היום במרכז : החלטות הריבית בגוש האירו ובבריטניה
הסנטימנט החיובי נמשך על רקע הצלחתה של פורטוגל במכירה הפומבית של אג"ח שבה הצליחה לגייס כ-1.25 מיליארד אירו, השווקים באירופה זינקו לאור תוצאות ההנפקה. למרות ההנפקה המוצלחת, האיחוד האירופאי יחד עם קרן המטבע הבינ"ל מכינים חבילת סיוע עבור הפורטוגזים במידה ויהיה צורך בכך. גובה הסיוע עשוי להסתכם מעל 50 מיליארד אירו אך לא יותר מ-100 מיליארד. היום תורה של ספרד לנסות להצליח להנפיק אג"ח במכירה פומבית במטרה להזרים כסף אל תוך המערכת הפיננסית.
בארה"ב נרשמו עליות שערים נאות ברקע להנפקה המוצלחת של פורטוגל ולאור הממצעים המעודדים שעלו ומספר הבז שפורסם אמש. הסעיף המשמעותי ביותר הסוקר את סקטור התעסוקה מראה כי ברוב המחוזות מורגשת התאוששות משמעותית בשוק התעסוקה. עוד עולה מהדוח כי המשק האמריקני ממשיך להתרחב בקצב מתון בסוף 2010. שיפורים משמעותיים נרשמו בענף התעשייה והקמעונות, ענף הנדל"ן והבנקאות לעומת זאת מעיבים על הכלכלה האמריקנית.
בסיכום יום המסחר מדד הדאו ג'ונס הוסיף 0.72%, מדד הנאסד"ק התחזק 0.76% ומדד ה-S&P 500 עלה 0.9%.
דולר שקל
השקל ממשיך במסע ההתחזקות שלו לעבר הרמה של 3.5 שקל לדולר למרות שבנק ישראל רכש אמש 300 מיליון דולר נוספים במטרה לבלום את נפילתו של השטר הירוק. המסחר בצמד ימשיך להיות מושפע ממה שמתרחש מעבר לים. התערבויות בנק ישראל רק מעקבות את קריסתו של הדולר מול המטבע המקומי . סביר להניח שבמידה ובנק ישראל לא היה מתערב היינו רואים את הצמד נסחר בין 3.40 3.20.
רמות משמעותיות
התנגדות 2 3.61
התנגדות 1 : 3.56
ספוט : 3.5435
תמיכה 1 : 3.5180
תמיכה 2 : 3.50
אסטרטגיה לימים הקרובים: שורט. מכירה: החזקת שורט מהשבירה של 3.56 . יעדים: 3.53, 3.50 , 2 יעדים נוספים פתוחים.
אירו דולר
רמות משמעותיות
התנגדות 2 : 1.3260
התנגדות 1 : 1.3141 - שיא של אתמול
ספוט : 1.3097
תמיכה 1 : 1.3070 ממוצע 200
תמיכה 2 : 1.2872
אסטרטגיה לשבוע זה: ניטראלי , מתכוננים למכור שוב. מכירה בנעילה 4 שעתית מתחת לממוצע 200. יעדים: 1.2970, 1.2875, 1.27, יעד נוסף פתוח.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.