תמ"א 38, עוד מכשול לאוסף: העירייה דורשת תוספת חניה - עלות הפתרון - מיליונים

פרויקטים רבים של תמ"א 38 נתקעים בשל הקושי שבהוספת מקומות חנייה. Bizportal בחן את הפתרונות. מחירו של מתקן - 15-25 אלף אירו למקום חניה
לירן סהר | (15)

אחת הדרישות הבסיסיות בפרויקטים לפי תמ"א 38 קובעת כי יש ליצור מקום חניה לכל אחת מהדירות הנוספות לבניין. לכך מתווספות בדרך כלל גם דרישות הדיירים הקיימים לקבל חניה כחלק מהסכמתם לביצוע השיפוץ ותוספת הדירות.

עם זאת, השטחים הצפופים בגוש דן ובמוקדים העירוניים האחרים מציבים אתגרים רבים בפני היזמים בכל הנוגע לשילוב חניות בתוך תחומי המגרש בכמות שתענה לדרישת הרשויות והדיירים הקיימים.

לרוב, כאשר תנאי השטח אינם מאפשרים תוספת חניות צמודות לפרויקט, היזם נאלץ לשלם כופר חניה לקרן של הרשות המקומית בסכום ממוצע של 45 אלף שקל ליחידת דיור, וזו מחויבת לנתב את הכספים לטובת בניית חניונים לתושבים בסמוך לפרויקטים. אולם ישנן רשויות מקומיות, דוגמת הרצלייה, הדורשות הקמת חניות לדירות החדשות ולכלל בעלי הדירות הקיימים גם אם אין להם חנייה בטאבו.

"אחד האתגרים בתחום הוא מתן מענה למספר מקומות החניה הנדרשים או המבוקשים, ללא צורך בהנחת הבניין על יסודות ארעיים וכל זאת במגרשים קטנים", אומר אפי מגן, מנכ"ל פרומוט מתקני חניה . "חפירה לעומק באזורים האורבניים הצפופים במישור החוף, משמעותה הופעת מי תהום בגובה של 4-13 מטרים מתחת לקו הקרקע. לכל אלה מצטרף אתגר נוסף, חפירה לעומק כזה ובקרבה לבניינים קיימים, כבישים ותשתיות מחייבת ביצוע כלונסאות התומכות את הבניינים ו/או הרחובות שבסביבת החפירה"

מגן אומר כי הפתרון הוא שילוב מתקן חנייה מחוץ לקו הבניין, בשטח שבין הבניין לגבול המגרש תוך שימוש במתקנים מכאניים בעלי קומה אחת עד שלוש "הקבורים" מתחת לפני הקרקע ומועלים אך ורק בעת שיש צורך בהכנסת או בהוצאת המכוניות.

אפרת אמסלם, מנהלת תחום התחדשות עירונית באלמוג כ.ד.א.י, דווקא מצדדת בפתרון של מכפילי החנייה. "בפרויקט שנבצע בשיכון וותיקים בראשון לציון ישולבו חניות עיליות לצד שני מתקני חנייה זוגיים שבעבורם החברה תבצע דיפון, כאשר עלות מתקן בודד הינה 55 אלף שקל ועלות הדיפון כ-30 אלף, סך הכול 85 אלף שקל. עלות מתקן חניות משולש, המכיל 2 חניות תחתונות ואחת עליונה עשוי לעלות כ-125 אלף שקל". כלומר עלות מכפילי החנייה עבור בניין סטנדרטי בן 18 דירות יהיה כ-750 אלף שקל .

כאמור, הפתרון היעיל עבור מקומות בהם לא מתאפשר לחפור מכפילי חנייה הוא התקנת מתקן חנייה, אולם כאן העלות גבוהה באופן משמעותי. מחירו של מתקן חניה נע בין 15 אלף אירו ל-25 אלף אירו למקום חניה וככל שהמתקן מכיל יותר מקומות המחיר יותר נמוך. לפי החישוב, מחירו של מתקן חנייה עבור בניין סטנדרטי בן 18 דירות צפוי להגיע ל-450 אלף אירו, כ-2.25 מיליון שקל. לעומת זאת, תשלום כופר חנייה, במידה ומתאפשר יעלה עבור בניין זה 810 אלף שקל "בלבד".

אייל אוכמן, מנכ"ל חברת אגם שביט, אומר כי פתרונות החנייה מאוד יקרים ואינם מתאפשרים בכל פרויקט. "אנחנו מקימים כיום מתקני חנייה במקומות היוקרתיים ביותר בתל אביב כי במקומות אחרים מדובר במעמסה כלכלית משמעותית, אולם אני מאמין שהתחרות בתחום תוביל לירידת מחירים בהמשך, במיוחד עם כניסתן של חברות ישראליות בתחום שגם נותנות פתרונות בתחום התחזוקה הנחשבת למאוד יקרה".

אז איך מתקן החנייה עובד? מתקן החניה כולו משוקע מתחת לפני הקרקע ובמרכזו מעלית מקורה שמועלית מעל פני הקרקע לצורך הכנסת או הוצאת המכונית לחניה וממנה. המשתמש בחניון מגיע לאזור המעלית ומציג צ'יפ לקורא אלקטרוני. לאחר מכן, נשלף התא אליו מוכנסת המכונית והמשתמש מתבקש להכניס את רכבו למעלית ולצאת ממנו. בלחיצת כפתור נוספת, המעלית משוקעת בחזרה ומשגרת את המכונית למקום החנייתה. עם החזרה לרכב, המשתמש מציג שוב את הציפ' לקורא האלקטרוני, לוחץ על כפתור והרכב מובא באופן אוטומטי אל תוך המעלית ומועלה אל פני הקרקע. עם הגעת המעלית, נכנס המשתמש לרכב ויוצא איתו. לאחר כל אלה משוקעת המעלית בחזרה ומוכנה לשימוש הרכב הבא.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    חייפ פסטרנק 03/07/2017 09:38
    הגב לתגובה זו
    מה קורה כאשר המתקן קרוב דירות(כ-1 מטר) ו מעלה את המכונית העליונה וחוסם את המרפסת של הקומה הראשונה?
  • 11.
    משה לביא 20/05/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
    אני עובד איתם על פרוייקט תמ" א 38 בבת-ים www.klaus.co.il
  • 10.
    רעידת אדמה 03/02/2011 11:02
    הגב לתגובה זו
    במתן היתר לשני קומות ויותר כל השאר עבודה בענים , שלא יעבדו עחיכם.. הממשלה והעירייות צרכות לעודד במתן פתור מלא למיסים . אין מה לעשות אם רוצים באמת להגן על האזרחים מרעידת אדמה שעומדת בפתח וכל יום שעובר דמים של הנספים יהיה בראשכם ֱֱֱֱֱ
  • 9.
    יש לקדם תמא38 גרסא-2 (ל"ת)
    מאפשרת הריסה ובנייה 02/02/2011 23:13
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מי משלם מיליון שקל לדירה ישנה שלא עמידה ברעיד (ל"ת)
    מגדל קלפים 02/02/2011 16:47
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דדד 02/02/2011 13:55
    הגב לתגובה זו
    גם אין סיבה שירדו. לפני שניים קניתי שטח עם בודקה 40 מטר -לבנות בית נורמלי וראוי למשפחתי. נכון להיום שילמתי 25000 לעיריה ,6000 אישור מועדה מקומית. פקדון של 59000 לועדה , 15000 מס רכישה , ממשיך לשלם ארנונה בזמן השסחבת נמהשכת ,,,, צפי להיטל השבחה,אישור ממנהל מקרקעין ועוד. ... ' ' לקיים תנאים של ועדה ' ' כל פלוץ עולה עשרות אלפי שקלים- וכן חייבו -שתי חניות בתןך מגרש כי בבית' ' גדול' ' בד' ' כ יש שני רכבים - לאף אחד ברחוב אין אפילו חניה אחת ולא מעיין אף אחד שלבנות חניה עם כביש גישה דווקא איפה שמותר- מבצא הנדסי שעולה כמו להקים מחלף .... ואני לא מדבר פה על עלויות בניה אמיתיות כמו אדריכל ומהנדס וכוי. כל נייר קטן עולה מאות שקלים (שלא נדבר על עלות ריצות עם מחירי דלק של היום) אחרי הכל מדינה תקבל גם מע' ' ם מעלות הבניה . איפה מחיר שכירות כל זמן שמושכים לי ת' זמן ? אני רק רוצה לבנות בית בישראל על קרקע ששייכת לי וכבר שילמתי בלי למצמץ מאות אלפי שקלים למדינה וממשיך לגור בשכירות. אין פלא שכל כוך בישראל עולה מיליונים.כאשר מדברים על בלתי צפוי בבניה -מדברים על זה.-על היטלים ואישורים מוזרים ועל דרישות לא הגיוניות. בארה' ' ב במחיר פיקדון ' ' פינוי אשפה מאתר בניה' ' אפשר לקנות בית עם כל הפינוקים. אני אסתדר- אבל מעצן אותי כל המצב של להיות בן ארובה בידי ביורוקרטיה בלתי נסבלת.
  • 6.
    דרישה לגיטימית (ל"ת)
    אחד העם 02/02/2011 13:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    א7 02/02/2011 13:21
    הגב לתגובה זו
    להתעקש על הוספת חניות כדי שלא נגיע ל" ג' ונגל"
  • 4.
    צדק 02/02/2011 12:28
    הגב לתגובה זו
    איך משפחה עם ילדים קטנים או קשישים יכולים לחיות באתר בנייה במשך שנתיים כשעל ראשם בונים עוד שתי קומות?.הקבלנים לא מוכנים לשלם שכר דירה לכל הדיירים למשך כל תקופת הבנייה.הפתרון של תמ"א 38 הוא חלמאי בלתי ישים וגפ לא יעמוד במבחן של רעידת אדמה רצינית.הפתרון היחיד הוא פינוי בינוי.
  • אדון צדק 02/02/2011 13:27
    הגב לתגובה זו
    מה אתה מבין בתמ" א 38 שאתה כותב תגובה כזאת? אתר בנייה או לא אתר בנייה, גם כשתשפץ את הבית יהיה לכלוך ורעש. כמו הרבה ישראלים, כשמקבלים חינם מנסים להוציא יותר, מה אתה רוצה? שיבנו בלי לכלוך? יש לך בעיה, תתמודד או שתעבור דירה. איזה תגובה של מסכן...
  • א.ר 02/02/2011 14:50
    לא הוא לא, אתה כן. 1)שיפוץ 3 חודש MX מתוכם 1 חודש רעש MX ליכלוך כנ" ל בשני המקרים 2)" ...כשמקבלים חינם ..." עלק חינם, (זכיות בניה של הדיירים זה כלב/חינם???) 3) אתה מסכן ,לך יש בעיה, תלמד את הנושא והשווה אותו ל" עיסקת קומבינציה" שרק ההיה לך טוב ותצליח לשדרג את הבניין שלכם בהצלחה.
  • 3.
    שוקי 02/02/2011 12:05
    הגב לתגובה זו
    כדאי לכם להתרשם ממקני החניה של היי פארקינג לחניה על גגות קיימים . www.high-park.com
  • טובה 01/08/2011 11:35
    הגב לתגובה זו
    קומה נוספת או פנטהאוס ועל זה חנייה? עדיף להרוס לבנות בניין חדש לגובה עם חנייה מתחת הבניין החדש. בכל מקרה גם עדיף לקחת חברת ניהול ולשלם לה רק שכ" ט ולא לתת את הגג כולו לקבלן. את הרווחים ממכירת הדירות הנוספות לחלק בין בעלי הדירות.
  • 2.
    תעברו לקטנועים ,אופנועים או לאופניים חשמליים (ל"ת)
    קבלו פתרון, עד הרכבת 02/02/2011 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    44 02/02/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
    פתאום נוספים עוד 4 קומות מולך ורעש המזגנים ועוד שכנים ורעש.זה טוב לקבלנים.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי