באופן כללי ניתן לומר שהשבוע החולף היה דווקא שבוע מסחר חיובי בשוק אגרות החוב הבלתי מדורגות, לאחר שהשבוע זכו הקרנות המשקיעות בסקטור לכניסת כספים, תופעה בלתי מוכרת להן בחודשים האחרונים, וכך, יכלו רוב אגרות החוב של החברות הקטנות יותר לזנק בשיעורים לא מבוטלים.

אבל האווירה החיובית היא רק בגדר אווירה בחלק מן המקרים, כשישנן עדיין חברות לא מעטות הנמצאות ב"אופנת" ההסדרים (ועוד תצטרפנה בודאי), כך שגם השבוע ידינו מלאות עבודה.

נתחיל, ונברך בברכת ברוכה הבאה לטור זה, את חברת סובריין נכסים, חברה קטנה למדי, שעיקר השקעותיה בארה"ב, והיא הנפיקה בתקופת הגאות 50 מיליוני ערך נקוב אגרות חוב.

דא עקא, ובשיא המשבר קרסו אגרות החוב של החברה למחיר של כ- 20 אגורות, או אז הבינה החברה, שהפעולה הטובה ביותר עבורה היא לרכוש אותן בחזרה, ואכן היא עשתה זאת ובהיקפים ניכרים: קצת למעלה מ- 24 מיליוני ערך נקוב נרכשו חזרה בדרך זאת על ידי חברת הבת.

זה הזמן להזכיר שלוח הסילוקין של החברה נוח במיוחד- לחברה תשלומי ריבית קטנים מאד יחסית בשנים הקרובות, ואת תחילת תשלומיה של הקרן היא צריכה לבצע רק החל מ- 2012, כך שנכון להיום היא משלמת את הריביות הנ"ל במועדן ולכן איננה נמצאת בהפרות ברורות מול מחזיקי אגרות החוב שלה. יחד עם זאת אלו האחרונים טוענים טענות שונות כלפיה, כלפי נושאי המשרה, בין היתר בדבר אישורי שכר וכיוצא באלה, ועל כן כבר לאורך זמן מתקיים משא ומתן בין החברה לבין נציגות מחזיקי אגרות החוב.

בסופו של דבר, ולאחר שגם כונסה כבר אסיפה לדיון באפשרויותיהם של המחזיקים, כולל העמדת האג"ח לפרעון מיידי, נראה כי הצדדים מתקרבים להסכמות, שיובאו לאישורם של המחזיקים.

הסעיף המרכזי בהסכם הוא שבעלי השליטה בחברה ירכשו 6 מיליוני ערך נקוב במהלך שישים הימים שלאחר אישור ההסדר, ואלו, בתוספת לאגרות החוב של חברת הבת, יהפכו לאגרות חוב נחותות ביחס לאגרות החוב שתשארנה בידי הציבור, כלומר 30 מיליוני ה-ע"נ של האג"חים המוחזקות בידי חברת האם וחברת הבת תתחלנה להיפרע רק לאחר הפרעון הסופי והמוחלט של 20 מיליוני ה-ע"נ הנמצאות בידי הציבור.

סעיף נוסף בהסכם הוא הגדלת בטחונם של מחזיקי אגרות החוב, בכך שהחברה תבטיח את תשלום הריבית החצי שנתית, באופן שתפקיד אותו מראש אצל הנאמן למחזיקי אגרות החוב.

אבל האתנחתא הקומית נמצאת דווקא בסיפא של ההסכם המדובר והיא מסתתרת תחת עניין שכרם של נושאי המשרה בחברה, ובדרך בה יפתרו החברה והמחזיקים את המחלוקות ביניהם בעניין זה, אם וכאשר יקומו כאלה.

אם כן, החברה ומחזיקי אגרות החוב הסכימו, שבמצב כזה הם יפנו לבורר, רואה חשבון במקצועו, על מנת שיכריע במחלוקת ביניהם, אולם אין ספק שהצדדים עומדים על כתפיהם של ענקים, שכן הם רואים למרחוק מאד, ופותרים כבר כעת את סוגיית הבורר עד תומה. מה יקרה באם הם לא ימצאו רואה חשבון המקובל עליהם?

ובכן, לכל בעיה פתרון. הצדדים יפנו לנשיא לשכת רואי החשבון, וזה האחרון, כך הוחלט, ימנה את הבורר המוסכם, ובא לציון גואל. על השאלה מה יקרה אם נשיא לשכת רואי החשבון לא ירצה לשתף פעולה עם הצדדים, אפילו הם עצמם לא חשבו, כך שכל שנותר הוא לקוות שיהא מי שיהא בעל התפקיד הנ"ל, שיהיה בעל אישיות קואופרטיבית.

בגיזרת אפריקה

ומה חדש בגזרת אפריקה ישראל? גם שם נמצאה האתנחתא הקומית (נגיע אליה), אבל מלבדה ישנן כמובן הכותרות הרבות, רעשי הרקע הבלתי פוסקים, והאיומים השונים.

אפריקה, כזכור, הגישה את בקשתה לכינוס אסיפת מחזיקים אחת לכל סדרות אגרות החוב, שכן גם שם מבינים, ככל הנראה, כי אישור של כל אסיפה ואסיפה בנפרד לא יתקבל, בשל התנגדותם של מחזיקי אג"ח סדרה ט' להסדר בו הם לא מקבלים את כספם במלואו (בזמן הם כבר לא קיבלו).

אם כן, מלבד השופטת, כבוד סגנית הנשיא ורדה אלשיך, שנוקשותה ואי התכופפותה בפני בעלי החברות היא מן המפורסמות, עומדים בפני אפריקה שני מכשולים בדרך להסדר: הבנקים, ומחזיקי אג"ח ט'. ברם, בעוד שקשה להניח שהבנקים יכשילו את ההסדר, שכן יש להם הרבה מאד מה להפסיד מצעד כזה, למחזיקי אג"ח ט' אין כמעט מה להפסיד, ולכן סביר שינסו למצות את כל האפשרויות המשפטיות הפתוחות בפניהם.

ואכן, בתגובה ארוכה הגישה השבוע נציגות מחזיקי סדרה זו, באמצעות עורכי דינה, את התנגדותה להסדר. בקצרה, הנציגות טוענת, שאפריקה יכולה לשרת את חובה גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, ולראיה היא מציגה עבודה של גיזה, שמחזקת את טענתה, כשטענה נוספת היא, שבהסדר שנרקם בין החברה לבין נציגות מחזיקי 12 הסדרות האחרות של החברה, הועמד שווי החברה על 2 מיליארד ש"ח, כך שלא יתכן ולא הגיוני שחברה בשווי כזה היא חברה חדלת פרעון.

בתגובת באי כח נציגות אג"ח ט' שזורים ביטויים מהתנ"ך ומטאפורות. כך למשל "הרצחת וגם ירשת" (לגבי מחזיקי 12 הסדרות האחרות, שדרשו שלא תשולם כל תשלום של קרן למי מהנושים, וכעת טוענים שזו עילה לפרעון מיידי), או "שלחו את הכבשה לסעודה אצל הזאב" (על הצעת פרופסור אמיר ברנע שלא פתר את סוגיית מחזיקי אג"ח ט' ושלח אותם, אליבא ד'נציגותם של אלו האחרונים, להתקוטט עם מחזיקי יתר הסדרות).

אולם האתנחתא הקומית שהבטחתי מופיעה דווקא לא בטענות המשפטיות, שהוצגו בהתנגדות היטב, כי אם בגישה הכללית של אפריקה לנציגות אג"ח ט', שעל פי באי כוחם, לא עשתה מאמץ גדול לקדם את ההליכים מולם. כך אפריקה קבעה עם הנציגות מעט ישיבות, שחלקן אף בוטלו, בעוד שהנציגות עצמה שינסה מותניים, עשתה כל מאמץ להיפגש ולקבל חומרים הנדרשים מהחברה ו- תקשיבו טוב, חבריה אף לא יצאו לחופשת סוכות (ואפילו, לא עלינו, ביטלו חופשות!).

אסיים היום בחברת פולאר תקשורת, שבה עשו הצדדים השבוע צעד משמעותי לקראת סיומו של ההסדר, אלא שבטרם אתארו, אציין, למען הגילוי הנאות, כי עבדכם הנאמן הינו אחד מחברי הנציגות, שגיבשה אל מול החברה את ההסדר הנ"ל, כשעוד אומר בהזדמנות זאת כי גם אני לא יצאתי לחופשת סוכות ואני כמובן שומר על כל זכויותיי בעניין זה.

אם כן במסגרת ההסדר, החברה, שלא הצליחה לעמוד בתשלום המקורי לשתי סדרות האג"ח, שאמור היה להיות משולם ב- 31.8.09, מקבלת דחייה של מספר חודשים עד שנה לתשלומו, כשבגין כל חודש דחייה תתוסף למחזיקים 0.5% ריבית פיגורים עבור כל יתרת הערך הנקוב (כתוספת לזחילה השוטפת). נראה, שהמקור הצפוי לתשלום זה תהיה העסקה, שבה מכרה החברה חלק ממניותיה בחברתYes , שהינן הנכס המרכזי שלה, ואמורות לכסות את חלק החוב שבפיגור, בהנחה, שבנק הפועלים, שהינו נושה מובטח בחברה, יסכים לשינוי תנאי ההלוואה שהעמיד לחברה.

כמו כן, במידה ותימכרנה יתרת מניות החברה ב- Yes, ולאחר תשלום החוב לבנק הפועלים כאמור וקבלת כ- 10% מהתמורה, שישארו בידי החברה לשימושה, יוקדמו התשלומים הבאים, שאמורים להיות ב- 31.8.10 ויפרעו בפרעון מוקדם, כמו גם התשלום המיועד ל- 31.8.2013, שיוקדם אף הוא ויחולק בין שתי הסדרות, כל זאת במידה ומכירת Yes תספיק לכך, כשבמידה ולא, שליש מתוך יתרת המימושים של החברה ייועדו לצורך כך.

בנוסף יקבלו המחזיקים גם אופציות, הניתנות למימוש למשך זמן של 4 שנים, במחיר מימוש הדומה למחיר המניה כיום, וכן יושתו הגבלות שונות על החברה בשנים הקרובות בתחומים שונים: שיעבוד שלילי, דיבידנדים, השקעות חדשות וכ"ו.

נראה, שמחזיקי אגרות החוב סברו, כי הסכם העקרונות הנ"ל משרת אותם היטב, והם הצביעו השבוע בעדו באופן גורף ומבלי שנמצאו כלל מתנגדים. יחד עם זאת לא מדובר עדיין באישור סופי, שכן ההסדר צריך לעבור את אישור בית המשפט על פי סעיף 350, ורק אז יועבר לאישורן הסופי של האסיפות, כשבתקופת הביניים מחויבת החברה לפעול על פיו.

מאת: ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר במיטב בית השקעות

* ערן סטפק, כותב הטור/כתבה, הינו מנהל השקעות בכיר במיטב - ניהול קרנות נאמנות (1972) בע"מ ובמיטב ניהול השקעות בע"מ, ועשוי לעסוק בין היתר, ברכישת/מכירת ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים עבור לקוחות ו/או קרנות נאמנות ו/או עצמו. כל האמור בטור/כתבה לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מיטב ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקים ובשיווק השקעות ואינה עוסקת בייעוץ להשקעות. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים.