לידר: "ההחזקה המהותית של קרדן בג'יטיסי תוביל להצפת ערך, קיים אפסייד של 18%"
בשבוע שעבר דיווחה חברת קרדן אן.וי כי גייסה 930 מיליון שקל ממכירת 16%ממניות חברת ג'י.טי.סי פולין לגופים מוסדיים, לפי מחיר של כ-21.5 זלוטי למניה, אשר גוזר לחברה שווי של כ-1.22 מיליארד אירו לחברה.
האנליסט רמון עמית מלידר שוקי הון טוען כי מכירת המניות הייתה מהלך נכון, במיוחד מבחינת החוב, הנזילות וצמצום החשיפה לשווקי מזרח אירופה. "המכירה בוצעה במחיר הגבוה מהשווי הכלכלי על פי המודל שלנו. החברה עדיין תשמור על החזקה מהותית של כ-27% אשר יציפו ערך לכשיתאוששו השווקים במזרח אירופה. הנהלת החברה הוכיחה פעם נוספת כי היא יודעת גם להיפרד מנכסים ובמחירים טובים".
"מדובר בחדשות טובות מאוד לאג"חים המלמדות על היערכות ההנהלה לתחילת פרעון החובות בעוד כשנתיים", אומר עמית. "קרדן מצמצמת החזקה באחת ההחזקות המשמעותיות ביותר שלה אשר הציפה לה ערך רב במהלך השנים. אולם, בעת הזו, כאשר חלק עיקרי מהנכסים בפיתוח של החברה נמצא בשווקים שטרם התאוששו מהמשבר ושרמת הסיכון בהם עדיין גבוהה, דוגמת רומניה והונגריה, אנו חושבים שצמצום החשיפה הוא בהחלט מהלך המצביע על ניהול שמרני וזהיר. כמובן שהצד השני של המטבע, הוא צמצום האפסייד לכשיתאוששו שווקים אלו. כמו כן, הצהרת החברה לא מכבר שאין בכוונתה להגדיל את חלקה בבנק האוקראיני ואיננה צפויה להזרים סכומים נוספים לבנק באוקראינה הן חדשות טובות אשר מקטינות את אי הוודאות ואת הסיכון הפיננסי".
בלידר ממליצים על מניית החברה בתשואת יתר ומעלים את מחיר היעד לכ-25.5 שקל, הגבוה בכ-18% ממחירה בשוק.
ג'י.טי.סי פולין הוקמה ב-1994 והינה אחת מחברות נדל"ן המניב המובילות בתחום הפיתוח במרכז ומזרח אירופה. המנייה הונפקה לציבור בשנת 2004 ושווי השוק שלה הינו כ-1.38 מיליארד אירו. בהתאם לדוחות הכספיים עבור הרבעון השלישי השווי המוערך של נכסי הפורטפוליו של החברה עמד על 2.4 מיליארד אירו וערך ההשקעות בנכסים מניבים הינו בסך של כ-1.5 מיליארד אירו, כמחציתם בפולין.
- 9.מנהל בנק 24/01/2011 12:58הגב לתגובה זועכשיו כשבקופת החברה הרים של מזומן, הדרך למעלה ורצופה תשואות.
- 8.אחת החברות המאכזבות ביותר בשוק-חבל על הכסף (ל"ת)מושיקו 24/01/2011 11:52הגב לתגובה זו
- 7.חיים זלוטיקמן 24/01/2011 11:49הגב לתגובה זולקרדן יש שני בנקים אחד ברוסיה בשווי מיליארד שקל ועוד אחד באוקריינה בשוויה רבע מילארד שקל אם אופצייה לגדול למימדים אדירים בשנים הקרובות ....הבנקים של קרדן נבחרו לבנקים השקופים ביותר במדינותיהם דבר שיביא אם הזמן למעבר של לקוחות לאותם בנקים רק צריך להמתין...
- ספקולנט לשעבר 24/01/2011 13:33הגב לתגובה זואני מכיר אנשים כמוך, שקונים רציו ב 60 ומוכרים ב 42.
- 6.מושיקו 24/01/2011 11:49הגב לתגובה זוהמניה לא מתרוממת כבר שנתיים, למרות הרווחים אין חלוקה של דיבידנדים, וכמובן הטיימינג של פרסום הדוחות הוא תמיד אחרי תום המסחר... מנית השאול!
- 5.לא ממליץ על החברה - יקרה (ל"ת)יוסי 24/01/2011 11:45הגב לתגובה זו
- לך תקנה אפריקה וורציו וכל מה שיאכילו אותך (ל"ת)גידיי 24/01/2011 11:53הגב לתגובה זו
- 4.שמחה כהן 24/01/2011 11:45הגב לתגובה זושזה אומר 40 אלף יחידות דיור 10 נכסי נדלן בבניה קניונים ומגדלי משרדים במדינה הגדולה בעולם
- 3.אלי רביב 24/01/2011 11:38הגב לתגובה זוטונות של מזומנים
- 2.ראובן שטיגל 24/01/2011 11:37הגב לתגובה זושתי חברות האחזקה הגדולות במשק
- 1.אביחי 24/01/2011 11:20הגב לתגובה זוהיחידה שעדין מבין הגדולות שלא סגרה את הדיסקאונט העמוק....
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
