הדילמה של סטנלי פישר - והאם להיכנס לשוק המט"ח
בשבוע שעבר כתבתי על הדילמה הקשה בה נתון נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בכל הקשור לשמירה על שער הדולר מול השקל ועל הפעולות הסותרות בהן הוא נוקט - רכישה מאסיבית של דולרים מחד מול העלאת הריבית מאידך. ברור כי לנגד עיניו של הנגיד עומדת טובת כלכלת ישראל בכללותה והוא מנסה בכל כוחו ויכולתו להגן על היצואנים במשק, לבל ייפגעו פגיעה אנושה.
במהלך השבוע שעבר נודע כי נגיד בנק ישראל מתכוון להמשיך במאמציו לחזק את הדולר מול השקל ביתר שאת - עתה פותח סטנלי פישר במלחמה גלויה כנגד הספקולנטים. בנק ישראל מסר כי בחודשים האחרונים חל גידול משמעותי בהיקף העסקות במט"ח שביצעו תושבים זרים. חלק ניכר מפעילות זו הינו לטווח קצר ופעילות מעין זו היא למעשה פעילות ספקולטיבית שנועדה לנצל את הפרשי הריבית בין השקל לבין הדולר והאירו.
שני הצעדים הראשונים בהם מתכוון הנגיד לנקוט כנגד המשקיעים הזרים הם:
1) חובת דיווח: חובה זו חלה מעתה על כל עסקת מט"ח יומי בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר וכן על כל עסקת מק"מ ואג"ח ממשלתית קצרת מועד בהיקף של יותר מ-10 מיליון . כך יוכל בנק ישראל לגלות פעילות ספקולטיבית של משקיעים זרים;
2) חובת נזילות: בנק ישראל יחייב פעילים זרים להשאיר בטחונות בגובה של 10% מגובה העסקאות בבנקים מקומיים או זרים. חובת ריתוק ההון תחול על עסקאות החלף שקל-מט"ח (SWAP) והמרות עתידיות שקל-מט"ח (עסקאות מסוג FORWARD). חוק חדש זה, אותו קבע בנק ישראל, יכנס לתוקפו בתאריך 27.1.11. גזירה זו מהווה פגיעה בעבור הבנקים שכן אלה לא יקבלו ריבית מבנק ישראל בעבור ההפרשה של 10%.
בנק ישראל נוקט בצעד שכבר ננקט בתחילת השנה על ידי הבנק המרכזי הברזילאי - שם עומדת כיום חובת הנזילות על 60% מהיקף העסקה. קיימת הערכה לפיה לא יהסס הנגיד פישר להעלות את חובת הנזילות ככל שיידרש על מנת לשמור על שערו של הדולר.
פרשנות נוספת אותה ניתן לתת לגבי עיתוי קביעת המגבלות החדשות על המשקיעים הזרים היא רצונו של בנק ישראל להעלות את ריבית בנק ישראל בכדי להילחם באינפלציה. בבנק ישראל רואים את האינפלציה הגואה בארץ כתוצאה מעליית מחירי הסחורות והנפט, מחירי הנדל"ן והביקושים המקומיים לסחורות ומעוניינים לרסן אותה באמצעות העלאת הריבית. הנגיד אכן העלה אמש את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.25% והצפי שהריבית תעלה השנה ככל שיידרש על מנת למתן את שיעור האינפלציה במשק.
הפעולות האחרונות של בנק ישראל הביאו עד כה להתחזקות של 2% בשערו של הדולר מול השקל והמשך התחזקותו של המטבע האמריקני עשויה להקל את מלחמתו של הנגיד באינפלציה בארץ. השאלה החשובה הנשאלת היא עד מתי ימשיך להתחזק שער הדולר מול השקל והאם לא צפוי שער הדולר להיחלש שוב? אינני יודע אם זכור לקהל הקוראים כי במהלך אוגוסט 2009 - אז הודיע הנגיד על הסרת מכסת רכישת הדולרים והצהיר על כוונותיו לרכוש דולרים בלא שום מגבלה - טיפס שער הדולר ועלה במשך פחות משבוע ומשם רק הלך והתדרדר עד לרמתו כיום...
האסוציאציה העולה לנגד עיניי, עת אני עוקב אחר מלחמתו הבלתי-מתפשרת של הנגיד בשער הדולר - היא של דון קישוט איש למאנשה ומלחמתו הבלתי-מתפשרת בטחנות-רוח...
צר לי אם דימוי זה מעציב, מרגיז או מעליב מישהו מבין קהל הקוראים, אך אינני יכול שלא לתהות עד כמה יכול נגיד בנק ישראל - איש מוכשר ומוערך ככל שיהיה - להילחם בכוחות השוק החזקים ממנו מאות (אם לא אלפי) מונים. מטרתו של הנגיד נכונה, צודקת וברורה - אך עד כמה היא, באופן ריאלי, ברת-השגה? ניתן לומר, בהערכה כללית, כי אלמלא רכש בנק ישראל 70 מיליארד דולרים עד כה - היה שער הדולר עומד כיום על רמה של כשלושה שקלים.
ולנוכח פני הדברים וההתרחשויות האחרונות - כדאי או לא כדאי להשקיע במט"ח?
אני סבור כי במצב הנוכחי, בו מפגין המשק הישראלי עוצמה ביחס לכלכלות אחרות בעולם ואשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בשיעורי צמיחה גבוהים (4.5% בשנת 2010 על פי אומדן הלמ"ס), גירעון המדינה מהתוצר הסתכם ב-3.73% בלבד לעומת התכנון המקורי של הגירעון בתקציב האוצר של 5.5% מהתוצר ושיעור אבטלה נמוך (הסתכם על פי הלמ"ס ב-6.8% בסוף 2010) - מומלץ למשקיע הישראלי להימנע מהשקעה בדולר ובמטבע חוץ.
יש להבין כי הסיכון שבהשקעה מעין זו גדול לאין שיעור מהסיכוי לרווח, מה-גם שהרווח הפוטנציאלי אינו עד כדי כך גבוה בכדי שיצדיק לקיחת סיכון כה גדול. קיימות כרגע די והותר אפשרויות השקעה אחרות, בטוחות הרבה יותר, ובעלות פוטנציאל רווחיות גדול אף יותר מהשקעה במט"ח מסוג כלשהו.
מאת: סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל-11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 5.מה אתה חושב יעשה הנגיד בהמשך נגד הספקולנטים? (ל"ת)יואל 25/01/2011 15:56הגב לתגובה זו
- 4.אחלה כתבה - אבל לאיזה שער יכול הדולר לצנוח? (ל"ת)חיים 25/01/2011 15:53הגב לתגובה זו
- 3.תודה סיוון (ל"ת)יוני 25/01/2011 14:55הגב לתגובה זו
- 2.לכמה יגיע הדולר? (ל"ת)איתי 25/01/2011 12:54הגב לתגובה זו
- סיון ליימן 25/01/2011 18:12הגב לתגובה זולדעתי, המגמה הדומיננטית של הדולר הינה עדיין מגמת ירידה. קשה מאוד לחזות לאיזה שער יגיע.
- 1.י 25/01/2011 12:27הגב לתגובה זוההפך הוא הנכון! לדולר יש רצפה באיזור ה3.5 ש" ח בעוד שהפוטנציאל לעליה של 20-30% בשנה הקרובה. ואשר לשטות של לקרוא למספר ספקולנטים כוחות השוק " בסדר" כולם מבינים שאם הדולר ירד חובת ההפקדה תעלה וכך הבנקים והספקולנטים יפסידו את הריבית. ההימור הנכון מבחינתי הוא על מניות טכנולוגיה ובנקים בארה" ב ואני צופה רווח כפול של עליות בשער הדולר ובמניות.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
