הישראלי המכוער? "פעמים רבות מדי מוגשות ייצוגיות מתוך מטרה להיות הראשון ולעשות רווח כספי גדול"
הבקשות לתביעות ייצוגיות כנגד חברת סלקום החלו לזרום הבוקר. סך התביעות מגיע עד כה למיליארדי שקלים ואם עד עכשיו החברה לא פרסמה דיווח מידי לבורסה בעניין התקלה, ייתכן שבשלב מסוים היא תפרסם דיווח מיידי בעניין התביעות שבאו בעקבותיה. אתמול אמר עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, כי עדיין מוקדם להתעסק בתביעות ופיצויים אבל המנויים, כאמור, לא ממתינים.
ראשית יש לציין כי טרם שבית המשפט מקבל תביעה ייצוגית היא צריכה לענות על מספר קריטריונים, כאשר אחד מהם הוא היכולת לכמת את הנזק שנגרם. נזכיר כי ברוב המקרים ואף במקרה זה של סלקום, הבקשות לתביעות עשויות להגיע לסכומי עתק ולקבלת התביעה כייצוגית יכולה להיות השפעה גדולה מאוד על מצבה הכלכלי של החברה הנתבעת.
"מעט מאוד תובענות ייצוגיות מגיעות להכרעה ויש מעט מאוד פסקי דין בנושא", הסביר בשיחה עם Bizportal עו"ד רמי לנדא, שותף במשרד לנדא-שדה המתמחה בתובענות ייצוגיות. לנדא מטיל ספק בסיכויי הצלחתה של תובענה ייצוגית כנגד סלקום ומסביר כי בכדי שזה יקרה, ראשית על בית השפט לקבל את הגשת התובענה, שלב שבו בית המשפט בוחן את עילת הגשת התביעה והסעד שמבקש התובע. בנוסף, לנדא מסביר כי קיים קושי להוכיח נזק שווה בין כל לקוחות החברה.
לנדא מסביר כי כל אחד מהתובעים צריך ראשית להוכיח זכות לתביעה אישית. דוגמה במקרה זה היא שהלקוח צריך להראות שסלקום התרשלה או הפרה את אחת מחובותיה.
"לא בכל סיטואציה ניתן להגיש תביעה", אמר לנדא. "יש לבחון את הנזק. הנזק לתלמיד בית ספר יסודי אינו זהה לנזק שנגרם לחברה התלוייה בהתקשרות לצורך ביצוע עסקאות. צריך להתקיים נזק בעל מאפיינים משותפים שניתן לכימות. קשה מאוד להגיש תביעה לפי סעד של עוגמת נפש".
עובדה נוספת שתקשה על קבלת התביעה הייצוגית היא הגשתן סמוך למועד התקלה, פחות מ-24 שעות לאחר שהתקיימה ועוד בטרם ניתן לחברה הזדמנות לפצות את הלקוחות. "הגשת תביעה בין לילה היא מעשה פזיז שמלמד על הרצון לעשות רווחים על חשבון סלקום", העריך עו"ד שאול ציוני, ממשרד ציוני, פילרסדורף ושות', בשיחה עם ל-Bizportal. עציוני ממליץ ללקוחות ועורכי הדין להמתין עד שסלקום תודיע את החלטתה בעניין הפיצויים.
"החברה עדיין לא הודיעה האם ומה יהיה הפיצוי שינתן ללקוחותיה בגין התקלה", אמר ציוני, "לצערנו פעמים רבות מדי מוגשות תובענות ייצוגיות בחופזה מתוך מטרה להיות הראשון כדי לממש את הפוטנציאל הכספי הגדול".
באשר להשפעה של תביעות ייצוגיות על מניית סלקום והמסחר בה בשוק ההון, ניתן לראות שבינתיים המשקיעים בחברה לא מתרשמים - לא מתקלת הענק ולא מהבקשות לתביעות הייצוגיות.
"אני לא חושב שמדובר במשהו שעשוי להיות משמעותי למניית סלקום", אמר ל-Bizportal אורי ליכט, מנהל המחקר בבית ההשקעות IBI. ליכט מעריך שסביר יותר שחברות שפעילותן תלויה בשירותי הסלולר יוכיחו נזק - למשל שנדרשה מהן פעילות מיוחדת בשל התקלה שהייתה כרוכה בעלויות שונות - ויפוצו על ידי סלקום, מאשר שבית המשפט יחליט על מהלך גורף של קבלת תביעה ייצוגית.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
