מגיבים ל'לוויתן': זר - "הסיכון במניות ירד"; בשן - "עולה הסבירות לאימוץ ששינסקי"
חברת נובל אנרג'י והשותפות בקידוח 'לוויתן' אימתו היום את ההערכות המוקדמות כאשר דיווחו כי גודלו של מאגר הגז הוא 16 TCF. נובל ציינה כי מדובר בתגלית הגדולה בעולם בתולדות החברה והוסיפה כי מדובר בגז באיכות גבוהה.
ירון זר: "כבר לא סימני גז"
"'לוויתן' כבר לא רק סימני גז אלא תגלית מסחרית ענקית", כתב בסקירה ירון זר, "מדובר באבן דרך חשובה המפחיתה את הסיכון במניות. זאת מאחר שנפל התרחיש למציאת 'לוויתן' קטן". זר מציין כי סביר להניח שנקודת הקידוח לא הייתה אופטימאלית עבור שכבת הגז, אלא אופטימאלית בשקלול שכבות הגז והנפט. לדבריו, "עובי שכבת הגז אינה בהכרח העבה ביותר במאגר".
זר מציין כי "מדובר במאגר גדול ולכן נדרש יותר מקידוח אחד בכדי להעלות את האומדן. להערכתנו, במהלך שנת 2011 אומדן הגז בלוויתן עשוי לגדול משמעותית ככל שיצטברו נתונים נוספים, כגון קידוחים ומבחני הפקה".
באשר לתמחור המניות, זר מעריך שהאומדן שפורסם היום מגולם במלואו במניית רציו ומגולם ברובו במניות דלק קידוחים ואבנר: "ההשפעה העיקרית של ההודעה עשויה להיות בעיקר על סנטימנט בתחום ופחות על תמחור המניות". על כן, זר מעדיף את מניות דלק קידוחים יהש ואבנר יהש על רציו יהש.
ערן יונגר: "סבירות למציאת כמויות גז נוספות בעתיד"
"ההודעה של נובל מרמזת על סבירות למציאת כמויות גז נוספות בעתיד", כך אמר ערן יונגר, אנליסט האנרגיה של מגדל שוקי הון. "הודעה חיובית זו בדבר הכמות שנמצאה ורמיזה על היתכנות ממצאים נוספים יש בה כדי לתמוך במהלך החיובי בסקטור", הוסיף.
בקידוח 'לוויתן 1' נמצאו 16 TCF של גז שנובל אנרג'י הגדירה שמדובר ב"איכות גבוהה". יונגר מדגיש כי מדובר על מבנה גיאולוגי זהה לתמר: להערכתנו, בחירת מילים זו, מרמזת על סבירות למציאת כמויות גז נוספות בעתיד".
יונגר הוסיף כי "הודעה חיובית זו מחזקת את מהימנות הסקרים הסיסמיים ואנו סבורים כי ניתן בשלב זה לשקלל את כמות הנפט במאגר. אנו מערכים כמות זו לפי שווי של כ-500-700 מיליון דולר, המשקפים עלייה של כ-8%-10% לשווי המאגר".
גיל בשן: "לוויתן מעלה את הסיברות שמסקנות ששינסקי יאמצו"
"הכמויות הסופיות ינתנו רק לאחר שיבוצאו קידוחי אימות נוספים בשולי המאגר", מדגיש האנליסט גיל בשן מבית ההשקעות IBI, וזה צפוי לקחת עוד מספר שבועות". לדברי בשן, "יתכן כי הכמויות המוערכות יגדלו לאחר הקידוחים הנוספים לוויתן 2,3. קשה להאמין שיכפילו את הכמות כמו ב'תמר'". בשן מזכיר כי לקידוחי האימות ב'תמר' המתינו כ-4 חודשים.
בשן מציין כי השאלה האם מדובר בתגלית מסחרית, נותרה פתוחה. "תגלית מסחרית היא לא רק פונקציה של כמות אלא גם של אלף ואחד גורמים שיאפשרו ייצוא של הגז, מאחר וכל הגז במאגר מיועד לייצוא". לדבריו, "לא סתם השותפויות לא נוקבות במינוח 'תגלית מסחרית' - יש סימני שאלה גדולה לגבי אפשרויות הייצוא, זוהי משימה לא פשוטה כלל והוודאות לגביה עוד רחוקה מאוד".
למרות זאת, בשן מציין כי מדובר בחדשות טובות למשקיעים: "הדיווח מאשר את מה שהמשקיעים העריכו ולאמיתו של דבר כבר גילמו במחיר, כמעט ולא נשאר מרווח לתרחיש הפסימי ולשמחת כולם הוא גם לא התמשש". בשן מציין כי מכיוון שהדיווח כבר גולם במחיר ו"נלקח בחשבון כאופציה היחידה ע"י המשקיעים, התקשורת, החברות וכל העולם ואחותו", האנליסט מעריך כי אין סיבה לעליות נוספות במניות בעקבותיו, שכן "כמעט ואין פה שום מידע חדש". בנוסף, בשן מציין כי "הסיכוי שיתחילו להוציא גז מלוויתן לפני 2017 להערכתנו קלוש".
בשן ממליץ למכור את ישראמקו יהש, זאת משום שהיא עולה למרות שהיא איננה שותפה כלל בקידוח. בשן מעריך כי העובדה שקיים גז גם בלוויתן מעלה את הסבירות שהמלצות ועדת ששינסקי יאומצו.
ליאת גלזר: "עשויים לשמוע על רשיונות נוספים שיבחנו את אופציית הנפט"
"אין דרך הולמת יותר להערכתנו לסיים את 2010 מאשר בהודעה שפורסמה זה עתה", כך אמרה האנליסטית ליאת גלזר מאקסלנס. להערכת גזלר, גילוי נפט במאגר 'לוויתן' עשוי להביא לשינוי נוסף בהסתכלות על הסקטור כולו: "אנו עשויים לשמוע על רישיונות נוספים אשר יבחנו את אופציית הנפט".
גלזר גם מסכימה כי רציו מתמחרת את היקף המאגר ואף "כמות גז מעט גבוהה יותר". גלזר מציינת כי אפסייד נוסף צפוי להגיע בחודשים הקרובים משני מקומות: תמחור פוטנציאל הנפט ומיתון משמעותי של מסקנות ועדת ששינסקי.
ששינסקי ועדכוני הנפט משמעותיים מהדיווח
בהסתכלות קדימה, יונגר מציין את מסקנות ועדת ששינסקי בטווח הקרוב מאוד ולאחר מכן את העדכונים אודות שכבת הנפט. גלזר, בשן וזר מסכימים כי לעדכון הנוכחי של גודל מאגר 'לוויתן' השפעה נמוכה יחסית על תמחור המניות והשפעה גדולה יותר תהיה להמלצות הסופיות של ועדת ששינסקי.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".