פרסום ראשון

עוד עזיבות ב'זמן השרון': סגנית העורך וכתב הספורט פרשו, הגרפיקאים בדרך

אחרי ש-3 כתבות החליטו לעזוב עם מינויים של חגי ירון לעורך וזיו גולדפישר למשנה לעורך, גם אלה ברייר וברק חקלאי מסיימים את דרכם במקומון
אלכסנדר כץ |

הגעתם של 2 העורכים החדשים ל'זמן השרון', ממשיכה לזעזע את מערכת המקומון של מקבוצת 'מעריב'. לאייס נודע כי סגנית העורך, אלה ברייר, וכתב הספורט, ברק חקלאי, החליטו לעזוב את העיתון, ועוד עובדים נמצאים בדרך החוצה. לפני כחודשיים מונו חגי ירון כעורך וזיו גולדפישר כמשנה לעורך, במקומם של יעוז סבר ואלעד הופר, שפרשו לטובת פתיחת משרד משותף לייעוץ תקשורתי. ירון ערך בעבר את 'זמן דרום' ושימש גם כעורך עמודים במדור הספורט היומי של 'מעריב', ואילו גולדפישר היה עורך 'זמן מקומי'. 'זמן השרון' מכסה את 5 ערי השרון הרצליה, הוד השרון, רעננה, רמת השרון וכפר סבא, וגם את נתניה וחדרה. 2 העורכים החדשים החליטו לשנות את אופי העיתון, ולשים דגש על רכילות עם מדור יעודי ולא מדור הסינדיקציה הרשתי. אז גם החלו העזיבות במקומון: הכתבת המוניציפאלית של נתניה קרן שרוני וכתבת המגזינים מירב לונדנר הודיעו על התפטרותן, ואילו כתבת החינוך של 'זמן השרון', עינת טורס, תעבור למלא תפקיד זהה ב'זמן תל אביב'. כעת עוזבים גם סגנית העורך אלה ברייר, שעורכת גם את מדור התרבות במקומון, וכתב הספורט ברק חקלאי. לאייס נודע כי עובדים נוספים עומדים בפני עזיבה, בין היתר הגרפיקאים של המקומון. בתוך כך, למשרת הכתב המוניציפאלי בחדרה, אותו מילא עורך המשנה אלעד הופר, מונתה מירית אזרחי. לכתב הספורט מונה ניר איסקוב, שכתב בעבר עבור 'ספורט מעריב'. למשרת הכתב המוניציפאלי של 'זמן נתניה' טרם מונה מחליף לקרן שרוני. גורם ב'מעריב' אמר לאייס: "ב'זמן מעריב' מרוצים מתפקודם של 2 העורכים החדשים. כשמגיעים מנהלים חדשים, תמיד יהיו כאלה שלא יהיו מרוצים. הרבה אנשים שלא צריכים להיות בעיתון, כבר לא שם ולא יהיו שם. יש מערך שיפורים במערכת, הרייטינג של הכתבות ב-NRG מקומי עלה פלאים, מה שמוכיח כי המהלך היה מוצלח". ב'מעריב' אישרו את הפרטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




ארקיע
צילום: ארקיע

ארקיע פותחת קווים למזרח הרחוק: האנוי ובנגקוק

היסטוריה בארקיע: משיקה קו חדש להאנוי בוייטנאם וחוזרת לטוס לבנגקוק שבתאילנד כמו כן, תמשיך להפעיל את הקו המבוקש לסרי לנקה; הטיסות יתבצעו במטוס Airbus A330 שכולל גם מחלקת עסקים יוקרתית - "לאחר שנתיים קשות של מלחמה והתמודדות עם משברים חסרי תקדים, 'ארקיע' עם הפנים קדימה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארקיע

חברת התעופה ארקיע מודיעה על הרחבת פעילותה במזרח הרחוק עם שני יעדים חדשים: טיסות ישירות לבירת וייטנאם האנוי, וחידוש הקו לבנגקוק שבתאילנד. שני הקווים יופעלו במטוסי Airbus A330 רחבי גוף, הכוללים שלוש מחלקות ישיבה: תיירים, תיירים פלוס ומחלקת עסקים עם מושבים שנפתחים למיטה מלאה עד לשני מטרים.

הקו להאנוי, צפוי להפוך את ארקיע לחברת התעופה הישראלית היחידה עם טיסות ישירות ליעד הזה, יחל לפעול ב־5 בינואר 2026 במתכונת שבועית בימי שני, עם תוספת טיסה שבועית נוספת מתוכננת לחודש מרץ. זמן הטיסה להאנוי יעמוד על כ־11 שעות ו־35 דקות, והחזרה על כ־12 שעות ו־30 דקות. מחירי הכרטיסים יתחילו מ־699 דולר לכיוון במחלקת תיירים, ו־1,499 דולר במחלקת עסקים.

הקו לבנגקוק יחודש ב־25 בנובמבר 2025, עם שתי טיסות שבועיות בימי שני ורביעי (שיעברו לימי שני ושישי החל מינואר 2026). משך הטיסה לבנגקוק יעמוד על כ־10 שעות ו־45 דקות, ובחזור כ־11 שעות ו־25 דקות. מחירי הכרטיסים יחלו מ־499 דולר לכיוון במחלקת תיירים, ו־1,499 דולר במחלקת עסקים.

לדברי מנכ"ל ארקיע, עוז ברלוביץ', הצעד נועד לחזק את היצע היעדים הרחוקים של החברה ולתת מענה לביקוש גובר מצד נוסעים ישראלים, "זהו יום חג עבור 'ארקיע'. הכרזה על שני יעדים חדשים למזרח הרחוק - האנוי ובנגקוק - היא לא רק מהלך עסקי מסחרי, אלא שלב מרכזי נוסף בתוכנית אסטרטגית סדורה של החברה, שמטרתה להציב את 'ארקיע' בשורה אחת עם חברות התעופה הבינלאומיות הגדולות, ולבסס את מעמדה של החברה גם בזירה הטרנסאטלנטית וגם בזירת המזרח הרחוק החשובה אשר אהובה מאוד על הישראלים. כזכור, השקת הקו לניו יורק בראשית 2025 סימנה עבורנו את תחילת הדרך - צעד משמעותי שבוצע תוך זמן קצר ביותר וביעילות, ואפשר לנו ללמוד, להשתפר ולהיערך לקראת מהלך רחב היקף כמו זה שאנו משיקים היום. לאחר שנתיים קשות של מלחמה והתמודדות עם משברים חסרי תקדים, 'ארקיע' עם הפנים קדימה ופועלת בכל המישורים: הרחבת היצע וזמינות היעדים, שדרוג חוויית השירות, ויצירת תחרות אמיתית בענף התעופה הישראלי."

במסיבת העיתונאים השתתפו גם שגרירי תאילנד ווייטנאם בישראל, שהדגישו את הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי שבחיבור האווירי החדש, את תרומתו להעמקת שיתופי הפעולה בין המדינות. השגריר התאילנדי ציין את חשיבות הקו גם להקלת הנסיעה עבור עשרות אלפי פועלים תאילנדים בישראל, והשגריר הווייטנאמי התייחס להסכם הסחר החופשי שנכנס לתוקף בין המדינות בנובמבר 2024, שצפוי להקל על פעילות עסקית והשקעות הדדיות.