מדינה בעמדת מוצא: קיימים תנאים לשיפור משמעותי בשוק הרוסי
רוסיה היא אחת ממדינות ה-BRIC, אך יש שאומרים שהיא החלשה מביניהם ושצריך להוציא אותה מהמונח ולהוריד את ה-R. במכתב למשקיעים, כתב ג'ים אוניל (מאגף המחקר של גולדמן זאקס ומי שהמציא את המושג BRIC) מענה בדיוק לטענה זו, ובו הוא ציין מספר פרמטרים כלכליים בהם ניתן לראות שרוסיה לא ממוקמת במקום האחרון, והוסיף כי כנראה שבפיפ"א יודעים משהו שאנחנו לא. זאת כמובן לאור הבחירה ברוסיה כמארחת של מונדיאל 2018 (מי שמארחת ב-2014 אגב, היא ברזיל. מה שאומר ששני גביעי העולם של העשור הקרוב יערכו במדינות ה-BRIC). כדי להבין עד כמה רוסיה היא חלק אינטגרלי וחיוני ל-BRIC, כדאי לכם לקרוא את המשך הכתבה.
הכלכלה הרוסית
רוסיה היא המדינה הגדולה בעולם מבחינת שטחה ובעלת כמות האוכלוסיה הגדולה באירופה, עם 140 מיליון תושבים. רוסיה חברה בארגוני ה-G8 וה-G20 וצפויה להצטרף בקרוב כחברה מלאה בארגון הסחר העולמי (WTO) ובארגון ה-OECD.
בחלוקה הפנימית של מדינות ה-BRIC, נמצאת רוסיה בצד של ספקיות חומרי הגלם יחד עם ברזיל, כאשר בצד של צרכניות חומרי הגלם, נמצאות כמובן ברזיל והודו. עובדה זו באה לידי ביטוי בכלכלה הרוסית שהינה מוטת סחורות אנרגיה - רוסיה היא מפיקת הנפט הגדולה בעולם, יצואנית הגז הטבעי הגדולה בעולם ויצואנית המתכות השלישית בגודלה בעולם. היא מחזיקה ב- 10% מסך מאגרי הנפט העולמיים, ב-30% מעתודות הגז הטבעי ועשירה במשאבי טבע נוספים, כגון: אלומיניום, נחושת, זהב וכסף (סילבר).
למעשה, מופרד המשק המקומי בין סקטור הפקת המשאבים שהינו מוצלח ותחרותי ונמצא בידיים ממשלתיות, לבין סקטורים אחרים, חלשים יחסית והתלויים במידה רבה בסובסידיות וברמת ביקושים מקומית.
סיכוי מול סיכון
החשיפה של רוסיה לענף האנרגיה מהווה הן סיכוי והן סיכון. במסגרת התקציב השנתי ל-2011, קובעי המדיניות ברוסיה נשענו על מחיר חבית נפט ממוצע של 75 דולר. כלומר במחיר כזה, הצמיחה במשק תעמוד ביעד והגרעון התקציבי יצטמצם בהתאם למתווה הממשלתי לייצוב המשק. לעומת זאת, לפי הערכות של הבנק המרכזי של רוסיה, מחיר חבית נפט ממוצע של 90 דולר, צפוי להוביל לצמיחה שנתית גבוהה מהציפיות.
לרוסיה יש חוזקות נוספות. ראשית, כמות רזרבות המט"ח האדירה. רוסיה ממוקמת במקום השלישי בעולם מבחינת היקפן, עם קרוב ל-500 מיליארד דולר. כמו כן, קיים גם פוטנציאל של הצרכן המקומי. כמות התושבים ברוסיה היא הגבוהה באירופה, עם 140 מיליון נפשות (לעומת גרמניה הממוקמת במקום השני, עם כ-82 מיליון) וזה כמובן פוטנציאל צריכה משמעותי. המשך התפתחות המדינה והתקרבותה למערב, צפוי כמובן לתרום לעלייה ברמת הביקושים המקומית.
בצד החולשות אציין כמובן את רמת השחיתות, את בעיית הממשל וכמובן את הצורך בשיפור רמת התשתיות הירודה, ממנה סובלת המדינה. השקעה בתשתיות, תעזור לרוסיה להאיץ את הצמיחה הכלכלית בשנים הבאות.
הצטרפות לארגון הסחר העולמי
במהלך דצמבר האחרון, הודיע האיחוד האירופאי כי הוא מצטרף לתמיכתה של ארה"ב, לשילובה של רוסיה בארגון הסחר העולמי - מה שסולל את דרכה להצטרף השנה. רוסיה הינה המדינה הגדולה ביותר כיום, אשר עדין נמצאת מחוץ לארגון המונה 153 מדינות חברות. תהליך ההצטרפות של רוסיה לארגון הנו הארוך ביותר שהיה מעולם ונמשך כ-17 שנים, כאשר סין למשל, שבה במשך שנים היתה סגירות למערב, הצטרפה לארגון בשנת 2001, לאחר 15 שנים.
ההצטרפות של רוסיה לארגון צפויה לתרום בפתיחת שווקים חדשים לייצוא הסחורות הרוסיות, כאשר לפי ההערכות של הבנק העולמי, הדבר יתרום לעליה של כ-3.3% לתוצר הרוסי בטווח הבינוני וכ-11% בטווח הארוך.
לדעתנו, ההצטרפות לארגון עשויה לתרום גם לצמצום המכסות על הסחורות הרוסיות, לחזק את האינטגרציה של המדינה עם המערב ואף להוביל לעליה בכמות ההשקעות הזרות במדינה.
סיכום
הכלכלה הרוסית נמצאת היום בנקודת מוצא מעניינת, בעיקר כיוון שהמשק נמצא עדיין בשלבי התאוששות וחזרה לצמיחה, בניגוד למשקים אחרים כמו שאר מדינות הבריק. כמו כן, היא זוכה לרוח גבית מהקהילה העולמית המעוניינת להתקרב אליה, דבר שבא לידי ביטוי גם בבחירתה של רוסיה לאירוח משחקי אולמפיאדת החורף ב-2014 והמונדיאל ב-2018. ארועים אלה צפויים כמובן להתניע את תהליך ההשקעה בתשתיות במדינה.
לאחרונה העלתה קרן המטבע העולמית את תחזית הצמיחה לרוסיה לשנת 2011 לרמה של 4.5%. עובדה זו, יחד עם המשך מגמת עליית הסחורות, יובילו לדעתנו לשיפור משמעותי במשק המקומי.
מאת: יוסי ישראל ממחלקת המחקר של תכלית בית השקעות
- 7.גם סקירה יפה וגם בחור נאה ! (ל"ת)סמדר 03/02/2011 10:05הגב לתגובה זו
- 6.גונזלס 02/02/2011 20:01הגב לתגובה זושמתי שם מנה, אני מקווה בשבילך שהיא לא תרד !
- 5.נועם 02/02/2011 14:49הגב לתגובה זותודה רבה יוסי, החכמתי. מסכים איתך בקשר לציפיות לצמיחה במדינות הBRIC וברוסיה בפרט. אין ספק שאירוח המשחקים האולימפיים יעשה טוב לכלכלה ויזרים משאבים רבים לצורך פיתוח תשתיות מה שיעשה טוב לכלכלה ברוסיה, נוסף על כך כמעצמה בתחום הסחורות ומשאבי הטבע התפתחויות כמו אלו שראינו במצריים ימשיכו לעלות את מחירי הסחורות וכך גם את ריווחיות המדינה (רוסיה). כך שאני אישית תומך בדעתך.
- 4.בהחלט מעניין תודה (ל"ת)אסף 02/02/2011 13:55הגב לתגובה זו
- 3.קרמבו 02/02/2011 13:44הגב לתגובה זואחלה כתבה ! מחכה לקרוא גם את המאמרים שעוד יבואו...
- 2.מעניין מאוד. תודה (ל"ת)ר.מ רעננה 02/02/2011 13:03הגב לתגובה זו
- 1.פרפר כחול מאתר ס 02/02/2011 11:49הגב לתגובה זוהיכולת האינטלקטואלית הגבוהה.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
