שוק האופציות מגלם חשש הולך וגדל של הסוחרים
אני מתאמץ להיזכר מתי היה ראלי כזה בשוקי המניות ולא מצליח. לראות מדדי בורסה עולים באגרסיביות שכזאת מראה עד כמה המשקיעים מפחדים שהרכבת תיברח להם ואחרים ירוויחו לבד.
עד לפני מספר שנים מגמות ירידה או עליה היו אורכות זמן רב. למשל בשנת 2000 מגמת הירידה הייתה עד שנת 2003 כאשר נתניהו מונה לשר אוצר. בדרך היו תיקונים טכניים למגמה היורדת ולא מעט חודשי דישדוש ותנועות קלות במדדים.
בספטמבר 2008 ירד המדד מרמת ה-1020 עד 590 במהלך שלושה חודשים, חד מהיר ואגרסיבי. ממרץ 2009 החל תיקון משמעותי מרמת ה-630 עד הלום לפאתי ה-1000. הכל תוך מס' חודשים קטן, פחות מחצי שנה לכל כיוון.
מדוע התהליך היה כה מהיר הפעם?
התיקשורת והאינטרנט והמידע המהיר שעובר היום ישירות לכל אזרח ליבו את המגמה. כשהתיקשורת עם כותרות צועקות שהעולם הכלכלי עומד להחרב, אין אפשרות להימלט מהמידע הז. מידע כזה וכותרות כאלה דוחפים מהצוק כל משקיע שעדין לא החליט על מכירה. כאן הוא כבר פשוט מכר קרנות נאמנות, קופות גמל מכל הבא ליד. לכן התהליך היה כה מהיר וחד ככדור שלג ללמטה.
אחרי שהממשל האמריקאי עשה רבות למען הצלת הכלכלה, הבינו מעטים שהכלכלה לא תחרב כמו שציפו כל הוגי הדעות,וכאן החל תהליך חזרה ללמעלה של הבורסות בניסיון למצוא נקודת שיווי משקל חדשה.
לא 1200 ולא 600, מייצגים את הכלכלה אז מחפשים שיווי משקל אחר. היום אנו מעל 900 ובעצם באמצע. ממתינים לנתונים כלכליים שיאוששו את העליות בבורסה. בינתיים הנתונים מגיעים לאט והם טובים מהציפיות. אם הכלכלה לא תתאושש כמו הבורסה יהיה לנו מדרון נוסף כמו בשנת 2008. התאושות הכלכלה לעומת זאת תתמוך להערכתי בעליות של עוד כ-20 אחוז במדדי העולם.
ב2009 גדל התאבון לסיכון של המשקיעים כאשר הריבית עומדת על כמעט 0 ואין תמורה על האינפלציה מחפשים אגרות חוב, מחפשים מניות להשקעה.
בעצם הריבית הנמוכה היא תמריץ למשקיעים להניע את גלגלי הכלכלה ובעקבות זאת גלגלי הבורסה כבר בהנעה משמעותית מהשפל.
רבים מחפשים תיקון מטה על מנת להצטרף לבורסה ולהנות מהעליות. מפחיד להצטרף בשיא השנתי ושאולי הגלגל יתהפך. אם ניבחן את זה ניראה שמדדי השוק מבצעים מימושים כמו מ-800 ל-750 לפני חודשיים, או מ-904 ל-830 לפני חודש, אבל המשקיעים רוצים מימוש גדול יותר, ירידות גדולות יותר שהמחירים יוזלו על מנת לקנות בזול. אך מי מבטיח שירידות גדולות אכן יגרמו למשקיעים להשקיע בבורסה? מניסיון אני יודע שכאשר יורדים אף פעם זה לא מספיק. משקיע חייב לטבול רגליים במים ולהיכנס לאט.
אם אתה מאמין בעלייה של הבורסה בטווח של שנה כמו שמצפים רבים כיום, ניתן להיכנס במנות: מנה ראשונה ב970, מנה שניה אם יורד לאזור 900-850.
ואם הבורסה ממשיכה לעלות אז לקנות מנה מעל מדד 1000 הפסיכולגי כאשר התגבשות מעליו תיתן קרוב לודאי המשך עליות,בדיוק כמו שרשמתי כאשר עברנו את רף ה-900 לפני כמה שבועיים וחצי.
אם ננתח את מדד המעוף ניראה שהוא נישאר בגבולות שהצבתי לו שבוע שעבר ומוכרי מניות הגיעו ב-985. ההגעה שלהם מוסברת ברף הפסיכולוגי של ה1000 שאליו מתקרבים.
כרגע מבחינת השוק ניתן לומר שכל עוד הוא מעל 950 הוא נחשב חיובי. משוכות ללמעלה קיימות ב-975-990, שבירה של 950 תעיד על פוטנציאל ירידה ל920-930.
לעניין אופציות המעו"ף
בינתיים כותבי הפרמיות עדין לא ניכנסו לפעולה רבתית לאור הקנס שקיבלו חודש שעבר כשלא תימחרו סיכון נכון, אך המעטים שישנם מתרכזים בכתיבת צדדים או אוכף 940.
סטיית התקן כרגע מגלמת פחד ותנודתיות גבוהה. זה לכשעצמו אמור להזמין כותבי אופ' לתוככי השוק. סביר שבהמשך החודש כאשר מרכיב הטטא יגדל יכנסו יותר כותבי פרמיות לסיכון של הכתיבה. ממה פוחדים כותבי הפרמיות?מתיקון אלים מטה לאחר מהלך עליות חד.אך מניסיוני אם יהיה תיקון שכזה, יכנסו כותבי הפרמיות פוט בהרגשה נוחה הרבה יותר לאור הוצאת האויר החם והרגיעה. ככל שהשוק יעלה יותר ככה הפחד וסטיית התקן עשוים לגדול במיוחד ללא תיקון בדרך.
לסוחרי יום יש עדנה בימים האחרונים כאשר אנחנו רואים היפוכי מגמה תוך יומיים, מה שאומר שבניגוד לחודש שעבר בגל העליות, לא רק קניה של קולים במהלך היום נותנת תוצאות.
המשקיעים ברחבי העולם ימשיכו לשאת עינהם אל מדדי ניו יורק שנמצאים מעל רמות תמיכה פסיכולוגיות כ-1000 ב-sp ו2-000 בנסדק.
ירידה של אלה מהרף הרשום עשויה להכניס את הבורסות למימושים. הישארות מעל תעצים את המומטום מעלה והבורסות יעלו עוד מס' אחוזים לנגד עינהם המשתאות של מאחרי הרכבת.
מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
