אנליסטים על 'לוויתן': זר - "המידע לא לגמרי מגולם"; בשן - "כולם ידעו שיש גז"
שותפויות קידוח 'לוויתן' פרסמו היום את ההודעה לה רבים חיכו בשוק ההון, אודות
כבר פוזלים לרשיונות הבאים
"סימני גז בלוויתן הן חדשות מצוינות למדינה וליזמים", כך אמר היום אנליסט האנרגיה בכלל פיננסים, ירון זר. להערכתו, לא כל המידע מגולם במחיר המניות (רציו יהש, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש). זר לא מסתכל רק על מאגר 'לוויתן' בלבד. לדבריו, לאחר תגלית 'תמר' ולאור הסימנים עליהם דווח היום, גדל הסיכוי כי גם ברישיונות הסמוכים נראה תגליות משמעותיות: "גז בלוויתן מוכיח שתמר איננה אירוע חד-פעמי ותומך בסיכוי לתגליות משמעותיות נוספות ברישיונות הסמוכים".
"להערכתנו, סקרי תלת-מימד שנערכו ברישיונות 'אלון', 'רות', 'חנה', 'דוד' ו'ערן' יציגו בקרוב יחדיו תוצאות טובות", אמר זר והוסיף כי בשלב זה, רישיונות אלה לא נלקחו במודל. הדיווח הבוקר מביא את זר לבחינה מחודשת של מחירי היעד, אך עם זאת כבר ציין כי יחידות ההשתתפות של אבנר ודלק קידוחים הן העדיפות להשקעה בשל הרשיונות הנוספים.
למרות האווירה החיובית בסקירתו, זר מוסיף כי עדיין קיים סיכון גבוה בהשקעה בתחום זה וטווח התרחישים עודנו רחב. זאת בעיקר לאור מספר שאלות שנותרו פתוחות, בהן: גודל מאגר הגז בלוויתן - שיתכן ועוד ישתנה לאחר בדיקות נוספות, קיומו של נפט במאגר - זר אינו שולל אפשרות זו אך עם זאת אינו מתמחר אותה, המודל העסקי ליצוא הגז וכמובן - מידת יישום המלצות ועדת ששינסקי. "להערכתנו, בסופו של דבר ההמלצות תתקבלנה חלקית כך שנתח הממשלה בתמר ובלוויתן יעלה לכ-50%", אמר זר. "הסיכון במניות הללו עדיין גבוה, אך הודות לרישיונות הנוספים עדיפות להשקעה אבנר ודלק קידוחים", סיכם זר.
השותפויות אישרו את מה שכולם כבר ידעו
"כמובן שאלו חדשות טובות, אפילו טובות מאוד לשותפויות, אלא שהן היו ברירת המחדל וממש לא מפתיעות אף אחד", כך אמר היום בתגובה האנליסט גיל בשן מבית ההשקעות IBI. בשן מצנן מעט את ההתלהבות ומזכיר כי סימנים ראשוניים של גז הוא לא סיבה להוציא דיווח בארה"ב, אך לדבריו "בארץ, עם כל הפסטיבל מסביב", השותפוית היו חייבות לדווח על הממצא. "קשה לומר שמישהו פה מופתע, כולם ידעו שיש גז, כולם פעלו כאילו יש גז, המניות כבר מתמחרות את הגז עכשיו רק יצא הדיווח הרשמי".
מלבד הפוטנציאל שעשוי לעלות לאחר ביצוע בדיקות נוספות, בשן לא מתעלם גם מהאפשרות להפתעות שליליות, כמו "איכות גז ירודה, חלוקה של המאגר למקטעים שיצריכו עלויות פיתוח גבוהות יותר", ועד.
"לנצל את העליות למימושים בישראמקו"
בניגוד לזר, בשן מאמין כי המניות כבר מתמחרות "היטב" את תגלית הגז בהיקפים עליהם דובר. "האפסייד היחיד במניות הוא במידה וקידוחי האקספלורציה יעידו גם על נפט בשכבות קדומות יותר", הסביר. על כן, בשן ממליץ למשקיעים "לרכב על העליות" שמגיעות אחרי הדיווח באופן מסורתי, אך עם זאת לשקול מימושים: "בעליות חדות מומלץ לממש. הסיכוי לנפט הוא הרבה יותר נמוך, וגם אם יש נפט הסיכוי שהמאגר יהיה כלכלי נמוך יותר מאשר בגז", אמר.
באשר לסיכונים, בשן מעריך כי השוק "מתעלם לחלוטין" מההמלצות ומסוגיית המיסוי שעלולה לפגוע בתזרים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
