איש השיווק של החודש: הלל פרטוק דובר עיריית ת"א, בשל פעילות שנת ה-100 של העיר
ועדת השיווק של איגוד השיווק הישראלי בחרה בהלל פרטוק, דובר עיריית ת"א יפו, כאיש השיווק של חודש יולי 2009. תל אביב השנה חוגגת 100 שנה לעיר והלל פרטוק הוא האיש שמאחורי מערך השיווק, הפרסום ויחסי הציבור וחבר בועדת ההיגוי שגיבשה את מכלול האירועים, תוכנם ומועד קיומם. "מדובר בחוויה של פעם במאה שנה, חגיגה אמיתית לתושבי העיר ולישראל כולה. רצינו לתקשר שורת אירועים באופן שיניע את הציבור להשתתפות פעילה בחגיגות המאה, ולגרום לתחושות גאווה ושמחה בעיר ובארץ" אומר פרטוק. לדבריו, היה צורך לפנות לקהלים שונים ומגוונים: תושבי תל-אביב-יפו, על רבגוניותה של האוכלוסיה המקומית, אזרחי ישראל, יהודים בתפוצות וקהל בין-לאומי ולהתאים לכל אחד מהקהלים האלה את דרכי הפנייה השיווקית והתקשורתית. לכן "נקטנו בשורה של פעולות: תושבי העיר הוזמנו באופן אישי, באמצעות צרופת ארנונה, להשתתף באירועים. הופק קטלוג בעברית ובאנגלית שהופץ במוסדות התרבות והחינוך ובמוסדות המדינה ונשלח לעיתונאים ומעצבי דעת קהל. התושבים הוזמנו לשלוח תמונות ופריטים ארכיוניים הקשורים לעיר במסגרת פרויקט 'העיר הנגלית לעין' ועוד. בנוסף לכך, אירועים שונים שהתקיימו בעיר מותגו ושווקו תחת הכותרת 'הצדעה לחגיגות המאה של העיר העברית הראשונה' וגם במוסדות החינוך התקיימה פעילות חינוכית נרחבת, הן על מנת ללמד את הילדים ובני הנוער על ההיסטוריה של העיר והן על מנת לשווק את האירועים השונים באמצעותם". במקביל פעלה העירייה מול מוסדות הממשלה כדי להביא להכרת המדינה באירועי המאה כאירוע לאומי. התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת, ישיבת כנסת מיוחדת והדלקת המשואות ביום העצמאות עמדה בסימן 100 שנה לתל-אביב. הלל פרטוק מספר גם על פעילות תקשורתית חדשנית: "בפעם הראשונה נעשה שימוש במוספים קיימים, לא 'אינסרטים' - מוסף 7 ימים בידיעות אחרונות, מוסף מיוחד ברשת המקומונים של מעריב ומוסף בקבוצת הארץ שעסקו בתל אביב, לצד שורה ארוכה של כתבות יזומות בנושאים שונים בהקשר התל אביבי. הוקם אתר אינטרנט ייחודי באתר וואלה שעוסק אך ורק בתל-אביב ובאירועי המאה כמו כן, הושק אתר אינטרנט ייחודי למנהלת שנת המאה תחת הדומיין TLV100. לדבריו, לכל אחד מהאתרים האלה נכנסו בחודשים אפריל-מאי כ-100 אלף גולשים (uniqe users). ואיך מודדים הצלחה של מהלך שיווקי כזה? קודם כל לפי שיעור ההשתתפות באירועים. "למופע הפתיחה הגיע קהל של יותר מ- 150 אלף איש. כנס תל-אביב לקיימות אורבנית, שפתח את האירועים, היה מלא עד אפס מקום. עשרות אלפי פריטים נשלחו לפרויקט התיעוד "העיר הנגלית לעין". 40 אלף צילומים של תושבי העיר נשלחו לפרויקט "צילום המאה" (שיחזור הצילום ההיסטורי של הגרלת המגרשים) ואלפי תושבים תלו דגלים או מוביילים של שנת המאה" מספר הלל פרטוק. כל אמצעי התקשורת סיקרו את אירועי המאה ? כתבות אינפורמטיביות, טורי פרשנות, כתבות מגזין, כתבות צבע ? או, כדברי פרטוק, "אין אדם במדינה שלא שמע, קרא או חווה את חגיגות המאה". בדיקות שערכו המארגנים לגבי השפעת הקמפיין ותוצאותיו מעלות כי מעמדה של תל-אביב - יפו במדינה ובקהילה הבין-לאומית התחזק, הגאווה המקומית של התושבים גברה, והצטמצם הפער בין תל-אביב-יפו לבין ערים מובילות בעולם. הלל פרטוק, 46, נשוי ואב לשלושה, משמש כדובר עיריית ת"א-יפו מזה שמונה שנים. בין תפקידיו הקודמים: עיתונאי, יועץ התקשורת של סגן שר הביטחון אפרים סנה ודובר אירועי שנת ה-50 למדינה. פרטוק, בעל תואר שני בתקשורת ומדע המדינה, הוא דובר ומנהל השיווק והפרסום של אירועי המאה וחבר ועדת ההיגוי. הוא אחראי במסגרת תפקידו על נושא ההסברה, הפרסום והשיווק בעירייה ומנהל קונספט של האירועים וההפקות העירוניות. לאחרונה יזם והפיק אירועים כגון: לילה לבן, חג המוסיקה הבינ"ל, מסיבת פיג'מות, ריצת לילה, שעת כדור הארץ, שירה על הדרך והעיר על אופניים.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
