הפצצה של ששינסקי: לפי טיוטת הדו"ח - חלק המדינה בתגליות יעלה מ-30% ל-66%

פרופ' ששינסקי: "היה ברור שהמצב הנוכחי מחייב שינוי, קשה להצדיק את ההטבות שניתנו למשקיעים". שטייניץ: "קשה להפריז בחשיבותן של תגליות הגז"
יוסי פינק |

ברקע לסערה שעוררו הפרסומים המוקדמים אודות ההמלצות הצפויות של ועדת ששינסקי הבוחנת את סוגיית התמלוגים, הגישה היום (ד') הוועדה את עיקרי טיוטת מסקנותיה לשר האוצר יובל שטייניץ. הפרסום המוקדם נעשה בעקבות פנייה של רשות ניירות ערך כאשר כך או כך אמורה הייתה הוועדה להגיש את דו"ח הביניים עד ל-15 לחודש.

לצפייה בטיוטה המלאה של מסקנות ששינסקי - לחץ כאן

תגובות למסקנות הוועדה: פישר, ח"כ שאמה ויחימוביץ מברכים

שטייניץ פתח את מסיבת העיתונאים ואמר כי "ועדת ששינסקי מטפלת מזה חצי שנה באחד הנושאים החשובים אי פעם בישראל. מדובר במשאבי הטבע החשובים ביותר שנתגלו אי פעם בישראל. קשה להפריז בחשיבותן של תגליות אלו בהתייחס ליכולתה של ישראל לדאוג להגנתה, להשכלת הילדים במדינה וכו'. לכן אני רוצה להודות לחברי הוועדה על התגייסותם למשימה. מדובר בועדה מקצועית אשר בראשה עומד פרופ' בעל שם עולמי". עוד אמר שטייניץ כי "ראוי לגנאי מסע ההשמצות כנגד איתן ששינסקי ובני משפחתו, אני מודה לאיתן על כל שעמד בלחצים".

פרופ' ששינסקי התייחס אף הוא לטיוטת הדו"ח: "כל מדינות העולם שעוסקות בהפקת נפט וגז עדכנו במשך השנים את המסים אותם הן גובות. בישראל זה לא קרה. היה ניסיון לפני 10 שנים, ניסיון שכשל. היה ברור שלנוכח התגליות הגדולות בשנים האחרונות שהמצב מחייב שינוי. היה ברור שישראל היא סוג של מצב קיצוני ביחס למה שקורה בעולם בהיבט של חלוקת משאבי הטבע. אז היה ברור שיש צורך בשינוי, השאלה הייתה איך".

עוד אמר ששינסקי, כי "הטבת ניכוי האזילה היא הטבה מרחיקת לכת שקשה לחשוב על הצדקה לה בשלב זה. המשקיעים בתחום הגז והנפט קיבלו הטבות למכביר ואני לא ארחיב כעת". ששינסקי הרחיב על המצב לפיו ישראל היא המדינה בעלת שיעור התמלוגים הנמוך ביותר בעולם - 30% בלבד. "ברור מעל לכל ספק שאנחנו במצב קיצוני - הממשלה לא מקבלת תמורה לפי הסטנדרטים של המדינות המערביות. אנחנו רוצים להידמות לאנגליה, נורבגיה ומדינות כאלו, ושם משלמים יותר תמלוגים".

עד כה, המדינה לא קיבלה שום תמורה מהשימוש של החברות באוצרות הטבע. לא היה הבדל בין צ'ק פוינט לחברה שמפיקה גז. להיפך, המדינה שילמה לחברות הגז בשביל לעסוק בנושא, זאת בשל ההטבות מרחיקות הלכת שניתנו".

ששינסקי הבהיר כי העקרנות שהנחו את הועדה היו פרוגרסיביות, החזר ההשקעה של היזם לפני העלאת נתח המדינה, תמרוץ החיפושים, יעילות כלכלית (שלא ייפגעו שיקולי החברות הרוצות להיכנס לענף) והיום אומר ששינסקי "יש תור גדול להיכנס לענף הזה". העקרון האחרון הוא התאמה לתנאי השוק המשתנים.

טיוטת הדו"ח של ששינסקי - 3 דברים עיקריים

העיקרון הראשון הוא שהמסקנות יחולו על כלל הפועלים בענף. בזאת שם ששינסקי סוף לכל עניין הרטרואקטיביות. המסקנות יחולו על לוויתן, על תמר ואפילו על ים טטיס.

על 3 דברים עיקריים המליצה הועדה בראשותו של ששינסקי. האחד - השארת שיעור התמלוגים ללא שינוי. השני - ביטול ניכוי האזילה. השלישי - הנהגת היטל רווחי גז ונפט.

לגבי ההיטל החדש. מדובר בהיטל הנגבה מהכנסות הפרויקט בניכוי הוצאות שוטפות. ההיטל יחול רק לאחר החזר ההשקעה בתוספת 50% ממנה (כלומר לא רק לאחר שההכנסות כיסו את ההשקעות אלא בתוספת של 50% תשואה). כלומר, ההיטל יחול על הדולר הראשון שמעבר לרווח של 50% ואז בהדרגה יטפס עד שיגיע לשיא של 60% כאשר רווחי החברות יגיעו ל-230% על ההוצאה.

ההיטל פרוגרסיבי, משמע שיעורו עולה בהדרגה על עליית הרווחים. בעניין זה אמר ששינסקי כי המטרה היא לתמוך במאגרים הפחות רווחיים. בשורה התחתונה, פרויקט רווחי ישלם היטל אבל רווחי יותר ישלם יותר ורווחי פחות ישלם פחות. בנוסף, יהיו פרויקטים שלא ישלמו. ששינסקי הבהיר כי במאגרים גדולים ההיטל יופעל רק לאחר כ-8 שנים, בקטנים הוא יופעל לאחר 15 שנים או בכלל לא.

לגבי ביטול הטבת ניכוי האזילה, אמר ששינסקי כי "חברות קיבלו הטבה על נכס שקיבלו חינם, בארה"ב חברות משלמות בשביל הנכסים שניתנו. אין שום הצדקה לכך וברור שניכוי האזילה צריך להיות מבוטל".

פרופ' יוג'ין קנדל התייחס אף הוא לדברים ואמר כי "על כל שקל של הוצאות חיפוש, מדינת ישראל משתתפת ב-40 אגורות וזאת ע"י מתן הטבות מס. בצורה הזו אנחנו מבטיחים תשואה מאוד גבוהה על הוצאות החיפוש.

שטייניץ: "פיתוח שדות הגז במהירות האפשרית הוא הכרחי ואני דיברתי על כך עם שר התשתיות. הוועדה שמה את נושא המימון בראש מעייניה ואני צריך להגיד בנושא המימון שיש פה גם את מדינת ישראל שיכולה לסייע. באופן כללי אני יכול להגיד שמסקנות הוועדה נשמעות מאוד הגיונות".

הכנסות הממשלה יהיו כשני שליש מהרווחים בפרויקט גדול, זאת לעומת 30% כיום. "זה עדיין מקום טוב באמצע ביחס למה שקורה בעולם", אמר ששינסקי.

עוזי לנדאו: "מתחייבת מעורבותו האישית של ראש הממשלה כבר בשלב הנוכחי של הטיפול בנושא"

כשעה לפני פרסום דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי, יצא שר התשתיות בקריאה לראש הממשלה להתערב בנעשה. "ההשלכות הגיאופוליטיות כמו גם נושאים מדיניים נוספים, וכן הצורך החיוני להבטיח את פיתוח משק הגז, מחייבים את מעורבותו האישית של ראש הממשלה כבר בשלב הנוכחי של הטיפול בנושא".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.