28 בינואר (יום שישי האחרון) איבדה הקרן 20.6% משוויה.
(מקור: בלומברג - גרף קרן סל EGPT)
"ספקולציות מרחיקות לכת"
ארגמן כותב ללקוחותיו: "כולכם בטח כבר שמעתם על EGPT של MARKET VECTORS. התעודה תפסה את העין של הרבה מחפשי מציאות שחושבים כי המצב במצרים יתייצב. הרעיון בהחלט יכול להיות לא רע רק חשוב לשים לב כי ההתנהגות של התעודה ב-31 לינואר הייתה על בסיס ספקולציות מרחיקות לכת של משקיעים."
- 7.מוסיוף 03/02/2011 11:21הגב לתגובה זואפריקה עוד היום תסיים ירוק לטווח ארוך 5000
- 6.רונן 02/02/2011 16:05הגב לתגובה זולמקרה שלא ידעת, ניתן לקנות ולמכור (כלומר לסחור) בארץ במניות ותעודות סל שמונפקות ונסחרות בארה" ב, EGPT כמובן נכללת בזה. ותתפלא, יש משקיעים מתוחכמים בארץ שרוצים לסחור בשוק המצרי (לונג או שורט) באמצעות EGPT. באופן כללי, המלצה לטוקבקיסטים היא לקחת נשימה ארוכה, ובמקום לרשום תגובה מזלזלת בכתב, לעשות מחקר קטן ואולי ללמוד משהו חדש. הרי אם לא למדתם משהו חדש וסתם רשמתם תגובה לשם הזלזול בזבזתם זמן יקר שלכם ולא של אף אחד אחר. וגם לא תרמתם לדיון חכם.
- 5.ואו ה EGPT ממש מענין אותי אבל ממששששש (ל"ת)ברק 02/02/2011 15:14הגב לתגובה זו
- 4.עמית 02/02/2011 14:30הגב לתגובה זומדובר בתעודה שכלל לא נסחרת בארץ.
- 3.דודו 02/02/2011 13:46הגב לתגובה זווואלה. ממש חושבים שבמצרים יהיו עליות. צריך להיות אנליסט בשביל להגיד את זה
- 2.מוזר 02/02/2011 13:46הגב לתגובה זומה נסגר?
- 1.ח 02/02/2011 13:45הגב לתגובה זוגבעות רבותי גבעות, יוצאות משם מכליות מלאות
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
