הלו"ז של לוויתן נחשף: בשבוע הבא יגיע הקידוח אל שכבת המטרה
בעוד סערת ששינסקי ממשיכה להסעיר את סקטור הגז והנפט, במרחק של 135 קילומטרים מחופי ישראל מתנהל אחד הקידוחים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של המדינה היהודית, קידוח שעשוי לשנות את פני משק האנרגיה ולהפוך את ישראל ליצואנית של גז טבעי.
בניגוד לקידוחים יבשתיים שבהם משקיעים יכולים להגיע לאתר הקידוח, לצפות במתרחש באתר ולספור מכליות של נפט - בקידוחים המתבצעים במרחק רב מהחוף המשקיעים בד"כ אינם יודעים דבר על הנעשה על אסדת הקידוח (במקרה של ה-Sedco Express, המרחק האדיר מהרי הכרמל מקשה אפילו על המשקיעים שמסתכלים מבעד הטלסקופ).
היום חושף Bizportal מידע על התקדמות השותפות בפרוייקט הקידוח המתנהל בחשאיות מול חופי ישראל ומשרטט את לוחות הזמנים הצפויים להמשך הקידוח. ממידע שהגיע למערכת האתר, עולה כי מפעילת אסדה הקידוח, טרנסאושן, מתקדמת בקידוח בהתאם לתוכניות - וללא חריגה מלוחות הזמנים.
הקידוח שהחל ב-18 לאוקטובר וצפוי להימשך מספר חודשים מתקדם עד כה לשביעות רצון השותפות ומתקרב לשכבות המטרה הראשונות, בהן מקוות השותפות לאמת את תוצאות הסקרים הסייסמיים על פיהם במאגר ניתן יהיה להפיק 16 טריליון רגל מעוקב (TCF) של גז.
שכבת המטרה המרכזית של הקידוח, כפי שצוינה בעבר, נמצאת בעומק כולל של 5,095 מטר (כולל עומק המים שעומד על 1,634 מטר). שכבה זו מכונה NG10. השכבה נמצאת בחולות מגיל טרצייר-אוליגומיוקן המקבילות לחולות המאגר שזוהו בקידוחי תמר. שכבה זו, מוקפת בשתי שכבות נוספות של סלעי מאגר המהוות גם חלק משכבות המטרה למציאת גז: בין העליונה (SAND-A) לתחתונה (SAND-C) מצויה שכבת ה-NG10 המרכזית.
על פי לוח הזמנים של מפעילת האסדה: עד ה-22 בנובמבר, יום שני הקרוב, יושלמו כל ההכנות הנדרשות כדי לבצע קידוח לכיוונה של שכבת החול העליונה. במשך כשלושה ימים צפוי ציוד הקידוח לחצוב בשכבת סלע המאגר ולהגיע לחלק המרכזי - כניסה לשכבת ה-NG-10.
ב-25 בנובמבר יחל הקידוח אל תוך השכבה והוא צפוי להימשך כחמישה ימים. במקביל, צפויות השותפות לבדוק את השכבה המרכזית. מלוחות הזמנים עולה כי במשך כשבוע צפויות השותפות לאמוד את הפוטנציאל של שכבת המטרה באמצעות לקיחת ליבות ולוגים במטרה לאתר במקום סימנים של הידרוקרבונידים המעידים על קיום גז או נפט.
על מנת לזרז את התהליך ולעמוד בתחזיות שנתן מנכ"ל נובל בדבר פרסום תוצאות הקידוח עד סוף השנה, במקביל לקידוח יתבצעו, כאמור, בדיקות של לוגים חשמליים במספר נקודות בשכבות המטרה, כדי לעמוד על הפעילות החשמלית. ככל שהקידוח יעמיק, השותפות יקחו דגימות גם של ליבות משכבות המטרה, אשר יהוו את האינדיקציה המרכזית לגבי קיומם של הידרוקרבונידים בקידוח.
בשלב זה לא ברור באיזה שלב יהיה בידי השותפות מידע המצדיק דיווח מיידי לבורסה. השאלה החשובה היא האם המידע יפורסם כבר בעת הכניסה לשכבת המטרה הראשונה או רק בעת השלמת הבדיקות הנדרשות בסיום שלוש השכבות.
ב-1 בדצמבר המקדח צפוי לקדוח אל תוך השכבה התחתונה, SAND-C, בה יבצעו נוספות.
נובל לא מסתפקת בגז ורוצה גם נפט
מטרה משנית אחת היא קידוח בפרוספקט לווייתן בשכבה אוליגוקן תחתון, המצוי בעומק כולל של כ-5,800 מטר, נובל מעריכה כיום כי על בסיס המידע הסייסמי שבידיה, כי ממוצע הפוטנציאל הכלכלי של עתודות הנפט והגז הטבעי הניתנות להפקה בפרוספקט זה שווה ערך לכ-3 מיליארד חביות נפט. ההסתברות הגיאולוגית להימצאות הידרוקרבונים בפרוספקט זה הינה 17%.
בניגוד לפרסומים בעבר על פיהם ייתכן ואסדת קידוח אחרת תחליף את ה-Sedco Express בחיפוש אחר נפט, ל-Bizportal נודע כי לפחות בכל הקשור לשכבת הנפט העליונה (הפרוספקט השני) - מי שתבצע את הקידוח היא אותה אסדה.
בהמשך, צפויה נובל לבדוק את שכבת הנפט העמוקה, אולם פעילות זו לא תתבצע ככל הנראה על ידי אותה אסדה. ההערכות המוקדמות המבוססות על המידע הסייסמי מצביעות כי ממוצע הפוטנציאל הכלכלי של עתודות הנפט והגז הטבעי הניתנות להפקה בפרוספקט זה שווה ערך לכ-1.2 מיליארד חביות נפט וההסתברות למציאתם עומדת על 8%.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
