אריק שור מביא עמו שחקני חיזוק לתנובה: רינת אשכנזי עוברת מחוגלה לתנובה

תכהן כמנכ"לית תנובה שף. אשכנזי תחליף את איריס פיין שהודיעה לאחרונה על פרישתה מתנובה
מאיה זיסר |

אריק שור מנכ"ל קבוצת תנובה הודיע היום (א') על מינויה של רינת אשכנזי למנכ"לית תנובה שף,. אשכנזי מגיעה מחברת 'חוגלה קימברלי', החברה הקודמת בה כיהן שור כמנכ"ל. בתפקיד זה מחליפה אשכנזי את איריס פיין שהודיעה לאחרונה על פרישתה מתנובה. ניתן להגיד כי זהו חלק ממערך המינויים שעורך שור מאז הגיעו לתנובה, לאחרונה מינה את מיקי לב לסמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצה.

רינת אשכנזי, כיהנה החל משנת 2008 כסמנכ"לית פיתוח עסקי של 'חוגלה קימברלי'. קודם לכן כיהנה כמנהלת היחידה העסקית של מוצרי הבית והמטבח בחוגלה קימברלי במשך כ-3 שנים, והובילה את המותג 'ניקול' במהלכי מיתוג מוצלחים שהביאו את קימברלי-קלארק העולמית להעתיקם למדינות נוספות בעולם. בעבר ניהלה את עסקיי האפייה של יוניליוור-ישראל בחטיבה המוסדית. בתקופה זו לקחה חלק פעיל בהקמתה של החטיבה הראשונה בישראל של השוק המוסדי. בנוסף מילאה תפקידים בבנק לאומי ומשרד הייעוץ האסטרטגי CSC.

אשכנזי, בעלת תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ו- MBA מאוניברסטית תל אביב בהתמחות מימון וחשבונאות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

תשואת הסקטורים מתחילת השנה נכון ל-28.12.25 - תמונת מתוך סקירת מחלקת המחקר דיסקונט ברוקראז' 


אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

בסקטורים הבולטים של 2025, בדיסקונט מצביעים על יתרון לבתי ההשקעות, הביטוח והדיפנס. סקטור בתי ההשקעות נהנה משנה חזקה במיוחד, בין היתר בעקבות כניסת שלושה גופים למדדים המובילים, מיטב, אייביאיי ומור השקעות, ומהמשך העליות במדדי המניות בישראל, שהובילו לצמיחה ניכרת בנכסים המנוהלים ולשיפור בתוצאות. 

גם סקטור הביטוח הציג ביצועים טובים, עם גידול משמעותי בנכסים המנוהלים, כאשר במקביל שינויי תקינה חשבונאית תרמו להצגת נתונים חזקים יותר בדוחות הכספיים. סקטור הדיפנס המשיך ליהנות מהרקע הגיאופוליטי, עם המלחמה בישראל ובאירופה והחרפה במרוץ החימוש העולמי, שהמשיכו לתמוך בביצועי החברות בענף. 

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.