פרסום ראשון

עסקאות ענק: דיסקונט מכר את מניותיו בהראל לגופים בארץ ובחו"ל

ל-Bizportal נודע כי בנק דיסקונט מכר בדקות האחרונות את מלוא החזקותיו בחברת הביטוח דרך הברוקראז' של כלל פיננסים. העסקה נעשתה לפי 155 שקלים למניה

מניית הראל השקעות מרכזת ברגע זה את מחזור המסחר הגדול בבורסה. ל-Bizportal נודע כי לאחר תשע שנים מכר בנק דיסקונט את מלוא החזקתו בהראל השקעות. העסקאות נעשו בדקות האחרונות וזאת באמצעות הבורסה.

הבנק, בניהולו של גיורא עופר, מכר את חלקו (5.97%) בהראל, כ-1,228,527 מניות לפי מחיר הנע סביב 155.5 שקלים למנייה. סה"כ שווי המכירה נאמד בכ-191 מיליון שקל. ל-Bizportal נודע כי המכירה בוצע באמצעות הברוקראז' של כלל פיננסים כאשר בצד הרוכשים עמדו גופיים מוסדיים בארץ ובחו"ל.

בבנק דיסקונט פועלים בימים אלו להגדלת הלימות ההון. מקורבים לעניין, טוענים כי הבנק לא ראה בהראל השקעות כנכס אסטרטגי אלא כנכס סיכון, ולכן בחר לנצל עלייה של כ-65% אותה רשמה מניית הראל השקעות מתחילת השנה, ולמכור. עם זאת, החברה עדיין נסחרת בשווי הנמוך ב-35% משוויה ערב המשבר.

הראל, שבבעלות ובניהול משפחת המבורגר המחזיקה ב-41% מהמניות (באמצעות חברת גין ייעוץ), נסחרת לפי שווי של 3.2 מיליארד שקל, והיא חברת הביטוח השלישית בגודלה בישראל. יו"ר הראל הוא יאיר המבורגר.

המכירה תשפר את הלימות ההון של דיסקונט מאחר שהקצאת ההון הנדרשת בגין מניות גבוהה מזו הנדרשת ממזומן או פיקדונות. נציין כי דיסקונט רכש במקור את מניותיו בהראל בשנת 2000 לפי שווי של 367 מיליון דולר.

בשנת 2006 החל הבנק להיפטר מהחזקותיו בהראל ומכר למשפחת סמפוארנה 10.1% מהראל לפי שווי של 4.1 מיליארד שקל. סמפוארנה מחזיקה כיום 20.82% מחברת הביטוח והינה בעלת העניין השנייה בגודלה.

מגדילים את הלימות ההון

בבנק דיסקונט פועלים נמרצות בתקופה האחרונה להגדיל את הלימות ההון, זאת בעקבות דרישת המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לעמידה ביחס הלימות הון של 12% בסוף 2009.

חזקיהו ביקש מדיסקונט להציג מתווה חדש לעמידה בדרישות הפיקוח ולאשר עד לסוף החודש הנוכחי, 31 ביולי, מתווה הלימות הון להשגת יעד הלימות ההון של 12%.

עד כה נתן חזקיהו לדיסקונט ארכה להשגת היעד במהלכה המשיך המפקח להכיר בשטרי ההון הנדחים (סדרה ב') כחלק מההון הראשוני המורכב של הבנק, וזאת על מנת שהבנק יפעל להעלאת יחס ההון הראשוני המקורי ל-6.5% לפחות. במכתב מיום 11 ביוני 2009, הודיע המפקח על הבנקים לבנק כי הארכה האמורה תעמוד עד ליום 1 באוקטובר 2009.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.