סיכום חצי שנתי - יפעת בקרת פרסום: "השקות בולטות מיתנו את הירידה החדה בהוצאה הפרסום"
יפעת בקרת פרסום, מקבוצת 'יפעת', מפרסמת היום (ב') את דירוג ענף הפרסום במחירים ריאליים בשקלים לסיכום המחצית הראשונה של 2009.
לדברי נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום, "אין ספק שענף הפרסום חווה את המיתון במלוא עוצמתו, והראיה לכך היא ירידה מובהקת בזמן אוויר בטלוויזיה, ברדיו ובאינצ'ים בעיתונים הגדולים", בנוסף לכך, מציין יעקובי כי "המיתון מייצר גידול חד בפרסום כדוגמת רשתות חשמל ומבצעים, ולעומת זאת, ניכרת ירידה בפרסום של בתי השקעות, שכלל אינם מופיעים בדירוג 20 המובילים, וכן של בנקים, כרטיסי אשראי, רשתות ביגוד, רכב פרטי, עמותות התנדבותיות וסרטי קולנוע".
יעקובי מוסיף כי "מספר השקות בולטות מיתנו את הירידה בהוצאה: רשת ה-GSM החדשה של פלאפון, השקת מגה בול, השקת פועלים אקספרס, הלוטו החדש, יופלה YYY של תנובה, ועוד".
הקטגוריות הבולטות בגידול בנפחי הפרסום למרות המיתון הן: כבלים - לווין, עם פרסום בולט של YES באמצעות מקאן אריקסון ל-YES MAX HD, ערוצי הדרמה והקומדיה, מבצעי הצטרפות ללקוחות חדשים משרדי ממשלה עם קמפיינים בולטים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ורשות המים להצלת הכנרת, וקטגוריית מזגן עם טורנדו סופר אינוורטר ומבצעי מכירות מגוונים של אלקטרה. המלחמה העזה בשוק המזגנים העלתה את היקף ההוצאה לפרסום בקטגוריה ב-52%, לכ-40 מיליון שקל.
קטגוריית רשתות השייוק למרות המיתון מצליחה לייצר גידול של כ-7% בהוצאות הפרסום
עקב מלחמות רשתות השיווק המבוססות בצמיחת הרשתות העצמאיות הפורחות במיוחד בזמן המיתון, השקת רשת מגה בול וגידול בולט בהוצאה לפרסום של סופר-פארם, שהופכת למפרסמת הגדולה בקטגוריה, ממשיכה קטגוריית רשתות השיווק לשמור על מעמדה כמובילה, בטבלת הקטגוריות המושקעות בפרסום ואף מצליחה לייצר גידול של כ-7% בהוצאה שלה לפרסום.
רשת הסופר-פארם היא המובילה בפרסום בקטגוריה עם הוצאה ריאלית של כ-46 מיליון שקל באמצעות באומן בר ריבנאי, ואף מתברגת במקום השני בטבלת המפרסמים הכללית של המחצית. במחצית זו היא החזירה את קמפיין המיתוג שעלה ב-2008 תחת הכותרת "כבר מרגישים יותר טוב", וכמו כן הבליטה את שיתוף הפעולה החדש עם פלאפון והמשיכה בחגיגות המבצעים.
במקום השני בקטגוריה ממוקם קו-אופ הריבוע הכחול שהשיק את תת-הרשת מגה בול באמצעות מקאן אריקסון, עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ-18.5 מיליון שקל. קו-אופ הריבוע הכחול פירסם בווליום גבוה גם את מגה ואת מגה בעיר באמצעות שיטרית מדיה גרופ.
רשת שופרסל ממוקמת במקום השלישי בקטגוריה עם גידול של כ-5% בהוצאה לפרסום, ועם פרסום בולט באמצעות גיתם BBDO את רשת הדיסקאונט שופרסל דיל תחת הסלוגן "הכסף שלך קונה יותר".
על המקום הרביעי בקטגוריה שומר המשביר החדש לצרכן שגדל גם הוא בכ-5% בהוצאה לפרסום. המשביר החדש לצרכן מציג את הפרזנטורית החדשה מורן אטיאס, באמצעות משרד הפרסום מקאן אריקסון בשלל פרסומות מבצעים.
ענף הרכב הפרטי הפחית ב-27% את ההוצאה לפרסום
תת ענף הרכב הפרטי, ללא ספק נפגע מהמיתון ומפחית בכ-27% את ההוצאה לפרסום. היבואנים הבולטים בפרסום הם: כלמוביל עם יונדאי I20 ויונדאי I10 באמצעות שלמור אבנון עמיחי, יוניברסל מוטורס עם שברולט קרוז החדשה באמצעות גלר נסיס, מאיר חברה לכלי רכב עם הונדה סיוויק והונדה סיוויק HYBRID ("שנתיים דלק מתנה") באמצעות מקאן אריקסון, וצ'מפיון מוטורס עם סיאט איביזה "מכונית מרגשת עכשיו בישראל" - באמצעות אדלר חומסקי ורשבסקי.
קבוצת שטראוס ממשיכה להוביל את טבלת המפרסמים עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ-55.4 מיליון שקל
'קבוצת שטראוס' ממשיכה להוביל את טבלת המפרסמים עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ-55.4 מיליון שקל. שטראוס בולטת באמצעות 'שלמור אבנון עמיחי' עם פרסום לדנונה אקטיביה ולחגיגות 90 שנות בריאות של דנונה. כמו כן, מפרסמת החברה את חלב 'יטבתה'. 'שטראוס' מפרסמת גם את מגנום DESIRE החדש באמצעות ראובני פרידן.
חברות הסלולר ממשיכות כמו בכל שנה ושומרות על יציבות עם גידול של 3%
קטגוריית התקשורת הסלולרית ממשיכה לשמור על המקום השני עם גידול של כ-3% בהוצאה לפרסום. חברת פלאפון השיקה באמצעות אדלר חומסקי ורשבסקי את רשת ה-GSM החדשה שלה, והיתה למפרסמת המובילה בקטגוריה עם גידול של 36% בהוצאה לפרסום. סלקום ממוקמת במקום השני בקטגוריה עם ירידה של כ-6% בהוצאה לפרסום וקמפיינים בולטים באמצעות גיתםBBDO ומקאן אריקסון בנושא חיבור עם המוסיקה הישראלית ומגוון הנחות ותוכניות למשפחה.
פרטנר ממוקמת במחצית הראשונה במקום השלישי בקטגוריה הסלולרית עם ירידה של 17% בתחום השיחות הסלולריות, אך גידול כולל של 20% בפרסום כלל השירותים של החברה - החלה לפרסם השנה באופן בולט חבילות תקשורת ביתית הכוללות בין השאר טלפון קווי מתקדם וחבילות גלישה באינטרנט.
אלקטרה מובילה עם הוצאה ריאלית של כ-40 מליון שקל
במקום השלישי ממשיכה אלקטרה מוצרי צריכה לשמור על דומיננטיות פרסומית עם הוצאה ריאלית של כ-40 מליון שקל. אלקטרה מפרסמת מספר רב של קמפיינים למחסני חשמל, נלחמת בקטגוריית המזגנים מול טורנדו עם הוצאה ריאלית מרשימה לפרסום של אלקטרה מזגנים באמצעות JWT, וממשיכה לפרסם את שקם אלקטריק בכיכובו של צביקה הדר באמצעות זרמון גולדמן.
קבוצת טורנדו ופלאפון הן המפרסמות עם הגידול הגבוה ביותר באחוזים במחצית זו. קבוצת טורנדו השיקה ליין מזגנים חדש וגדלה ב-49%, ואילו פלאפון השיקה רשת חדשה וגדלה בכ-36%. המפרסמים הגדולים שצמצמו את היקף ההוצאה באופן הבולט ביותר הם קבוצת אסם, שירדה בהיקף ההוצאה ב-21% לכ-24 מיליון שקל, ובאופן חד יותר בנק לאומי, שירד בהוצאה ב-42% ל20 מיליון שקל ופרוקטר אנד גמבל שירדה ב-43% ל-20 מיליון שקל גם היא.
מותגים: העליות הבולטות שייכות למקדונלד'ס ובנק מזרחי-טפחות, שהזניקו את ההוצאה שלהם לפרסום בלמעלה מ-200%
סופר-פארם הוא המותג המוביל בפרסום בישראל בחציון 1 - 2009, כאשר מותגי הסלולר ממוקמים אחריו במקומות שני עד רביעי. לצד הגידול בפרסום פלאפון שהשיקה כאמור רשת חדשה, בולטת הירידה בפרסום המותג הסלולרי פרטנר-אורנג' שניתן להסבירה בעובדה שפרטנר החלה לפרסם במחצית הראשונה של השנה את חבילות התקשורת הביתית שלה במקביל למותג הסלולרי, כך שכאמור, גם אם הפרסום לשיחות הסלולריות ירד ב-17%, הפרסום הכולל למותג גדל ב-20%.
העליות הבולטות במחצית זו שייכות למותגים מקדונלד'ס ובנק מזרחי-טפחות, שהזניקו את ההוצאה שלהם לפרסום בלמעלה מ-200% ל-14.5 מיליון שקל לכל אחד.
מקדונלד'ס בולטת באמצעות יהושע TBWA בפרסום תפריט ב-10 שקל, וכמובן עם הקמפיין המדובר בכיכובם של חיים רביבו ואייל ברקוביץ'. בנק המזרחי טפחות מפרסם בווליום גבוה את מסלול LIVE "נהנים מבנקאי אישי בסניף מהבוקר עד הערב" באמצעות ראובני פרידן.
מותג מעניין נוסף, תמי 4, אשר בסוף השבוע נחתמה עסקת הרכישה בינו לבין קבוצת שטראוס, הגדיל את ההוצאה לפרסום במחצית הראשונה בלא פחות מ-62% לכ-13 מיליון שקל. המותגים שהקטינו ההוצאה באופן בולט הם בנק הפועלים ? ירידה של 34% לכ-13 מיליון שקל, ואל-על, שרשם ירידה של 25% בהוצאה לכ-15 מיליון שקל מעל הקו. יצוין כי בנק הפועלים אמנם הקטין את ההוצאה הכוללת לפרסום המותג, אך השיק מותג מקביל בשם "פועלים אקספרס" וניתב אליו חלק מההשקעה.
משרדי פרסום
לדברי יעקובי, "מקאן אריקסון שומר על כוחו בראש הטבלה, אך אדלר חומסקי ורשבסקי בולט כמשרד עם הגידול המרשים ביותר במחצית זו. המשרד נהנה מהשקת פלאפון בה טיפל בלעדית, מהתחרות העזה בתחום המזגנים בין טורנדו לאלקטרה, מהשקת הלוטו החדש ומפועלים אקספרס, מהמשך התנופה הפרסומית של בזק ועוד."
מקאן אריקסון ממשיך להוביל את טבלת משרדי הפרסום עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ-251 מיליון שקל. מקאן אריקסון מפרסם את המשביר החדש לצרכן, את YES MAX HD והסדרות החדשות של YES, את יופלה YYY החדש של תנובה, את מגה בול עם הקפאת מחירים של 3,000 מוצרים ועוד.
אדלר חומסקי ורשבסקי ממוקם במקום השני עם הוצאה של 228 מיליון שקל במחצית עם פרסום לרשת ה-GSM החדשה של פלאפון, ולמסלול הגלובל פס "מדברים מחו"ל בתעריפי שיחה מקומית". המשרד מפרסם גם את הלוטו החדש של מפעל הפיס "הפרסים גדלו", את קבוצת טורנדו עם טכנולוגיית הסופר אינוורטר ואת בנק הפועלים שהשיק את פועלים אקספרס.
את המקום השלישי חולקים באומן בר ריבנאי ושלמור אבנון עמיחי עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ-143 מליון שקל כל אחד, וירידה דומה של 19% בהוצאה לפרסום. באומן בר ריבנאי עלה עם קמפיינים לסופר-פארם, הוט, רשת אייס, ידיעות אחרונות ופורד. שלמור אבנון עמיחי עלה עם פרסום ליונדאי, דנונה, חבילות התקשורת של פרטנר, חלב יטבתה, ביטוח ישיר ועוד. את החמישייה הראשונה סוגרת גיתם BBDO עם הוצאה לפרסום של כ-118 מליון שקל.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
