יום שחור לסקטור הגז-נפט: ישראמקו התרסקה; "המניות מתקרבות למחירים סבירים"
**פורסם לראשונה בשעה 13:22; עדכון אחרון בשעה 16:30
מניות סקטור הגז והנפט בבורסה בתל אביב ריכזו היום עניין רב ורשמו ירידות חדות לאורך רוב יום המסחר, לפני שהתמתנו מעט בנעילה, בצל חששות המשקיעים מהשפעת המלצות ועדת ששינסקי על רווחי החברות ובהמשך לנתוני רשות ניירות ערך בעניין גובה החשיפה של הציבור לסקטור התנודתי.
מדד המעו"ף איבד כ-0.94% ומדד ת"א 75 צלל 2.06% בהובלת מניות הגז והנפט, זאת בהמשך לירידה החדה שרשמו ביום חמישי האחרון. שותפות ישראמקו יהש צללה 8.2% ודלק קידוחים איבדה 9%, בעוד 4 מתוך 10 המניות הסחירות ביותר בבורסה הגיעו מסקטור החיפושים. מניות אבנר יהש ירדו 6.8% ושותפות מודיעין יהש נחתכה 5.3%. רציו יהש גם ריכזה מחזור ער אך רשמה שיעור ירידה נמוך יחסית של 2.4%, לאחר שמוקדם יותר צללה למעלה מ-8%.
בעוד המסחר היומי בסקטור המשיך להתנהל ברקע להמלצות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי (שפורסמו בערב יום רביעי) אשר לפיהן יש להגדיל את המס הנגבה מחברות הגז והנפט ל-60% מרווחיהן וברקע לתגובות החברות לנושא, ובראשן נובל אנרג'י שלראשונה הזהירה מפני כישלון בקידוח "לוויתן". כמו כן, הבוקר, פרסמה רשות ניירות ערך נתונים מדאיגים לגבי גובה החשיפה של הציבור הישראלי לסקטור ולירידה בשיעור האחזקות של המוסדיים בענף.
צבי סטפק, יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי של מיטב בית השקעות, התייחס היום בשיחה עם Bizportal לנפילות במניות הגז : "הפסיכולוגיה עובדת כאן שעות נוספות ובתחום הזה היא עובדת לשני הכיוונים, פעם אחת אופוריה ופעם דיכאון. צריך רק לזכור כמה המניות האלו עלו עד היום ועל מה. מבחינת ניתוח, רק אם לוקחים בחשבון את ששינסקי ואת התימחור עוד לפני ששינסקי - הדעת אומרת שהמניות הן יקרות. ההנחה שלי היא שיהיו שינויים בהמלצות ששינסקי ולכן המניות הן לא מאוד יקרות".
מבחינת ההשקעה של מיטב, אומר סטפק, כי "אנחנו נמצאים מתחת לבנצ'מרק בהשקעה בסקטור הזה כרגע. זה כמובן פתוח לשינויים אבל זה אומר מה אנחנו חושבים על המניות הללו מבחינת סיכון-סיכוי. יש כמובן את השאלה - מה צפוי לנו בלוויתן. במידה ויימצא שם גז בכמויות שדובר עליהן, אני מניח שתגובת השוק תהיה לשלוח את המניות הקשורות לעליות חדות. אנחנו חושבים שגם אם יהיה שם גז, אין הצדקה לעליות שיבואו ולכן אנחנו נמתין ונקנה רק כשיבואו הירידות ובעיקר במניות בהן הוודאות גבוהה יותר כגון ישראמקו, נפטא או יואל. צריך לזכור כי ברציו למשל, זה שימצאו גז זה לא אומר שהוודאות היא כמו בישראמקו, כיוון שכל עניין הייצוא הוא מורכב, ול'תמר' כבר יש לקוחות מה שמשנה את הסיפור מבחינת הוודאות".
קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים, התייחס בשיחה עם Bizportal למתרחש במסחר : "יש הרבה חוסר וודאות בכל הנוגע למיסוי שיחול בעתיד על הסקטור והנתונים שפרסמה היום הרשות רק מוסיפים דאגה. במידה והחשיפה של הציבור לסקטור אכן עלתה - מדובר בדבר שהוא לא בריא בכלל. זה משקף את הראייה של המוסדיים על הסקטור ומסביר את התנודתיות. ככל שהציבור יותר מושקע אז התגובות בשוק יותר אימפולסיביות ופחות מבוססות על בסיס כלכלי".
ארז שפירא, מנהל קרן כלל משאבי גז ואנרגיה, אמר: "בחינת הסקטור כולו אני חושב שהיום לא התחדש כלום מלבד הכותרות של הרשות שהוסיפו שמן למדורה". בהתייחסות לישראמקו ציין: "ההמלצה של IBI מחמירה ביותר ובעצם משקפת את אי הוודאות לגבי ישראמקו. עד כה, אי הוודאות בתחום הייתה האם ימצאו גז וכמה, ועכשיו התווספה אי וודאות של כמה מס יחול על הסקטור, ומדובר באי וודאות שתישאר פה זמן לא קצר. ישראמקו לכשעצמה הייתה בין המניות הוודאיות יותר בסקטור, בעלת מאגר מוכח עם תוכנית עבודה מסודרת, ופתאום הוסיפו לה עז בדמות המס. כמו כן, יש לזכור כי ליתר המניות הבולטות בסקטור יש את לווייתן שישפיע עליהן, לישראמקו אומנם יש את דניאל, אך לא בטווח הקצר".
עומר ברוך, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות פריקו: "האינרציה של השוק תוביל להמשך הירידות בטווח הקצר בסקטור המניות הגז והנפט. בראייה לטווח ארוך, מניות הגז והנפט מהוות לאחר ירידות השערים הנוכחיות הזדמנות קנייה. המשקיעים שכחו שההמלצות של וועדת ששינסקי הן עדיין המלצות ולא החלטות. סביר להניח שחברות שחשופות בעיקר לקידוח תמר, כמו ישראמקו יזכו ליחס שונה כתגלית מוכחת לעומת חיפושי הגז שטרם הוכחה בהם יכולת ההפקה. למושקעים בחברות אלה מומלץ לקחת אוויר ולחכות לשינוי בסנטימנט, למי שבחוץ, הזדמנויות הקניה צפויות במהלך השבוע אם שוך סערת התמלוגים".
הכלכלנית הראשית של רשות ניירות ערך, ד"ר גיתית גור-גרשגורן, אמרה היום במסיבת עיתונאים: "חשוב למשקיע בשוק ההון להסתכל על התנודתיות החריפה הזו, על העלייה האדירה בשווי השוק, על הסיכון הגבוה בתחום ולעשות את ההערכה שלו. ראינו פה תופעות שנראות חריגות ביחס לענפים אחרים".
במפגש חשפה גור-גרשגורן נתונים לפיהן למרות הגידול החד בשווי השוק של חברות הנפט והגז המוסדיים מחזיקים רק כ-8.8% ממנו, היתר, מוחזק ע"י הציבור.
מניית ישראמקו מרכזת היום את המחזור הגבוה בבורסה. בבית ההשקעות IBI הורידו היום את המלצתם למנייה ל"הפחת" ונקבו במחיר יעד בטווח של 33-47 אגורות, כתלות בגובה המיסוי הסופי. "המלצות הביניים של ועדת ששינסקי משנות מהותית את תמונת השווי של השווי שותפויות האנרגיה", אמר גיל בשן והתייחס לישראמקו בפרט: "הסיכון במחיר הנוכחי גדול".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
