יום שחור לסקטור הגז-נפט: ישראמקו התרסקה; "המניות מתקרבות למחירים סבירים"
**פורסם לראשונה בשעה 13:22; עדכון אחרון בשעה 16:30
מניות סקטור הגז והנפט בבורסה בתל אביב ריכזו היום עניין רב ורשמו ירידות חדות לאורך רוב יום המסחר, לפני שהתמתנו מעט בנעילה, בצל חששות המשקיעים מהשפעת המלצות ועדת ששינסקי על רווחי החברות ובהמשך לנתוני רשות ניירות ערך בעניין גובה החשיפה של הציבור לסקטור התנודתי.
מדד המעו"ף איבד כ-0.94% ומדד ת"א 75 צלל 2.06% בהובלת מניות הגז והנפט, זאת בהמשך לירידה החדה שרשמו ביום חמישי האחרון. שותפות ישראמקו יהש צללה 8.2% ודלק קידוחים איבדה 9%, בעוד 4 מתוך 10 המניות הסחירות ביותר בבורסה הגיעו מסקטור החיפושים. מניות אבנר יהש ירדו 6.8% ושותפות מודיעין יהש נחתכה 5.3%. רציו יהש גם ריכזה מחזור ער אך רשמה שיעור ירידה נמוך יחסית של 2.4%, לאחר שמוקדם יותר צללה למעלה מ-8%.
בעוד המסחר היומי בסקטור המשיך להתנהל ברקע להמלצות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי (שפורסמו בערב יום רביעי) אשר לפיהן יש להגדיל את המס הנגבה מחברות הגז והנפט ל-60% מרווחיהן וברקע לתגובות החברות לנושא, ובראשן נובל אנרג'י שלראשונה הזהירה מפני כישלון בקידוח "לוויתן". כמו כן, הבוקר, פרסמה רשות ניירות ערך נתונים מדאיגים לגבי גובה החשיפה של הציבור הישראלי לסקטור ולירידה בשיעור האחזקות של המוסדיים בענף.
צבי סטפק, יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי של מיטב בית השקעות, התייחס היום בשיחה עם Bizportal לנפילות במניות הגז : "הפסיכולוגיה עובדת כאן שעות נוספות ובתחום הזה היא עובדת לשני הכיוונים, פעם אחת אופוריה ופעם דיכאון. צריך רק לזכור כמה המניות האלו עלו עד היום ועל מה. מבחינת ניתוח, רק אם לוקחים בחשבון את ששינסקי ואת התימחור עוד לפני ששינסקי - הדעת אומרת שהמניות הן יקרות. ההנחה שלי היא שיהיו שינויים בהמלצות ששינסקי ולכן המניות הן לא מאוד יקרות".
מבחינת ההשקעה של מיטב, אומר סטפק, כי "אנחנו נמצאים מתחת לבנצ'מרק בהשקעה בסקטור הזה כרגע. זה כמובן פתוח לשינויים אבל זה אומר מה אנחנו חושבים על המניות הללו מבחינת סיכון-סיכוי. יש כמובן את השאלה - מה צפוי לנו בלוויתן. במידה ויימצא שם גז בכמויות שדובר עליהן, אני מניח שתגובת השוק תהיה לשלוח את המניות הקשורות לעליות חדות. אנחנו חושבים שגם אם יהיה שם גז, אין הצדקה לעליות שיבואו ולכן אנחנו נמתין ונקנה רק כשיבואו הירידות ובעיקר במניות בהן הוודאות גבוהה יותר כגון ישראמקו, נפטא או יואל. צריך לזכור כי ברציו למשל, זה שימצאו גז זה לא אומר שהוודאות היא כמו בישראמקו, כיוון שכל עניין הייצוא הוא מורכב, ול'תמר' כבר יש לקוחות מה שמשנה את הסיפור מבחינת הוודאות".
קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים, התייחס בשיחה עם Bizportal למתרחש במסחר : "יש הרבה חוסר וודאות בכל הנוגע למיסוי שיחול בעתיד על הסקטור והנתונים שפרסמה היום הרשות רק מוסיפים דאגה. במידה והחשיפה של הציבור לסקטור אכן עלתה - מדובר בדבר שהוא לא בריא בכלל. זה משקף את הראייה של המוסדיים על הסקטור ומסביר את התנודתיות. ככל שהציבור יותר מושקע אז התגובות בשוק יותר אימפולסיביות ופחות מבוססות על בסיס כלכלי".
ארז שפירא, מנהל קרן כלל משאבי גז ואנרגיה, אמר: "בחינת הסקטור כולו אני חושב שהיום לא התחדש כלום מלבד הכותרות של הרשות שהוסיפו שמן למדורה". בהתייחסות לישראמקו ציין: "ההמלצה של IBI מחמירה ביותר ובעצם משקפת את אי הוודאות לגבי ישראמקו. עד כה, אי הוודאות בתחום הייתה האם ימצאו גז וכמה, ועכשיו התווספה אי וודאות של כמה מס יחול על הסקטור, ומדובר באי וודאות שתישאר פה זמן לא קצר. ישראמקו לכשעצמה הייתה בין המניות הוודאיות יותר בסקטור, בעלת מאגר מוכח עם תוכנית עבודה מסודרת, ופתאום הוסיפו לה עז בדמות המס. כמו כן, יש לזכור כי ליתר המניות הבולטות בסקטור יש את לווייתן שישפיע עליהן, לישראמקו אומנם יש את דניאל, אך לא בטווח הקצר".
עומר ברוך, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות פריקו: "האינרציה של השוק תוביל להמשך הירידות בטווח הקצר בסקטור המניות הגז והנפט. בראייה לטווח ארוך, מניות הגז והנפט מהוות לאחר ירידות השערים הנוכחיות הזדמנות קנייה. המשקיעים שכחו שההמלצות של וועדת ששינסקי הן עדיין המלצות ולא החלטות. סביר להניח שחברות שחשופות בעיקר לקידוח תמר, כמו ישראמקו יזכו ליחס שונה כתגלית מוכחת לעומת חיפושי הגז שטרם הוכחה בהם יכולת ההפקה. למושקעים בחברות אלה מומלץ לקחת אוויר ולחכות לשינוי בסנטימנט, למי שבחוץ, הזדמנויות הקניה צפויות במהלך השבוע אם שוך סערת התמלוגים".
הכלכלנית הראשית של רשות ניירות ערך, ד"ר גיתית גור-גרשגורן, אמרה היום במסיבת עיתונאים: "חשוב למשקיע בשוק ההון להסתכל על התנודתיות החריפה הזו, על העלייה האדירה בשווי השוק, על הסיכון הגבוה בתחום ולעשות את ההערכה שלו. ראינו פה תופעות שנראות חריגות ביחס לענפים אחרים".
במפגש חשפה גור-גרשגורן נתונים לפיהן למרות הגידול החד בשווי השוק של חברות הנפט והגז המוסדיים מחזיקים רק כ-8.8% ממנו, היתר, מוחזק ע"י הציבור.
מניית ישראמקו מרכזת היום את המחזור הגבוה בבורסה. בבית ההשקעות IBI הורידו היום את המלצתם למנייה ל"הפחת" ונקבו במחיר יעד בטווח של 33-47 אגורות, כתלות בגובה המיסוי הסופי. "המלצות הביניים של ועדת ששינסקי משנות מהותית את תמונת השווי של השווי שותפויות האנרגיה", אמר גיל בשן והתייחס לישראמקו בפרט: "הסיכון במחיר הנוכחי גדול".

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית
לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה סכום שיא של 73 מיליון שקל, שהועברו לבאי כוח משפחות נפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים על כספי הרשות הפלסטינית במשרד האוצר; מדובר במימוש שורת פסקי דין שניתנו נגד הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף, בגין פיגועים קשים שבוצעו
בישראל משנות ה-90 ועד ימינו
לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה 73 מיליון שקל עבור משפחות חללי ונפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים שהוטלו על כספי הרשות הפלסטינית המוחזקים במשרד האוצר. הכספים הועברו לבאי כוח המשפחות הזוכות בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו מכוח פסקי דין של בתי המשפט.
מערכת ההוצאה לפועל, הפועלת ברשות האכיפה והגבייה, גובה בין היתר חיובים שנפסקו בפסקי דין אזרחיים ועונשיים נגד מחבלים וארגוני טרור, לרבות פיצויים שנקבעו לטובת משפחות נפגעי טרור. מאחר שהמחבלים עצמם מרצים עונשי מאסר ממושכים, הליכי הגבייה נעשים באמצעות עיקולים על כספים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם.
וכך, בעקבות העיקולים שהוטלו בתיקי ההוצאה לפועל על כספי הרשות הפלסטינית, הועברו בתקופה האחרונה 73 מיליון שקל ממשרד האוצר אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים. כספים אלה חולקו מידית לבאי כוח המשפחות שנפגעו בפיגועים השונים. הכספים שנגבו הועברו ל־11 תיקי הוצאה לפועל, שנפתחו על בסיס פסקי דין של בתי משפט ישראליים בגין אירועי טרור.
בין המקרים הבולטים שבהם הועברו כספים: פיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים ב-2001, שבו נרצחו 11 בני אדם. בשנת 2024 ניתן פסק דין נגד הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני, ובו נפסק פיצוי לעיזבון הנרצחים בסך 10 מיליון שקל לפי חוק פיצוי נפגעי פעולות איבה. פיגוע נוסף שהועברו הכספים בעקבותיו, היה רצח של שלושה בני משפחה אחת בכביש 443, בפיגוע שבו חוליית מחבלים פתחה באש לעבר רכב שבו נסעו הורים, שתי בנותיהם ואחיה של האם. בפסק הדין נפסקו פיצויים ליורשי אחי האם בסך 4 מיליון שקל.
- מסלול הכסף של חיזבאללה - האם איראן תמשיך לתמוך בארגון הטרור?
- יהודי, ניצול שואה, מממן הפגנות אנטישמיות - המיליארדר ג'ורג' סורוס והקשר שלו להפגנות באוניברסיטאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, ישנו תיק המאחד 17 אירועי טרור שונים, בראשם הלינץ' ברמאללה מ-2000, שבו נרצחו שני חיילי מילואים ישראלים שנכנסו בטעות לעיר. סך של 24 מיליון שקל נגבו במסגרת תיק זה ותיקים נוספים שצורפו אליו. פיגוע הדקירה בסניף רמי לוי בשער בנימין מ-2016, שבו נפצע אזרח באורח קשה ונקבעה לו נכות לצמיתות. לתיק זה הועברו 7 מיליון שקל.
