אלרוב נדל"ן עוברת לרווח ברבעון השני: ההכנסות זינקו ב-30% ל-154 מ' ש'

הרווח הנקי הסתכם בכ- 28.8 מיליון שקלים, לעומת הפסד של 18 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד
עינת פז-פרנקל |

חברת הבת של אלרוב ישראל, אלרוב נדל"ן, מדווחת היום (יום ב') על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של שנת 2009.

הכנסות החברה הסתכמו ב- 154 מיליון שקלים, גידול של 30% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בכ- 28.8 מיליון שקלים, לעומת הפסד של 18 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב- 68.7 מיליון שקלים, לעומת כ- 51.2 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.

דמי שכירות מהאזור המסחרי של ממילא בירושלים הסתכמו ברבעון ב- 7.9 מיליון שקלים, לעומת 4.9 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. דמי השכירות מהנכסים המניבים בחו"ל הסתכמו ב-40.3 מיליון שקלים, לעומת 31.9 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון ב- 49.3 מיליון שקלים, לעומת 42.5 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.

נציין כי, שווי הנכסים המניבים של אלרוב נדל"ן באירופה נותר יציב. שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה (שאינו כולל את הנדל"ן בהקמה) הינו 3.6 מיליארד שקלים, המייצג עודף שווי על עלות הנדל"ן בספרים של כ- 733 מיליון שקלים.

בעקבות כניסתו לתוקף של חוק ההתייעלות, צפויה אלרוב נדל"ן לרשום ברבעון השלישי של שנת 2009 הכנסות מס בסך של כ- 61 מיליון שקלים בגין קיטון בהתחייבות מס נדחה (עתודות למס). העודף התפעולי שנבע ממלון מצודת דוד ברבעון הסתכם ב- 12.6 מיליון שקלים, לעומת 25.5 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. "תוצאות המלון מושפעות מהירידה בהיקף התיירות הנכנסת", נמסר מהחברה.

"אנו ממשיכים להראות צמיחה הן בשורת ההכנסות והן בשורת הרווח הנקי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד", מסר אלפרד אקירוב, יו"ר דירקטוריון אלרוב נדל"ן. "המצב הכלכלי בעולם ממשיך להשפיע על התיירות בארץ ובעולם, השפעה זו ניכרה בתוצאות מלון מצודת דוד אשר נשען על תיירות מחו"ל. יחד עם זאת, אנו מאמינים בתחום מלונות היוקרה בארץ ובעולם. לאחרונה פתחנו את מלון ממילא הייחודי אשר הינו חלק מפרוייקט ממילא. המלון אשר מיועד לקהל המחפש יוקרה וחווית בילוי אחרת ברמה גבוהה במיוחד זוכה להתעניינות רבה".

לאחרונה, רכשה אלרוב חלק מהלוואות ששימשו לרכישת 5 נכסים בשוויץ () ובעקבות כך נרשום רווח של כ- 12 מיליון שקלים. "עסקה זו התאפשרה הודות ליכולתנו הפיננסית ולנזילות החברה", מסר אקירוב. "בנוסף, מכרנו נכס בשוויץ אשר בנייתו טרם הושלמה, ברווח של כ- 4.4 מיליון ש"ח. מימוש זה והרווח שנוצר התאפשרו הן לאור יציבותו של שוק הנדל"ן בשוויץ והן לאור יכולתנו לאתר נכסים טובים ולהשביחם. אנו ממשיכים לפעול ביתר שאת לאיתור נכסים התואמים את אסטרטגיית ההשקעות שלנו בשוויץ וצרפת ולבחון דרכים שונות לייצר ערך לבעלי המניות."

אלרוב נדל"ן מוחזקת על ידי חברת אלרוב ישראל, שבשליטת אקירוב, בשיעור של כ- 87%. החברה מחזיקה ומתפעלת נכסי נדל"ן מניב ועוסקת בייזום, בניה וניהול של נכסי נדל"ן הכוללים דירות מגורים למכירה, שטחי מסחר, משרדים, ובתי מלון (מלון מצודת דוד ומלון ממילא בירושלים). פעילות הקבוצה בישראל כוללת מספר פרויקטים יזמיים כמו פרויקט אלרוב ממילא בירושלים. בחו"ל פועלת החברה בתחום הנדל"ן המניב במערב אירופה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.