מיוחד

ששינסקי לא מזיז להם: "תמלוגי העל" ליזמי הגז, המיליארדים שישנים בשקט - לאילו מניות יזרום הכסף?

Bizportal חושף - הכסף שלא רואה את ששינסקי: המלצות הועדה לא נוגעות ל"תמלוג העל" של היזמים. לאן יזרום הכסף? צפו בטבלה
אריאל אטיאס | (2)

בשבועות האחרונים סקטור הגז והנפט רועש וגועש בצל דו"ח מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי המעלה מאוד את נטל המס שיחול על העוסקים בחיפושי גז ונפט בגבולות ישראל. אך בעוד הטייקונים דואגים להשמיע את קולם ולהתרעם על השינויים השינויים שיחולו גם על תגליות קיימות ועתידיות בדיקת Bizportal מעלה כי התקנות לא יחולו על הכנסות של מעל 33 מיליארד שקלים שיזרמו לכיסי יזמי השותפויות.

"חלוקת הרווחים בין המדינה לבין היזמים בענף הנפט בישראל היא חריגה ביחס לנורמה המקובלת בעולם", כך קבעה ועדת ששינסקי, לבחינת מדיניותה הפיסקאלית של ישראל בתחום משאבי הטבע. אך בעוד המלצות הוועדה, במידה ויתקבלו, משפיעות על שווי החברות והשותפויות העוסקות בתחום ובכך פוגעת גם בציבור המשקיעים הרחב המחזיק בניירות הערך שלהן, יש קבוצה של אנשים שאינה נפגעת כלל והיא יזמי שותפויות חיפושי הנפט והגז.

הוועדה החליטה שלא להעלות את התמלוגים שמשלמות השותפויות למדינה על השימוש באוצרות הטבע שלה (עומד כיום על 12.5%) ובהתאם לכך היא גם לא התייחסה ל"תמלוג העל" לו זכאי השותף הכללי המנהל את שותפות חיפושי הגז והנפט.

השותפויות השונות הפועלות בתחום הוקמו לפני עשרות שנים ע"י מה שמכונה ה"שותף הכללי", המנהל אותן. מדובר ביישות לה אין סיכונים הקשורים לתפעול ועלויות, הנהנת רק מהאפסייד במציאת תגלית מסחרית והיא זכאית לקבל תמלוג הדומה לזה של המדינה והמתקבל מההכנסות ברוטו ממכירת גז או נפט, כך שהוא אינו מושפע משינוי אפשרי בתשלומי מיסים למדינה.

בפועל מדובר בתמלוגים שישולמו ליזמי השותפויות רק בעוד שנים רבות, כאשר תתבצע הפקה בפועל ושותפויות החיפושים ירשמו הכנסות ממכירת נפט או גז, אך כאשר מדובר בתגליות ענק, מדובר בסכומי עתק.

תמלוג העל משתנה משותף כללי אחד לאחר על פי ההסכם שנחתם בינו לשותף המוגבל (בעלי יחידות ההשתתפות) המחזיק בהון השותפות. בחלק מהשותפויות קיים מנגנון שבו תמלוג העל המשולם הוא בשיעור נמוך כל עוד לא מכוסות עלויות הפיתוח (הכנסות בניכוי הוצאות), וברגע שעלויות הפיתוח מכוסות, שיעור תמלוג העל לו זכאי השותף הכללי עולה. כמו כן, יש שותפויות המבדילות בסוג ההפקה - קידוח יבשתי או ממאגר ימי - לצורך קבלת התמלוג.

שותפות קידוח "תמר" עומדות כיום בפני תגמול נאה עבור השקעותיהן בקידוח, תגמול שצפוי להיפגע במידה ואכן המלצות ועדת ששינסקי יחולו עליה, אך הסיפור שונה בכל הקשור ליזמי השותפויות השותפות ב"תמר". מאגרי תמר ודלית צפויים להניב (בחישוב גס) הכנסות של מעל 50 מיליארד דולר, לפי מפתח של 5.5 דולר למיליון BTU.

כך לדוגמא השותף הכללי של השותפות המוגבלת ישראמקו יהש, הוא חברת 'ישראמקו אויל אנד גז' הנמצאת בשליטת חברת נפטא, צפויה לקבל ע"פ ההסכם שנחתם בינה לבין השותפות המוגבלת, תמלוג על בגובה 5% לפני החזר השקעה ושל 9% אחרי החזר השקעה. כיוון שרוב ההכנסות צפויות להתקבל לאחר החזר השקעה (אורך החיים הארוך של הפרויקט) ניקח שיעור תמלוג-על של 8% (ממוצע משוקלל), מה שנותן תמלוגים של כ-1.14 מיליארד דולר ליזמים של ישראמקו. כאשר מוסיפים את תגלית "דלית" לסיפור עולה תמלוג העל ל-1.2 מיליארד דולר.

במבנה 'לווייתן', בו נערך כיום קידוח אקספלורציה, ישנה הסתברות של 50% למציאת גז טבעי. ע"פ הערכות נובל אנרגי, מפעילת הקידוח ובעלת עניין בו, במאגר יש 453 BCM גז טבעי. ע"פ הערכות, במידה וה'לוויתן' אכן יוכרז כתגלית בגודל זה, ההכנסות הצפויות ממכירת BCM אחד מהמבנה עשויות לעמוד על 300 מיליון דולר. קרי, השותפות במאגר צפויות ליהנות מהכנסות ברוטו (לפני תשלום תמלוגים) בסך של עד 136 מיליארד דולר.

מדובר בהכנסות ל-BCM הגבוהות מאלו הצפויות להתקבל מ'תמר', בעיקר כיוון שמחירי המכירה של גז טבעי נוזלי (LNG) הינם גבוהים ב-50% ויותר מאשר מחירי המכירה של גז טבעי בתוצרתו הרגילה. בעוד לשותפות עצמה הכנסות אלו מתקזזות חלקית עם העלויות הגבוהות של LNG, בעבור השותף הכללי מדובר ביתרון בלבד, שכן הוא נוגס הישר מהשורה העליונה ולשורת העלויות אין כלל השפעה עליו.

בעבר חשף Bizportal כי אחד האנשים שהולך להרוויח בגדול אם קידוח "לוויתן" יתברר כתגלית ענק הוא הגיאולוג איתן איזנברג. חוזה עליו חתם עם בעלי השליטה בשותף הכללי של רציו עשוי להעמיד אותו בפני תזרים מזומנים "על הנייר" של מעל ל-2.2 מיליארד שקלים. לסיפור המלא על שווי הלוויתן לאיזנברג

השותפות המוגבלת דלק קידוחים יהש משלמת תמלוג על של 3% לפני החזר השקעה ו-13% אחרי החזר השקעה לדלק אנרגיה. במידה ולוקחים את תגלית "תמר" ו"דלית" ומוסיפים לכך את התמלוגים הצפויים להתקבל מקידוח "לוויתן" במידה ויוכרז כתגלית מסחרית בגודל 16 TCF, עשויים להגיע ל-4.36 מיליארד דולר.

באופן דומה, השותף הכללי של אבנר יהש, דלק אנרגיה (50%) וכהן פיתוח (50%), צפוי לשלשל לכיסו 2 מיליארד דולר בגין תשלום תמלוגי על. הפער הגדול בין אבנר לדלק קידוחים נובע מכך שתמלוג העל שהשותפות המוגבלת אבנר משלמת עומד על 6% בלבד. תמלוג זה בפועל יורד ל-5% - בהתחשב בכמות הגז שזורמת מפי הבאר לצורך מכירה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה.מ. 03/01/2011 21:30
    הגב לתגובה זו
    האם יש מי שיכול להסביר איזה השפעה יש להחלטות לשינסקי על גבעות יה\"ש?
  • 1.
    במודיעין הטיסה יוצאת לדרך,לרוץ לקנות כרטיסים (ל"ת)
    ירוק ללא הפסקה 03/01/2011 19:57
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.