הפסד ענק ל'תמר': 50% מחוזה הגז של החברה לישראל הלך ל-EMG המצרית, כ-5 מיליארד דולר

החששות הופכים למציאות: כיל, בז"ן ואו.פי.סי רותם ירכשו גז טבעי בסך 5 מיליארד ד' מ-EMG עם אופציה להכפלת הסכום. כמות הגז הנרכשת כ-11% מגודל מאגר "תמר"
אריאל אטיאס |

בעוד המשקיעים מנסים לשער האם אזהרות השותפות בפרויקט הגז הטבעי "תמר" על הפסד אפשרי של חוזים נועדו לגרום למחוקקים לדחות את המלצות ועדת ששינסקי על הפרויקט, הבוקר (ב') הופכים החששות למציאות, כאשר חברות מפעלי ים המלח, בז"ן ואו.פי.סי רותם מקבוצת החברה לישראל מודיעות על התקשרות לרכישת גז טבעי מ-EMG המצרית. מאוחר אמש פרסמו אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, דלק אנרגיה וישראמקו יהש הודעה מהותית לבורסה, במסגרתה הזהירו כי קיים חשש לאובדן לקוח פוטנציאלי בפרויקט הקידוח 'תמר'. השותפות הבהירה בנוסף כי עקב תחולתן האפשרית של המלצות ועדת ששינסקי היא בוחנת את המשך השקעותיה בפיתוח הפרויקט. הבוקר מתברר שהלקוח הפוטנציאלי הוא לא אחר מהחברה לישראל, הנמצאת בשליטת סמי ועידן עופר, וכי מחצית מהעסקה כבר אבודה. בהודעות מקבילות שפרסמו חברות הקשורות לחברה לישראל הן הודיעו על חתימה על חוזים ארוכי טווח לרכישת גז טבעי בסך כולל העשוי לעבור את ה-10 מיליארד דולר במידה והחברות יממשו את הסכמי האופציה. עסקת הענק נחתמה לאחר מו''מ שנמשך כשנה עם שתי ספקיות הגז בישראל - EMG ושותפות תמר. כאשר בהסכם הראשוני עם EMG נקבע רף מינימלי לאספקת 0.9 מיליארד מטר ריבוע (BCM) לשנה עד שנת 2030 תמורת כ-5 מיליארד דולר - מחיר המשקף 5 דולר למיליון BTU. כל החברות חתמו בנוסף על הסכמי אופציה שבמידה וימומשו כמעט ויכפילו את הכמות הנרכשת מ-EMG. החברות אמורות להגיע להחלטה לגבי מימוש האופציה עד סוף הרבעון הראשון של 2011. האופציה עשויה להגדיל את כמות הגז הנרכשת לכ-2.9 BCM בשנה או לסך כולל של כ-58 BCM במשך 20 שנה. בכך נותנת לשיקול דעת החברות הבחירה אם לרכוש כמות גז משמעותית נוספת מהמצרים או מהשותפות ב"תמר". מפצלים את החוזה ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, אמר בשיחת ועידה שהתקיימה לאחר ההודעה על החתימה עם המצרים: "ניהלנו מו"מ עם שני הספקים. בשלב מסוים, מסיבות שאינן תלויות בנו - ספק הגז כחול-לבן לא היה מסוגל להתחייב ללוחות זמנים שעומדים בפעילות שלנו, ולא למועד סיום על החתימה עצמה". גלעד הוסיף כי על-מנת להקטין את הפגיעה בגז הכחול-לבן החברה לישראל פיצלה את החוזה. משריינות אספקה הראשונה - כיל. חברה הבת, מפעלי ים המלח (מי"ה), התקשרה בהסכם מותנה להספקה של גז עבור שימוש בתחנת כח שמתעתדת מי"ה להקים בסדום. ההסכם צפוי להיכנס לתוקפו עם גמר ההרצה של תחנת הכח, המתוכננת לשלהי שנת 2014 ולהסתיים בסוף הרבעון הראשון של 2030. ע"פ ההסכם מי"ה תרכוש 0.2 BCM בשנה עם אופציה להגדלת הכמות בעוד 0.53 BCM מה שיביא את סך הרכישה השנתית ל-0.73 BCM. בחוזה נקבע, כי מחיר הגז יהיה צמוד לשינויים בתעריף "מחיר הגז לאנרגיה" (התעו"ז), כולל מחיר "רצפה" ו"תקרה", כאשר ההיקף הכספי הכולל של ההתקשרות לכלל תקופת החוזה עד שנת 2030, בהתאם למחירי התעו"ז הנוכחיים עומדת על 370-460 מיליון דולר (בהנחה שלא תמומש האופציה). בנפרד, הודיעה בז"ן, אף היא מקבוצת החברה לישראל, כי מפעלי החברה והחברות הבנות כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה, חתמו על חוזה לרכישת גז טבעי מ-EMG. מדובר בחוזה ל-20 שנה בהיקף כספי מוערך של בין 1.8-2.9 מיליארד דולר. על פי עקרונות ההסכם, אספקת הגז למפעלי בז"ן תחל כבר עוד מספר חודשים, במהלך הרבעון הראשון של 2011, עם השלמת קו הולכת הגז הטבעי למפרץ חיפה וחיבור מפעלי החברה אליו - יעשה ע"י חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז). תחילה, בז"ן צפויה לרכוש מינימום של 22.5 מיליון MMBTU ומשנת 2012 היא רשאית להגדיל בהדרגה את רכישות הגז עד 38 מיליון MMBTU. מבחינתה של בזן היא מסרה, כי המעבר לשימוש בגז טבעי יביא גם להתייעלות בצריכת האנרגיה שלה, לחסכון בעלויות אחזקה ולהקטנת עלויות אנרגיה ועלויות אחרות, במישרין ובעקיפין, המוערכים בסכום כולל לקבוצה העולה על 130 מיליון דולר לשנה. אם זה לא הספיק, אז חברה הבת של החברה לישראל, או.פי.סי רותם, הפועלת כיום להקים תחנת הכוח בכושר ייצור של כ-440 MW במישור רותם, הודיעה כי תרכוש גז טבעי מ-EMG. ההסכם של או.פי.סי רותם מתייחס לכמות גז שנתית של 0.3 BCM - כמות המהווה כ-50% מצריכת התחנה והיקפו מוערך בכ-700 עד 900 מיליון דולר. בידי החברה נותרה האופציה, הניתנת כאמור למימוש עד לסוף הרבעון הראשון של 2011, להכפיל את הכמות הנרכשת. במסגרת הסכם הכולל עם החברה לישראל, EMG נתנה גם אופציה לחברת איי.סי. פאואר אשר בוחנת אפשרות להקים תחנת כח בעל הספק דומה לשל או.פי.סי לרכוש גז טבעי בכמות שנתית של כ-0.3 עד 0.6 BCM, אשר תשמש את תחנת הכח הנוספת. במידה ואופציה זאת תמומש החוזה עם EMG עשוי לגדול בעוד כ-900 מיליון דולר. אמפל מזנקת ישראל מייבאת כיום ממצרים 1.5 מיליארד מ"ק של גז טבעי בשנה במסגרת החוזים שלה עם חברת EMG. מניות אמפל אמריקן, של יוסי מימן, המחזיקה ב-12.5% מ-EMG מזנקות בתגובה לחתימה על החוזים. בעלי עניין נוספים ב-EMG הינם איש העסקים המצרי חוסיין סאלם (28%), PTT התאילנדית (25%), סם זל ודיוויד פישר (12%), חברת הגז המצרית (10%) וגופים מוסדיים ישראלים (4.4%). כמו כן, מימן מחזיק עוד 8.1% מ-EMG באמצעות קבוצת מרחב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מס הכנסה
צילום: freepik

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים

כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

אדיר בן עמי |

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.


אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.


המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.


אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.


כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.