לידר: "ההחזקה המהותית של קרדן בג'יטיסי תוביל להצפת ערך, קיים אפסייד של 18%"
בשבוע שעבר דיווחה חברת קרדן אן.וי כי גייסה 930 מיליון שקל ממכירת 16%ממניות חברת ג'י.טי.סי פולין לגופים מוסדיים, לפי מחיר של כ-21.5 זלוטי למניה, אשר גוזר לחברה שווי של כ-1.22 מיליארד אירו לחברה.
האנליסט רמון עמית מלידר שוקי הון טוען כי מכירת המניות הייתה מהלך נכון, במיוחד מבחינת החוב, הנזילות וצמצום החשיפה לשווקי מזרח אירופה. "המכירה בוצעה במחיר הגבוה מהשווי הכלכלי על פי המודל שלנו. החברה עדיין תשמור על החזקה מהותית של כ-27% אשר יציפו ערך לכשיתאוששו השווקים במזרח אירופה. הנהלת החברה הוכיחה פעם נוספת כי היא יודעת גם להיפרד מנכסים ובמחירים טובים".
"מדובר בחדשות טובות מאוד לאג"חים המלמדות על היערכות ההנהלה לתחילת פרעון החובות בעוד כשנתיים", אומר עמית. "קרדן מצמצמת החזקה באחת ההחזקות המשמעותיות ביותר שלה אשר הציפה לה ערך רב במהלך השנים. אולם, בעת הזו, כאשר חלק עיקרי מהנכסים בפיתוח של החברה נמצא בשווקים שטרם התאוששו מהמשבר ושרמת הסיכון בהם עדיין גבוהה, דוגמת רומניה והונגריה, אנו חושבים שצמצום החשיפה הוא בהחלט מהלך המצביע על ניהול שמרני וזהיר. כמובן שהצד השני של המטבע, הוא צמצום האפסייד לכשיתאוששו שווקים אלו. כמו כן, הצהרת החברה לא מכבר שאין בכוונתה להגדיל את חלקה בבנק האוקראיני ואיננה צפויה להזרים סכומים נוספים לבנק באוקראינה הן חדשות טובות אשר מקטינות את אי הוודאות ואת הסיכון הפיננסי".
בלידר ממליצים על מניית החברה בתשואת יתר ומעלים את מחיר היעד לכ-25.5 שקל, הגבוה בכ-18% ממחירה בשוק.
ג'י.טי.סי פולין הוקמה ב-1994 והינה אחת מחברות נדל"ן המניב המובילות בתחום הפיתוח במרכז ומזרח אירופה. המנייה הונפקה לציבור בשנת 2004 ושווי השוק שלה הינו כ-1.38 מיליארד אירו. בהתאם לדוחות הכספיים עבור הרבעון השלישי השווי המוערך של נכסי הפורטפוליו של החברה עמד על 2.4 מיליארד אירו וערך ההשקעות בנכסים מניבים הינו בסך של כ-1.5 מיליארד אירו, כמחציתם בפולין.
- 9.מנהל בנק 24/01/2011 12:58הגב לתגובה זועכשיו כשבקופת החברה הרים של מזומן, הדרך למעלה ורצופה תשואות.
- 8.אחת החברות המאכזבות ביותר בשוק-חבל על הכסף (ל"ת)מושיקו 24/01/2011 11:52הגב לתגובה זו
- 7.חיים זלוטיקמן 24/01/2011 11:49הגב לתגובה זולקרדן יש שני בנקים אחד ברוסיה בשווי מיליארד שקל ועוד אחד באוקריינה בשוויה רבע מילארד שקל אם אופצייה לגדול למימדים אדירים בשנים הקרובות ....הבנקים של קרדן נבחרו לבנקים השקופים ביותר במדינותיהם דבר שיביא אם הזמן למעבר של לקוחות לאותם בנקים רק צריך להמתין...
- ספקולנט לשעבר 24/01/2011 13:33הגב לתגובה זואני מכיר אנשים כמוך, שקונים רציו ב 60 ומוכרים ב 42.
- 6.מושיקו 24/01/2011 11:49הגב לתגובה זוהמניה לא מתרוממת כבר שנתיים, למרות הרווחים אין חלוקה של דיבידנדים, וכמובן הטיימינג של פרסום הדוחות הוא תמיד אחרי תום המסחר... מנית השאול!
- 5.לא ממליץ על החברה - יקרה (ל"ת)יוסי 24/01/2011 11:45הגב לתגובה זו
- לך תקנה אפריקה וורציו וכל מה שיאכילו אותך (ל"ת)גידיי 24/01/2011 11:53הגב לתגובה זו
- 4.שמחה כהן 24/01/2011 11:45הגב לתגובה זושזה אומר 40 אלף יחידות דיור 10 נכסי נדלן בבניה קניונים ומגדלי משרדים במדינה הגדולה בעולם
- 3.אלי רביב 24/01/2011 11:38הגב לתגובה זוטונות של מזומנים
- 2.ראובן שטיגל 24/01/2011 11:37הגב לתגובה זושתי חברות האחזקה הגדולות במשק
- 1.אביחי 24/01/2011 11:20הגב לתגובה זוהיחידה שעדין מבין הגדולות שלא סגרה את הדיסקאונט העמוק....
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
