איש השיווק של החודש: הלל פרטוק דובר עיריית ת"א, בשל פעילות שנת ה-100 של העיר

תקציב הפרסום, השיווק והדברור השנתי הוא כ- 10 מיליון ₪, כשלחודש הפתיחה הוקדשו כ- 2.5 מיליון ₪.
מאיה זיסר |

ועדת השיווק של איגוד השיווק הישראלי בחרה בהלל פרטוק, דובר עיריית ת"א יפו, כאיש השיווק של חודש יולי 2009.

תל אביב השנה חוגגת 100 שנה לעיר והלל פרטוק הוא האיש שמאחורי מערך השיווק, הפרסום ויחסי הציבור וחבר בועדת ההיגוי שגיבשה את מכלול האירועים, תוכנם ומועד קיומם. "מדובר בחוויה של פעם במאה שנה, חגיגה אמיתית לתושבי העיר ולישראל כולה. רצינו לתקשר שורת אירועים באופן שיניע את הציבור להשתתפות פעילה בחגיגות המאה, ולגרום לתחושות גאווה ושמחה בעיר ובארץ" אומר פרטוק.

לדבריו, היה צורך לפנות לקהלים שונים ומגוונים: תושבי תל-אביב-יפו, על רבגוניותה של האוכלוסיה המקומית, אזרחי ישראל, יהודים בתפוצות וקהל בין-לאומי ולהתאים לכל אחד מהקהלים האלה את דרכי הפנייה השיווקית והתקשורתית. לכן "נקטנו בשורה של פעולות: תושבי העיר הוזמנו באופן אישי, באמצעות צרופת ארנונה, להשתתף באירועים. הופק קטלוג בעברית ובאנגלית שהופץ במוסדות התרבות והחינוך ובמוסדות המדינה ונשלח לעיתונאים ומעצבי דעת קהל. התושבים הוזמנו לשלוח תמונות ופריטים ארכיוניים הקשורים לעיר במסגרת פרויקט 'העיר הנגלית לעין' ועוד.

בנוסף לכך, אירועים שונים שהתקיימו בעיר מותגו ושווקו תחת הכותרת 'הצדעה לחגיגות המאה של העיר העברית הראשונה' וגם במוסדות החינוך התקיימה פעילות חינוכית נרחבת, הן על מנת ללמד את הילדים ובני הנוער על ההיסטוריה של העיר והן על מנת לשווק את האירועים השונים באמצעותם".

במקביל פעלה העירייה מול מוסדות הממשלה כדי להביא להכרת המדינה באירועי המאה כאירוע לאומי. התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת, ישיבת כנסת מיוחדת והדלקת המשואות ביום העצמאות עמדה בסימן 100 שנה לתל-אביב.

הלל פרטוק מספר גם על פעילות תקשורתית חדשנית: "בפעם הראשונה נעשה שימוש במוספים קיימים, לא 'אינסרטים' - מוסף 7 ימים בידיעות אחרונות, מוסף מיוחד ברשת המקומונים של מעריב ומוסף בקבוצת הארץ שעסקו בתל אביב, לצד שורה ארוכה של כתבות יזומות בנושאים שונים בהקשר התל אביבי. הוקם אתר אינטרנט ייחודי באתר וואלה שעוסק אך ורק בתל-אביב ובאירועי המאה כמו כן, הושק אתר אינטרנט ייחודי למנהלת שנת המאה תחת הדומיין TLV100. לדבריו, לכל אחד מהאתרים האלה נכנסו בחודשים אפריל-מאי כ-100 אלף גולשים (uniqe users).

ואיך מודדים הצלחה של מהלך שיווקי כזה?

קודם כל לפי שיעור ההשתתפות באירועים. "למופע הפתיחה הגיע קהל של יותר מ- 150 אלף איש. כנס תל-אביב לקיימות אורבנית, שפתח את האירועים, היה מלא עד אפס מקום. עשרות אלפי פריטים נשלחו לפרויקט התיעוד "העיר הנגלית לעין". 40 אלף צילומים של תושבי העיר נשלחו לפרויקט "צילום המאה" (שיחזור הצילום ההיסטורי של הגרלת המגרשים) ואלפי תושבים תלו דגלים או מוביילים של שנת המאה" מספר הלל פרטוק.

כל אמצעי התקשורת סיקרו את אירועי המאה ? כתבות אינפורמטיביות, טורי פרשנות, כתבות מגזין, כתבות צבע ? או, כדברי פרטוק, "אין אדם במדינה שלא שמע, קרא או חווה את חגיגות המאה".

בדיקות שערכו המארגנים לגבי השפעת הקמפיין ותוצאותיו מעלות כי מעמדה של תל-אביב - יפו במדינה ובקהילה הבין-לאומית התחזק, הגאווה המקומית של התושבים גברה, והצטמצם הפער בין תל-אביב-יפו לבין ערים מובילות בעולם.

הלל פרטוק, 46, נשוי ואב לשלושה, משמש כדובר עיריית ת"א-יפו מזה שמונה שנים. בין תפקידיו הקודמים: עיתונאי, יועץ התקשורת של סגן שר הביטחון אפרים סנה ודובר אירועי שנת ה-50 למדינה.

פרטוק, בעל תואר שני בתקשורת ומדע המדינה, הוא דובר ומנהל השיווק והפרסום של אירועי המאה וחבר ועדת ההיגוי. הוא אחראי במסגרת תפקידו על נושא ההסברה, הפרסום והשיווק בעירייה ומנהל קונספט של האירועים וההפקות העירוניות. לאחרונה יזם והפיק אירועים כגון: לילה לבן, חג המוסיקה הבינ"ל, מסיבת פיג'מות, ריצת לילה, שעת כדור הארץ, שירה על הדרך והעיר על אופניים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.