כלכלני לאומי: "יש להמתין להתפתחות מחירי הדיור", שוק העבודה מתאושש
שוק הדיור נמצא בצומת דרכים ושוק העבודה מתאושש, אך עדיין דורש את צירופם של המגזר החרדי וזה הערבי - כך עולה מהסקירה שמפרסמים היום כלכלני בנק לאומי. בהסתכלות קדימה, בלאומי סבורים כי 2011 תציג צמיחה מתונה וכן תהיה מאופיינת בגל של העלאות ריבית.
המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בנובמבר ב-0.1% בהשוואה לחודש אוקטובר. בבחינת קצב העלייה הרבעוני של המדד, ניכרת מגמת האטה. כך, בחודשיים האחרונים עלה המדד המשולב ב-0.3% בהשוואה לרבעון השלישי של השנה, כאשר ברבעון השלישי עלה המדד המשולב ב- 0.6% וברבעון השני ב- 1.2%.
בבנק לאומי סבורים כי "האטה זו משקפת את ההשפעה השלילית של היחלשות היצוא, למרות השיפור המרשים בשוק העבודה ועליית הביקושים המקומיים, שהיו הגורמים העיקריים בהתאוששות המהירה של המשק."
לשם המחשה, המדד המשולב נמצא כיום ברמה הגבוהה ב-1% מרמת השיא בה היה ברבעון השני של 2008. כלומר, מדובר בשיעור עלייה מתון יחסית בפעילות של המשק בהשוואה לתקופה שלפני המשבר.
מסתכלים קדימה ל-2011
בראייה קדימה ל-2011, הפעילות הכלכלית במשק צפויה להמשיך ולעלות, אם כי בקצב איטי בהשוואה ל-2010, כך מעריכים בלאומי. "הרכב מנועי הצמיחה ב-2011 צפוי להיות מוטה לכיוון רכיבי הפעילות המקומית, כגון השקעות ריאליות וצריכה, ופחות לסחר חוץ. זאת על רקע החולשה היחסית בפעילות הכלכלית של שותפות הסחר העיקריות של ישראל."
באשר לסביבת הריבית בישראל, בלאומי מתקשים להעריך את המגמה המדוייקת ב-2011. "שנת 2011 תתאפיין ככל הנראה במגמת עלייה ברורה של ריבית בנק ישראל. מהירות העלייה תהיה תלויה באופי התפתחותם של תנאי הרקע."
על שוק הנדל"ן נכתב: "הריבית הממוצעת על המשכנתאות עדיין נמצאת ברמת שפל של 2.2%, זאת למרות דרישת בנק ישראל מהבנקים להקצאת הון גבוהה יותר בגין הלוואות לדיור שניתנו בשיעור מימון גבוה ובריבית משתנה."
כמו כן, "האשראי לדיור למשקי הבית המשיך לעלות בחודש אוקטובר בכ-1%, בדומה לשיעור העלייה הממוצע בשנה האחרונה. לכן, יש להמתין להתפתחות מחירי הדיור, ובעיקר אלו הנמדדים בסקר מחירי הדיור, לפני שניתן יהיה להצביע על שינוי מגמה."
יש לצרף את הערבים והחרדים למעגל העבודה
עוד מציינים בלאומי כי תהליך הצמיחה בישראל מלווה בשיפור במצב שוק העבודה, אשר ברמה הנוכחית של שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה בשוק העבודה, מתקרב לתעסוקה מלאה.
עם זאת, אומרים כלכלני הבנק במרומז כי שיעור ההשתפפות עדיין נמוך ודורש את צירופם של המגזרים החרדי והערבי לשוק העבודה. "מאחר ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל עדיין נמוך יחסית לרוב המדינות המפותחות (57.8% כיום בישראל לעומת 65-75% ברוב המדינות המפותחות), המשך השיפור בתחום זה יוכל להוות גורם חשוב להרחבת התוצר הפוטנציאלי של המשק."
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
