ששינסקי לא מזיז להם: "תמלוגי העל" ליזמי הגז, המיליארדים שישנים בשקט - לאילו מניות יזרום הכסף?
בשבועות האחרונים סקטור הגז והנפט רועש וגועש בצל דו"ח מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי המעלה מאוד את נטל המס שיחול על העוסקים בחיפושי גז ונפט בגבולות ישראל. אך בעוד הטייקונים דואגים להשמיע את קולם ולהתרעם על השינויים השינויים שיחולו גם על תגליות קיימות ועתידיות בדיקת Bizportal מעלה כי התקנות לא יחולו על הכנסות של מעל 33 מיליארד שקלים שיזרמו לכיסי יזמי השותפויות.
"חלוקת הרווחים בין המדינה לבין היזמים בענף הנפט בישראל היא חריגה ביחס לנורמה המקובלת בעולם", כך קבעה ועדת ששינסקי, לבחינת מדיניותה הפיסקאלית של ישראל בתחום משאבי הטבע. אך בעוד המלצות הוועדה, במידה ויתקבלו, משפיעות על שווי החברות והשותפויות העוסקות בתחום ובכך פוגעת גם בציבור המשקיעים הרחב המחזיק בניירות הערך שלהן, יש קבוצה של אנשים שאינה נפגעת כלל והיא יזמי שותפויות חיפושי הנפט והגז.
הוועדה החליטה שלא להעלות את התמלוגים שמשלמות השותפויות למדינה על השימוש באוצרות הטבע שלה (עומד כיום על 12.5%) ובהתאם לכך היא גם לא התייחסה ל"תמלוג העל" לו זכאי השותף הכללי המנהל את שותפות חיפושי הגז והנפט.
השותפויות השונות הפועלות בתחום הוקמו לפני עשרות שנים ע"י מה שמכונה ה"שותף הכללי", המנהל אותן. מדובר ביישות לה אין סיכונים הקשורים לתפעול ועלויות, הנהנת רק מהאפסייד במציאת תגלית מסחרית והיא זכאית לקבל תמלוג הדומה לזה של המדינה והמתקבל מההכנסות ברוטו ממכירת גז או נפט, כך שהוא אינו מושפע משינוי אפשרי בתשלומי מיסים למדינה.
בפועל מדובר בתמלוגים שישולמו ליזמי השותפויות רק בעוד שנים רבות, כאשר תתבצע הפקה בפועל ושותפויות החיפושים ירשמו הכנסות ממכירת נפט או גז, אך כאשר מדובר בתגליות ענק, מדובר בסכומי עתק.
תמלוג העל משתנה משותף כללי אחד לאחר על פי ההסכם שנחתם בינו לשותף המוגבל (בעלי יחידות ההשתתפות) המחזיק בהון השותפות. בחלק מהשותפויות קיים מנגנון שבו תמלוג העל המשולם הוא בשיעור נמוך כל עוד לא מכוסות עלויות הפיתוח (הכנסות בניכוי הוצאות), וברגע שעלויות הפיתוח מכוסות, שיעור תמלוג העל לו זכאי השותף הכללי עולה. כמו כן, יש שותפויות המבדילות בסוג ההפקה - קידוח יבשתי או ממאגר ימי - לצורך קבלת התמלוג.
שותפות קידוח "תמר" עומדות כיום בפני תגמול נאה עבור השקעותיהן בקידוח, תגמול שצפוי להיפגע במידה ואכן המלצות ועדת ששינסקי יחולו עליה, אך הסיפור שונה בכל הקשור ליזמי השותפויות השותפות ב"תמר". מאגרי תמר ודלית צפויים להניב (בחישוב גס) הכנסות של מעל 50 מיליארד דולר, לפי מפתח של 5.5 דולר למיליון BTU.
כך לדוגמא השותף הכללי של השותפות המוגבלת ישראמקו יהש, הוא חברת 'ישראמקו אויל אנד גז' הנמצאת בשליטת חברת נפטא, צפויה לקבל ע"פ ההסכם שנחתם בינה לבין השותפות המוגבלת, תמלוג על בגובה 5% לפני החזר השקעה ושל 9% אחרי החזר השקעה. כיוון שרוב ההכנסות צפויות להתקבל לאחר החזר השקעה (אורך החיים הארוך של הפרויקט) ניקח שיעור תמלוג-על של 8% (ממוצע משוקלל), מה שנותן תמלוגים של כ-1.14 מיליארד דולר ליזמים של ישראמקו. כאשר מוסיפים את תגלית "דלית" לסיפור עולה תמלוג העל ל-1.2 מיליארד דולר.
במבנה 'לווייתן', בו נערך כיום קידוח אקספלורציה, ישנה הסתברות של 50% למציאת גז טבעי. ע"פ הערכות נובל אנרגי, מפעילת הקידוח ובעלת עניין בו, במאגר יש 453 BCM גז טבעי. ע"פ הערכות, במידה וה'לוויתן' אכן יוכרז כתגלית בגודל זה, ההכנסות הצפויות ממכירת BCM אחד מהמבנה עשויות לעמוד על 300 מיליון דולר. קרי, השותפות במאגר צפויות ליהנות מהכנסות ברוטו (לפני תשלום תמלוגים) בסך של עד 136 מיליארד דולר.
מדובר בהכנסות ל-BCM הגבוהות מאלו הצפויות להתקבל מ'תמר', בעיקר כיוון שמחירי המכירה של גז טבעי נוזלי (LNG) הינם גבוהים ב-50% ויותר מאשר מחירי המכירה של גז טבעי בתוצרתו הרגילה. בעוד לשותפות עצמה הכנסות אלו מתקזזות חלקית עם העלויות הגבוהות של LNG, בעבור השותף הכללי מדובר ביתרון בלבד, שכן הוא נוגס הישר מהשורה העליונה ולשורת העלויות אין כלל השפעה עליו.
בעבר חשף Bizportal כי אחד האנשים שהולך להרוויח בגדול אם קידוח "לוויתן" יתברר כתגלית ענק הוא הגיאולוג איתן איזנברג. חוזה עליו חתם עם בעלי השליטה בשותף הכללי של רציו עשוי להעמיד אותו בפני תזרים מזומנים "על הנייר" של מעל ל-2.2 מיליארד שקלים.
השותפות המוגבלת דלק קידוחים יהש משלמת תמלוג על של 3% לפני החזר השקעה ו-13% אחרי החזר השקעה לדלק אנרגיה. במידה ולוקחים את תגלית "תמר" ו"דלית" ומוסיפים לכך את התמלוגים הצפויים להתקבל מקידוח "לוויתן" במידה ויוכרז כתגלית מסחרית בגודל 16 TCF, עשויים להגיע ל-4.36 מיליארד דולר.
באופן דומה, השותף הכללי של אבנר יהש, דלק אנרגיה (50%) וכהן פיתוח (50%), צפוי לשלשל לכיסו 2 מיליארד דולר בגין תשלום תמלוגי על. הפער הגדול בין אבנר לדלק קידוחים נובע מכך שתמלוג העל שהשותפות המוגבלת אבנר משלמת עומד על 6% בלבד. תמלוג זה בפועל יורד ל-5% - בהתחשב בכמות הגז שזורמת מפי הבאר לצורך מכירה.
- 2.משה.מ. 03/01/2011 21:30הגב לתגובה זוהאם יש מי שיכול להסביר איזה השפעה יש להחלטות לשינסקי על גבעות יה\"ש?
- 1.במודיעין הטיסה יוצאת לדרך,לרוץ לקנות כרטיסים (ל"ת)ירוק ללא הפסקה 03/01/2011 19:57הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
