אצבעות שחורות 7.1.11

מה אמר ראש המוסד * ומה אמר קצב ליובל יועז * ומיהם הסופרים שזוכים לראיון בידיעות * ולמה לא כדאי לקחת תגובות
דבורית שרגל | (68)

שלושה עיתונים יצאו היום בכותרת כמעט ראשית של אזהרת ראש המוסד היוצא, מאיר דגן, "לא למהר לתקוף את איראן", ולא תהיה פצצה לפני 2015, בעקבות תדריך פרידה שערך שלשום דגן לכתבים המדיניים. הכוונה הייתה שכל המפגש יהיה אוף רקורד, אבל לחץ פיזי מתון פלוס של אחד הערוצים הביא להתפרצות הכותרתית הזו.

למה התכוון אלי ברדנשטיין במעריב, או עורכיו, בכותבם "תקיפה כזו, הם סבורים, לא יכולה לעצור את תוכנית הגרעין האירונית ויתרה מזו, המחירים שישראל תשלם אם תתקיף יהיו גבוהים". כלומר, זה משפט גדול, אבל כנראה שהוא נכתב כך במקרה. (תחתית ע' 2, סוף טור ראשון תחילת שני).

ואיפה העורכים? "לטעמו של דגן, באיראן כבר מתקיים ויכוח מרכזי ביותר שחותך את ההנהגה האיראנית באשר לכדאיות של המשך פרויקט הגרעין". מה עם: חוצה, מפלג, משהו?

מי גנז תחקיר על קצב?

יוסי ורטר ממשיך לספר על עורך שגנז בשנת 2000 כתבה על קצב, והיום הוא נותן בו סימנים ("כבר שנים רבות לא בעולם העיתונות"). מתברר שרובי ריבלין הוא זה שהדיח את אריק שרון להתקשר לעורך. כנראה שהסיטואציה הזו חזרה על עצמה לפחות עוד פעם כמה שנים לאחר מכן. סיום הקטע של ורטר הוא המצמית מכל:

"מה מוסר ההשכל? לא בטוח שיש. לא היה צריך לקרות הרבה כדי שמשה קצב לא ייבחר לנשיא ב-2000. אבן דומינו אחת הייתה צריכה ליפול, בחורה אחת היתה צריכה להעז ולדבר, כדי להניע תגובת שרשרת שהיתה משנה את ההיסטוריה של מדינת ישראל, או למצער, הופכת אותה למבישה פחות?

G

יובל יועז גבה את גרסתו של קצב. לקרוא בפה פעור.

מוספשבת

בן כספית מזכיר את ההתנהלות הלא תקינה בעליל בעניין הרמטכ"ל הנכנס, את הפיקטיביות של ועדת טירקל, ואת עתירת הירוקים לבג"צ נגד מינויו. זה יקרה השבוע. מעניין יהיה לעקוב. וגם, את דן מרגלית, שכתב נגד התפרצות ההורים השכולים.

לוקחים אחריות

צה"ל מודה שבן ה-66 נורה בטעות. מפקד אוגדת איו"ש תא"ל ניצן אלון מתעקש שג'וואהר אבו-רחמה לא מתה מגז.

גדעון לוי במדורו בהשבוע משוכנע שמתה משאיפת גז.

מקצצים

אלמלא הייתי קוראת באמצע השבוע במעריב במה היו עסוקים הח"כים עת אישרו את התקציב בלי להבין מימינם ומשמאלם, היייתי תמהה על הידיעה הזו בשער המארקר, על הקיצוץ בתקציב שבוע אחרי שאושר. למזלי קראתי, כך שאני יכולה להבין את חלם אשר בירושלים, לספוק כפיים ולגלגל עיניים.

צרורות לכותרות

"נתניהו עובר למצב סחיטה" (המארקר, ע' 12, על כל מי שרוצים העלאת שכר במשק).

טיול בלונדון

איילה צורף יצאה לטיול בלונדון עם סלולרי ואינטרנט חופשי, ושילמה על עשרות שעות גלישה ושיחות טלפון (כשלא ניצלה אפילו חצי מהחבילה שקנתה בעזרת כרטיס sim מקומי) - 9 ליש"ט בלבד. הכל מקסים ומעולה, אבל למה לטוס ללונדון לכמה ימים, אם את מבלה עשרות שעות באינטרנט ובטלפון?

מוסף הארץ

יכולהיות שמדובר בצירוף מקרים. באמת. יכולהיות שכל תיאוריית הקונספירציה לא לעניין, אבל לא יכולתי להתעלם מהעובדה ששבוע אחרי שירון טן-ברינק, שכתב באחרונה במוסף הארץ מעט חזר לכתוב בידיעות, כשכתבתו הראשונה היא שיר הלל לג'ון סטיוארט, "העיתונאי החשוב ביותר באמריקה", מגיע ירון פריד, המפוצץ את בועת סטיוארט אחרי שהתארח בהקלטת התוכנית וסבל למוות. שימו לב לירידה על יאיר לפיד.

ובכלל, מדובר בפרויקט מיוחד (שגם מהווה את שער המוסף), ועם כותבים נוספים, ביניהם יונית לוי המאוהבת.

אביעד קיסוס בטור מצוין על שפת אמו, אחרי שקרא את המדור שלו מתורגם למהדורה האנגלית של הארץ.

7 ימים

צחי כהן מראיין את דני רוזן, בן הזוג של אהובה תומר ז"ל. כתבת שער. מעניין, עצוב, טראגי. הכתבה כוללת גם את תקציר תביעת שני מיליון השקלים שיגיש רוזן מחר נגד מדינת ישראל והשר אלי ישי, זה שהאשים את תומר באסון האוטובוס. את הכסף הוא מתכוון לתרום למשטרה, כדי שתייסד קרן מלגות לילדי השוטרים ע"ש תומר.

מעניין אם המערכון מארץ נהדרת, בו משתין השר כדי לכבות את האש, יגרום לזעזוע במגזר (אם כי הפרומואים כבר נראו במהלך השבוע).

איזו חלוקת עבודה מצוינת. גון בן ארי, כתב ידיעות, בעיקר 7 לילות, מוציא ספר שני, ילדי הסקויה. הוא בן 25, אגב. את הספר הראשון כתב בגיל 18. לא, מה פתאום, אין בי טיפת קנאה. אז צחי כהן מראיין גם אותו.

לא מזמן הוציאה בת הזוג של עורך 7 ימים, גדי בלום, פזית בן נון בלום ספר, אישה במידות טובות. כתבה בעניין התפרסמה ב-7 לילות.

המוסף לשבת/ ידיעות

ד"ר אורלי אינס כותבת על שלושת מעגלי האלימות שחווה המותקפת: מהתוקף, מהציבור, מסביבתן הקרובה. לצד המאמר המעניין שלה מתפרסם מכתב אנונימי שהגיע למערכת העיתון, על תקיפה שאירעה לפני 27 שנים, תקיפה של בת שירות לאומי על ידי רופא באיכילוב, כשאמה של המותקפת ביקשה ממנה לא להתלונן, כי איזה סיכוי יש לה, בת שירות לאומי מול רופא מוערך. נורא. אני מקוה שהיום זה לא היה קורה, וששום אמא לא הייתה מייעצת לבת שלה עצה כזאת. שלא לומר פוקדת עליה.

תרבות מעריב

בועז כהן יוצא נגד סיקור התקשורת את יוסף שילוח ופועלו לאחר מותו.

VTV

בהשבוע, ערוץ 10, שודרה אמש כתבה על שלדון אדלסון (אבנר הופשטיין, לשעבר ידיעות), תחת איומיו של עו"דו של אדלסון, עו"ד דורי קלגסבלד. כזכור, גם ידיעות התכוון לפרסם תחקיר על אדלסון, שבסופו של דבר התפוגג. בסופו של התפרסם ב-7 ימים תחקיר על התרומות לנתניהו, כשאדלסון לא מוזכר בו, למעט שמו בצילום הרשימה. ואנקדוטה: לפני שנה וחודש כתב רביב דרוקר על הניסיון המסריח לעצור את שלדון אדלסון.

אבודה

אוהבת את סופיה קופולה בגלל ומאז חמש ילדות יפות ולאחר מכן אבודים בטוקיו. עכשיו עולה סרט חדש שלה, אי שם, ובגלריה עושים פרויקט מיוחד. רק חבל שהטענות שם הן שמדובר בסרט רע. ועוד על קופולה החתרנית. בהפניה ב-HP של הארץ עולה השאלה למה במאיות נצמדות למיינסטרים? אלא שבמאמר של נטע אלכסנדר אין לכך תשובה, אשר על כן אנסה לענות בעצמי: עד שבמאית כבר מקבלת תקציב בהוליווד (כידוע, הרבה יותר קשה לבמאיות להתברג פנימה מאשר לבמאים), הפחד מכישלון מכריע, ועדיף להן ללכת על בטוח. כן, קופולה היא מקרה מיוחד. יש עוד כמה, למשל ג'ולי טיימור, המוזכרת במאמר.

פייסבוק

הגעתי באיחור: פוסט של אורלי בראון, המאגד מבחר כתבות על פייסבוק, השלכותיו וכאלה.

ח"ח לפרסומת של בזק

עם ההוא שנפל מתחת לארון, וההיא שיורדים לה המים, שבני זוגם צועקים עליהם למה הם לא מדברים מהבזק.

לחם עבודה

כתבתי באמצע דצמבר שרותם דנון יצא לחופשה מגיליון ה-100 משפיעים של פירמה, כדי להתעמק בתפקידו החדש כעורך אולפן לילה. זה מה שדנון אמר לי מפורשות בשיחה, אחרי ששאלתי אותו ב-12 בדצמבר אם הוא עוזב את פירמה וגלובס על רקע חילוקי דעות אמנותיים (הכוונה: על רקע בחירת 100 המשפיעים), תוך שהוא מכחיש לחלוטין את השמועות המופרכות לטענתו. והנה הוא עוזב את גלובס. אין לי אלא להלין על עצמי ועל תמימותי ולרשום לעצמי: אל תבקשי תגובה מאיש יותר. ממילא ישקרו לך. ונכון, היה מגיב (ספי ריבלין?) שהתעקש על כך. אבל אם אדם אומר לך "לא, אני לא עוזב, יצאתי לחופשה בלבד", מה תכתבי? ואם אדם אומר לך, לא, אני לא מתחיל לעבוד במקום איקס, לא חתמתי, ואחרי דקה זה קורה, מה תעשי? את מי תקללי? את עצמך על טיפשותך.

מח' מודעות שלום

ע"פ כתבה שהתפרסמה בוול סטריט ג'ורנל, כך מדווח המארקר, ידיעות הוריד את מחיר המודעות ב-20%.

מח' הגהה/עריכה

מה שיפה זה שלמרות הדיווח על הטעויות אצל יואל מרקוס, איש לא מתקן.

לפני פיזור

יום קשה עבר על כוחותינו.

תגובות לכתבה(68):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 25.
    captain beefheart 09/01/2011 20:52
    הגב לתגובה זו
    את אהובה תומר באסון האוטובוס.
  • captain beefheart 09/01/2011 21:04
    הגב לתגובה זו
    מניח שהבאג ממשיך לעשות חיים. דבורית - אולי תלכי לבחור הצעקני הזה עם המגפיים ותבקשי שיתקנו?
  • זה רעיון שלא חשבתי עליו. תודה! (ל"ת)
    velvet 09/01/2011 21:58
  • 24.
    לא מבין... 09/01/2011 14:30
    הגב לתגובה זו
    א. למה לא היה כתוב בכתבה ב7 ימים שגון בן ארי כותב ב7 לילות? (או שהיה ופספסתי??) ב.את הכתבה על ג'ון סטוארט. הבן אדם יורד על ארבע לשחק עם כלב של עובדת, כשידיו מלאות קלסרים, ובכל זאת עיניו "ריקות"? WTF... נראה לי שהוא כועס שהוא לא קיבל רעיון עם JS
  • בהחלט היה כתוב על גון (ל"ת)
    velvet 09/01/2011 15:06
    הגב לתגובה זו
  • יונה 09/01/2011 16:40
    מנקודת מבט של משתתף נירגן מאד בקהל. אני לא חושבת שמישהו ממנויי הארץ הוא ממילא קנדידט להתנסות המפוקפקת של "להיות קהל". אז מה היה לנו חוץ מלשכנע את המשוכנעים שלהיות קהל זו חויה מחורבנת ולמה לחשוב שהחויה הזו מיוחדת דווקא לקהל של סטיוארט ולא לכל "הייתי קהל" של כל צילומי תוכניות הטלויזיה?
  • 23.
    מני 09/01/2011 14:08
    הגב לתגובה זו
    איך הכל הסתדר להם על הצד הטוב ביותר, כל המידע הרלוונטי זרם באופן מיידי וממש "התלבש" בול על המסלול שלהם. והאינטרנט הקווי הזה... נשמע על הפנים. שמישהו יתקשר לאלה מהאינטרנט הקווי ויגיד להם לקחת דוגמה מהאינטרנט הסלולרי. כמו כן, אם יש איזה פרסומאי שמבין עניין, הוא יכול להשתמש בכתבה הזו בתור כתבה שיווקית לקידום הדגם של הטלפון הסלולרי ששימש אותם בכזו יעילות.
  • 22.
    nachum 09/01/2011 12:11
    הגב לתגובה זו
    שקנתה בעזרת כטיס sim מקומי)
  • 21.
    יוסי 09/01/2011 09:02
    הגב לתגובה זו
    האחד בוקסה "אישית" שכתב שמעון שיפר והשני "ידיעה" שכתב רונן ברגמן. בשני הקטעים כמה משפטים כמעט זהים ומעט פרטים שונים. אפילו מבנה הטקסט דומה: קטע אישי (קצר אצל ברגמן, ארוך אצל שיפר), אירן גרעין (עם ציטוט זהה), לוח הזמנים של הגרעין האירני שדגן שינה, הדלפות בישראל ובויקיליקס, הקשר עם מדינות המערב וארה"ב, (אצל ברגמן גם מורניה וסוריה) וחזרה לנימה אישית עם דגן שמביע צער בשיחות הסיכום ומונה את כישלונותיו (כאן אצל ברגמן באה עוד פיסקה עם משפטים מבולבלים וקצרים על ירדן, מצרים ופקיסטן. כמו שאריות עריכה שנזרקו הצידה והוחזרו ברגע האחרון כי נשאר מקום). נכון ש"ההספד" שכתב שמעון שיפר לדגן הוא אישי ורגשני יותר. אחרי הכל, כך שיפר, "שרון שיתף אותי בהחלטה למנות את דגן לראשות המוסד". ואין ראוי יותר מכך מי שמינה את דגן גם ייפרד ממנו בנימה רגשנית ומזילת דמעה. אבל שיתמקד בקטעים האישיים הם באמת מענינים ואפילו חשובים. למה צריך לחזור על דיווחים (כמעט) חדשותיים שהופיעו אצל ברגמן (ולהפך, אפשר היה לנפות נימה אישית מהידיעה של ברגמן ולהשאיר אותה לשיפר בלבד). יש עורכים בדסק ותפקידם לזרוק את המשפטים והפסקאות הזהים החוצה מתוך שני קטעים שמתפרסמים באותו עמוד.
  • 20.
    רשות ההימורים 09/01/2011 08:34
    הגב לתגובה זו
    אמנם מדובר עדיין, ולכאורה, רק בפארק רכיבה - אבל כזה עם המון ראייה למרחק עתידי כגון שטח של 165 דונם, וזה חתיכת שטח עצום - אבל אנשים מתכוננים לעתיד. מענין מי עומד מאחורי החברה עם השם הכל כך יפה ועכשווי "סוסים אדם טבע בע"מ".
  • 19.
    יוסי 09/01/2011 03:04
    הגב לתגובה זו
    בראיון עם בני המשפחה של אבי כהן עולה מעבר לכל ספק ששם "אנשי דת" או "רבנים" לא שותפו בהחלטה שלהם שלא לתרום את האיברים של אב המשפחה המנוח. העליהום הציבורי העצום היה מיותר ונבער.
  • 18.
    אורו 09/01/2011 00:31
    הגב לתגובה זו
    דקות לאחר פרסום שם החשוד בירי באריזונה, נוצרו לו פרופילים פיקטיבים, עם מגוון מניעים פוליטים.
  • 17.
    יונה 08/01/2011 22:44
    הגב לתגובה זו
    בצוק העיתים ותחת נטל של דד ליין איימתני שעומד עלי לכלותני, רק כרגע שמתי לב שקיבלתי השבוע כתר. ההערה שכתבתי ואשר זיכתה אותי במלכות הלוקאלית, היתה כאילו נבואה שהגשימה את עצמה, כשראיתי היום (ולפני שמטבע הדברים זיפזפתי משם בפלצות מוחלטת) את הראיון עם הורי החייל שנהרג אתמול. מה יהיה? --- דרך אגב וברוח דעותיו של ביילין - האם כתר פה אצלך מעניק לי איזו חסינות מאונס גברים ופשעים אחרים? במסגרת הגישה החדשה של ה"לא מגיע לנו שזו שקיבלה פה כתר גם תשב בבית סוהר"?
  • ענקקק :-) (ל"ת)
    אנוסה מרונית 09/01/2011 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    נורית 08/01/2011 21:51
    הגב לתגובה זו
    כשאדם כותב על גופו של איש "ג'ון סטיוארט חוזר לזירה, בחליפה המתפקעת על משמניו...", ועוד פנינים שאין לי כל כוונה למחזר, נראה לי שלירון פריד יש בעיה של חוסר פרגון אולי המילה הנכונה היא קנאה. מאמר מריר, מלא כעס ותסכול. איני מכירה את פריד אבל לא נראה לי שהוא שווה התייחסות נוספת מצידי להבא. המוסף של הארץ השבוע באמת יותר צהוב ושטחי מקודמו אבל כנראה אי אפשר תמיד להצליח.
  • עטרה 08/01/2011 22:47
    הגב לתגובה זו
    לא נותר לי אלא לצטט את אחד הטוקבקיסטים האחרונים שם (אבירם מרמה"ש), קול שפוי ונבון: ירון התריע מראש בכתבתו על משטרת המעריצים האלימה - ועל אלימות ההפקה עצמה, איפה נשמע שמפיק בכיר יכה אדם שקרא קריאת ביניים שלא מוצאת חן בעיני ההפקה? - והנה אתם רק מוכיחים את טענתו בהתנפלות הבוטה על הכתב שחטאו היחיד הוא שאינו מעריץ את סטיוארט ושעבר חווייה לא נעימה באולפנו, שחש צורך, וחובה, לדווח עליה. עניין המשמנים של הכתב, למשל, היש ירידה נמוכה וגסה מזו? ההערות על ממדיו של סטיוארט בגוף הטקסט הן לגיטימיות בעיני, ובאות לחדד את אלמנט ה"וישמן ויבעט" של האנדרדוג המדושן, זה הכל, בוודאי שאי אפשר להאשים את הכתב בשנאת שמנים (ומהצצה בעמוד הפייסבוק שלו, אם כבר נדרשים לעניין, הוא רזה פלאים). וההיטפלות למחזה הקצר בצוותא - מה הקשר, לכל הרוחות? האם עבודה אחת שלא מצאה חן בעיני הטוקבקיסט האנונימי פוסלת את הכתב, על כל מפעל חייו הצטבר, מלכתוב על ג`ון סטיוארט? ולסטיוארט עצמו לא היו נפילות? הוא אנושי, וזה אנושי להיכאם הטענה היא שאנשים לא מוכשרים אינם יכולים לכתוב על אנשים מוכשרים, הרי שרוב הטוקבקיסטים ששפכו פה את מררתם אינם ראויים להישמע ברבים. תירגעו, אנשים, בסה"כ כתבת טלוויזיה, איזו ציפור נפש כבר רצחו לכם פה.
  • 15.
    אורן 08/01/2011 21:14
    הגב לתגובה זו
    אגב, הסרט של קופולה לא רט רע. יש אנשים שלא מבינים אותו, זה הכל (עם קצת מזל, את לא אחת מהן).
  • יונה 08/01/2011 22:05
    הגב לתגובה זו
    האם מין סוגה חדשה של כתיבה א-לה בלוגיסטים בני 18? לא מכירה את סטיוארט ואותי הוא בהחלט מספיק מסקרן מכדי שכתבת שער בעתון עליו אני משלמת במיטב כספי, יספק לי חוויה דאחקיסטית-גימנזיסטית כל כך עלובה.
  • 14.
    קורא 08/01/2011 21:07
    הגב לתגובה זו
    למה אחרי מוסף מצויין בשבוע הבא מגיע המוסף הכי חלש בתקופה האחרונה בהארץ? לא היתה כתבה אחת שיכולתי לקרוא.
  • 13.
    08/01/2011 20:34
    הגב לתגובה זו
    ובכלל כמה ראיונות וכתבות על האיש- מעניין ככל שיהיה- אפשר לקרוא...כבר היה ראיון בגלובס ובזמנו בהארץ וגם הגיגים בידיעות...די למיחזור
  • 12.
    אורן 08/01/2011 20:31
    הגב לתגובה זו
    http://www.politico.com/blogs/bensmith/0111/Daley_and_Bibi_sparred_in_98.html?showall גם ראש הצוות החדש, לא חבר של ביבי, משהו באוויר של שיקאגו.
  • 11.
    שאול 08/01/2011 19:26
    הגב לתגובה זו
    על איזו רשת אשמה בכך שהאיחוד בין טד וויליאמס לאמו התעקב בכמה ימים. http://www.huffingtonpost.com/2011/01/07/ted-williams-reunion-mother-delayed-networks_n_805681.html
  • 10.
    אורן 08/01/2011 19:16
    הגב לתגובה זו
    http://www.gq.com/news-politics/big-issues/201101/the-dubai-job-mossad-assassination-hamas?printable=true כתבה על החיסול בדובאי, כמו ב7 ימים בשבוע שעבר("תיק פלזמה"). כשכל אחת מהכתבות, מוצגת ככתבה של העיתון בו פורסמה.
  • יוסי 09/01/2011 01:21
    הגב לתגובה זו
    הכתבה בGQ מורחבת +"סקופ" בונוס: מפקד יחידת קיסריה, שהיה המועמד הטבעי לרשת את מאיר דגן בראשות המוסד, התפטר מתפקידו בעקבות הפעולה בדובאי (עמ' 7, אמצע הפסקה השלישית מהסוף). אגב, מעניין שברגמן מתייחס, לכל אורך הדרך, רק ליחידת קיסריה, ומתעלם מיחידת כידון שפורסם שהיא זו שביצעה את החיסול.
  • 9.
    רחל 08/01/2011 18:29
    הגב לתגובה זו
    היא מה שהיא והוא מה שהוא לא מפלא שהיא שמעה שדודו טופז מתמוטט ואמרה "תמשיכו תמשיכו" עם זיק בעיניים למי שעשו עליו סרט. ועכשיו לא מפליא לשמוע את אביא אומר שלא ייתכן שהורים שכולים ימחו. פתאום הכל מתחבר. עמד כח מתחברת לעמדת כח. כולם מלקקים למי שצריך מתי שצריך. והעיקר להתקרב לפינכה. לקק לקקו, עד הסוף המר. בוז עמוק אני חשה למרגליות שפיהם מפיק ח...א
  • יונה 08/01/2011 23:43
    הגב לתגובה זו
    מה בדיוק הקשר בין דן מרגלית לשירה ביתו, או מה בדיוק הקשר בין טופז שככל הנראה התרחפן טוטאל (או התמוטט כדבריך) לבין משפחות ניספי הכרמל. הביקורת של דן מרגלית על התנהלות המשפחות השכולות לגיטימית לחלוטין, גם אם מטופשת ומשוללת כל ידע היסטורי רלוונטי .כדאי לזכור (או לדעת) שכבר ב-1973, הורים שכולים עשו המולה וצעקו לעבר גולדה מאיר "רוצחת", ומאז השכול בישראל גם הפך למשאב פוליטי לכל ענין ודבר. קחי בחשבון שכל מי שמשתמש בשכול הפרטי שלו כקרדום לחפור בו, עושה זאת למרות צדקנים כאלה ואחרים (אפילו כמוך) שחושבים שבפרות קדושות שכולות אסור לגעת.
  • ארי בן גון 09/01/2011 12:29
    לשירה בתו. הם שני זרים שמעולם לא נפגשו ואין להם מושג מה השני עושה
  • עובר אורח 08/01/2011 19:19
    הגב לתגובה זו
    הקטע על ויצמן ככימאי מאוד לא מדויק. נקח מספר מילים: "בזמן מלחמת העולם הראשונה, כשכל מרבצי הסידן היו בידי גרמניה" זה כמובן נשאב מויקיפדיה בעברית: "את האצטון הפיקו עד אז מסידן אצטטי. אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נשארו רוב מרבצי מחצב זה בידי הגרמנים" הויקי בעברית לא מדויק לחלוטין. אולי באיזה תופעה נדירה ניתן למצוא בטבע חומר זה. לי לא ידוע על מחצבים תעשיתיים או חצי תעשיתיים של סידן אצטטי בגרמניה. אכן, עד להפקה התעשיתית ע"י תסיסה, המצאת וייצמן מאבות הביוטכנולוגיה {ראה הקטע המוקפד בויקי באנגלית} יצרו מחומצת חומץ ופחמת סידן סידן אצטט ומזה הפיקו אצטון בתפוקה נמוכה. ככלל הקטע האנגלי בויקיפדיה על וויצמן ככימאי מדוייק ומוקפד ושונה מאוד בכך מהקטע העברי. זה גם אומר דבר מה על ויקי בעברית כמקור ידע. בהמשך גם "עובד -שופץ" המקור בויקי העברי מ"כמו תירס" וב"הארץ" כתב "מתירס" וגם זה לא מדויק. כללית חיים וייצמן, ככתוב בויקי בעברית ובאנגלית היה מנהיג יהודי-ציוני וותיק ומכובד ומשום כך נבחר. הצהרת בלפור נבעה בחלקה גם מהישגיו כמדען בכיר בשירות הצי המלכותי במ"ע 1 והושפעה מהמון גורמים אחרים. גם כאן הכותב בארץ מתחכם ולא מדייק.
  • 8.
    שרגא עילם 08/01/2011 16:36
    הגב לתגובה זו
    אחת הבעיות המרכזיות של התקשורת המיינסטרימית היא שהיא מתמסרת בקלות לשלטון, הון ולקבוצות לחץ חזקות אחרות. הסיפור של שרון המרים טלפון לעורך עיתון והוא גונז סיפור הוא כל כך מרגיז בשכיחותו ובנפוצות שלו, שיוסי ורטר אפילו לא חושב שיש מוסר השכל. ד"א עדיין מעניינת השאלה מדוע בירך משה קצב בכזו ידידות דווקא את גדעון לוי. אני איכשהו לא קונה את הגרסא של לוי, שזו היתה ברכה אירונית בחזקת הפוך על הפוך. אני יותר מאמין שהיה אז דיל מסריח ומקורבי פרס, גם בעיתונות, למעשה נאלצו שלא לפשפש בתחתוניו של קצב שכן מאזורו נשמע איום שפרס יקבל טיפול דומה. לי ידוע לפחות על עיתונאית אחת לשעבר שהוטרדה מינית ע"י פרס ואני מניח שיש כאלוף כולל לוי, שיודעים יותר.
  • יונה 08/01/2011 18:31
    הגב לתגובה זו
    לחזור על תיאוריות של אסכולת פרנקפורט במילניום הזה? ורטר מצטט בפרוש: " היא חזרה אלי, מאוכזבת, אמרה שלא רק שא' לא רוצה לדבר או להתלונן, אלא שהיא במפורש מבקשת שלא נעשה עם זה כלום". כאמור, האשה לא הסכימה בשום אופן להתלונן או לפרסם את העניין! אתה מכיר עורך לא מיינסטרימי חוץ מרוטר שהיה מוכן להתעסק עם "שמועות" כאלה בלי מתלוננת? גם החשד שלך בלוי די מגוחך, אם להסתמך על ה"בוקר טוב" הסרקאסטי שאיחל לו קצב. לדעתי זה היה הרבה יותר קרוב לפניה שלו לגדי סוקניק, מאשר לפרשנות שלך.
  • 7.
    רב ערוצית 08/01/2011 16:31
    הגב לתגובה זו
    גם עם תובנות, גם עם לינקים. התחלתי עם יובל יועז ומשה קצב - מצמרר. ממשיכה עם הלינקים של "הארץ". הכתבה על גון בן ארי ב-7 ימים והכתרתו כסופר - בדיחה עלובה. הפסקתי לקרוא אותו ב-7 לילות. כן קראתי את הראיון עם צביקה פיק. היה קצר מדי לטעמי. היה מעניין לקרוא אפילו עוד 500-600 מילה. בכלל, למעט הקטעים המיותרים של בן ארי היה יופי של מוסף.
  • ארי בן גון 09/01/2011 12:26
    הגב לתגובה זו
    הוא טרחן, קשקשן וגרפומן, את הכתבות שלו ב-7 לילות קשה מאוד לצלוח מרוב התחכמויות. אבל יש סיכוי שזה יעבור לו אחרי שיפסיק להתקלח עם האגו שלו
  • רוב תודות (ל"ת)
    velvet 08/01/2011 18:31
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קתרין ביגלו מקלקלת לך קצת את התיזה יקירתי (ל"ת)
    במאית סרטים כחולים 08/01/2011 16:16
    הגב לתגובה זו
  • velvet 08/01/2011 18:16
    הגב לתגובה זו
    ויש עוד כמה, אותן תוכלי לספור על אצבעות ידך המטופחות.
  • אורן 08/01/2011 21:06
    קיבלה 65 מיל.$,ומבטאת את חתרנותה, בנסיונת חיסול פיזיים של שחקנים במחזמר "ספיידרמן".
  • האמ אמא של המינסטרים -מטען הכאב בורינג לאללה (ל"ת)
    ליידי גאגא 08/01/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
  • ליידי ג'עג'ע 08/01/2011 17:07
    ואני יכול להתערב שחוץ ממטען הכאב שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר (קטן עליך!) את לא זוכרת סרט אחר שלה בלי ויקיפדיה. ודווקא להכעיס, לעשות סרט בעד הלוחמים בעיראק זה שיא המחתרתיות בארה"ב.
  • 5.
    מי גנז 08/01/2011 16:08
    הגב לתגובה זו
    מי שגנז את סיכום פעולותיה של ש"ס בישראל כשגולת הכותרת היא "איך התגייסנו להפיל את שמעון פרס והמלכנו במקומו את האיש הכי קרוב לנו: שחור, דתי וקרימינל". עושה רושם שלא רק שש"ס לא עשתה דבר מועיל אחד עבור ציבור המצביעים שלה, אלא שהיא גם לא יודעת לבחור כהלכה מנהיגים וח"כים. איכשהו כולם מסיימים בפשלה, בכלא, או מחוץ למפלגה.
  • 4.
    עטל 08/01/2011 15:40
    הגב לתגובה זו
    כבר כתבתי (בפייסבוק): עיתונאי מוכשר. הכתיבה שלו - משב רוח מרענן. כותב נטול אגו, מהודק, מדוייק, משכיל ומוסיף. רכש מעולה של גלובס. (מהיכן? את יודעת?)
  • אני מתכוון: לפני "הארץ"... (ל"ת)
    עטל 08/01/2011 15:59
    הגב לתגובה זו
  • איטליז 08/01/2011 15:49
    הגב לתגובה זו
    אבל בואו לא נגזים עם הכשרון. אנחנו עדיין לא התאוששנו מהסיבה בגללה עזב את הארץ
  • שושנת העמקים 08/01/2011 16:52
    אני סקרנית.
  • 3.
    שווה קריאה 08/01/2011 15:27
    הגב לתגובה זו
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000613232
  • שושנת העמקים 08/01/2011 16:52
    הגב לתגובה זו
    ועוד אחד שהצליחה לגרום לאודי פרידן לבזות את עצמו (שוב)
  • 2.
    oy, hefsakti tamanooy (ל"ת)
    yyירון 08/01/2011 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירון 08/01/2011 14:53
    הגב לתגובה זו
    אני ממליץ על הטור של דורון רוזנבלום במוסף הארץ על קצב. נותן תמונה רחבה מעט יותר.
  • יונה 08/01/2011 17:22
    הגב לתגובה זו
    ללא כל תואר והדר אקדמי, לדעתי הוא הסוציולוג הטוב ביותר בישראל. בחלק השני של הטור, בהקבלה לסיינפלד, הוא מתעלה אפילו על עצמו. לעומת זאת, כמה דפים אחריו, נמצאת כתבה שהיא מהנחותות והעלובות שקראתי אי פעם במוסף, זו של פריד על סטיוארט.
  • velvet 08/01/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1208246.html