ת"א סגרה במגמה מעורבת: מניית אפריקה נפלה 5.1%, ביוליין זינקה 12.6%
יום תנודתי עבר על הבורסה של ת"א. השבוע נפתח במגמה שלילית ברקע לירידות שנרשמו בסוף השבוע האחרון בשוקי המניות בחו"ל אולם לאחר מכן נכנסו קונים שהרימו את המדדים מנקודת השפל התוך יומית והעבירו אותם לצד הירוק.
בהמשך, הגיעה הודעה שלילית מכיוונה על אפריקה, שהשפיעה על כל השוק והחזירה את המדדים המובילים לירידות. בסיום רשם מדד ת"א 25 עליה של 0.2% לרמה של 1,067 נקודות ומדד ת"א 75 נסוג מנגד ב-0.36%. מדד היתר 50 הוסיף לערכו 0.6% בהובלת ביוליין שזינקה (על כך בהמשך). המחזור היה נמוך והסתכם בכ-990 מיליון שקל.
השבוע, נזכיר, עונת הדו"חות בת"א מעבירה הילוך נוסף כאשר הבנקים הגדולים מתחילים לדווח על תוצאותיהם לרבעון השלישי. מזרחי טפחות ידווח ביום שני והפועלים ידווח ביום רביעי. ביום שלישי צפויה כיל לפרסם תוצאות וביום רביעי תדווח חברת פז נפט.
פישר צפוי להותיר את הריבית על כנה
מחר, צפוי נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, להשאיר את שיעור הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.75%. בבנק ישראל לא ירצו לפגוע בהתחזקות הדולר וגם המדדים האחרונים וציפיות האינפלציה בשוק מאפשרים לפישר שלא להעלות את שיעור הריבית לחודש דצמבר.
רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון: "בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה הקרובה. במידה והציפיות לאינפלציה תישארנה ברמתן הגבוהה, הבנק יעלה את הריבית בחודש הבא".
טרישה מכין את הקרקע לביטול תוכניות התמריצים
ז'אן קלוד טרישה, נגיד הבנק המרכזי של גוש האירו מיתן מעט מהאופטימיות בנוגע לעוצמת ההתאוששות הכלכלי בכנס שנערך בפרנקפורט ואמר "לא כל אמצעי הנזילות שיצרנו יהיו נחוצים כבעבר. יש לבטל לאלתר כל אמצעי שאינו סטנדרטי ושהמשך השימוש בו מהווה איום לשמירה על יציבות המחירים שהשגנו". טרישה הוסיף כי "מוקדם מדי להכריז על סוף המשבר".
אנליסטים ממליצים על מניות קטנות - חלק ב'
בשבוע שעבר פרסמנו את החלק הראשון של המלצות האנליסטים בבתי ההשקעות ובבנקים לגבי מניות שגם היום אטרקטיביות, וכעת אנחנו מפרסמים את החלק השני. הפעם, שי יצחקי, סמנכ"ל מחקר בבית ההשקעות מיטב, וארז שפירא ראש תחום מניות טכנולוגיה ומניות יתר בתמיר פישמן מפנים את הזרקור למניות אטרקטיביות ברשימת היתר.
מניות במרכז
מניית כיל סגרה בירידה קלה, למרות עליות שערים שנרשמו במניות הדשנים בוול סטריט ביומיים האחרונים. פוטאש עלתה 0.8% בסיכום היומיים האחרונים ואגריום עלתה 0.74% בסיכום היומיים.
חברת אפריקה שחררה היום תגובה לבית המשפט בנוגע למאבקם של מחזיקי אג"ח ט', תגובה אשר משתרעת על כמעט 30 עמודים. בשורה התחתונה אומרים באפריקה כי "אם החברה תפרע את התחייבויותיה כלפי מחזיקי אגרות החוב מסדרה ט', עלול הדבר לסכל את יכולתה לעמוד גם בהתחייבויותיה ארוכות המועד כלפי יתר המחזיקים, וזאת לצד האפשרות כי מהלך שכזה יהווה עילה להעמדה לפירעון מיידי מצד יתר נושיה".
מניית כלל ביטוח סגרה בעליה. החברה דיווחה הבוקר על רווח בסך של 117 מיליון שקלים, לבעלי המניות של החברה, בהשוואה להפסד של כ-193 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.
מניית כור סגרה בעליה קלה. היום (יום א') דיווחו כור ונכסים ובניין כי השלמת רכישת מתחם HSBC בניו יורק תתבצע ביום 31 במארס 2010. זאת, לאחר שהתנאים הקשורים לרישום הבעלות על הבניין התקיימו.
מניית אלביט מערכות רשמה עליה. בבית ההשקעות אקסלנס ניתחו את תוצאות החברה והירידות במנייה והחליטו לעלות המלצה "לתשואת שוק" מ"תשואת חסר".
מניית כלל תעשיות רשמה עליה של 1.5%. החברה מקבוצת אידיבי פרסמה הבוקר (א') את תוצאותיה ברבעון השלישי של 2009. הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם ב-194 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2008.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
