התאחדות הקבלנים: עלות הבירוקרטיה - עד 11.6% ממחיר דירה חדשה
נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, הגיב היום (יום א') על דברי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפורום קיסריה, בנוגע לרפורמות אותם הוא מוביל ושאמורות להוזיל את מחירי הדירות בארץ.
לדברי בובליל, עלות הבירוקרטיה מגיעה ל- 11.6% ממחיר דירה חדשה. "הבירוקרטיה כבר ניצחה הרבה ראשי ממשלות", אמר בובליל, והוסיף: "אני מברך את ראש הממשלה מר בנימין נתניהו על כוונתו להסיר חסמים בירוקרטיים בענף הבניין, אך בסופו של דבר האידיאולוגיה של ראש הממשלה תבחן במעשים".
בובליל ציין כי "ראש הממשלה הראה כי בניגוד לראשי ממשלה קודמים הוא מבין את הבעייתיות בענף הבנייה בישראל כיום ומבין גם שבכוחו של ענף הבניה להוביל את המשק לצמיחה. אנו נשמח על קיצור הליכי הבירוקרטיה ועל הסרת חסמים בועדות התכנון והבנייה. צעדים אילו יאפשרו לנו לבנות דירות זולות יותר ומטרת הקבלנים היא להפוך את הדיור לנגיש יותר לכלל ציבור הרוכשים".
מחקר שנערך עבור התאחדות הקבלנים מוכיח כי אחד הגורמים המשפיעים ישירות על עליית מחירי הדיור בישראל הינו "הסחבת הבירוקרטית המשמעותית בגופי התכנון המחוזיים והמקומיים", נמסר מההתאחדות.
כך למשל, קבלן אשר רכש דונם קרקע עשוי להמתין עד כ- 10 שנים להשלמת הליכי התכנון. בהנחה שהעלות השנתית למשאבים הכספיים שהושקעו היא 4.5% שנתית, הרי שהעלות הכוללת לדונם גדלה בכ- 25% עבור תקופת המתנה של 5 שנים ובכ- 50% עבור 10 שנים.
המחקר מצא עוד כי 11.6% ממחיר דירה ממוצעת בתל אביב "נאלץ הרוכש לשלם אך ורק בגין העיכובים הבירוקרטיים ביחס לאישורי תכניות הבנייה ברשויות השונות".
בובליל הוסיף כי אחת הדרכים לאפשר דיור מוזל יותר בישראל היא השקעה בפריפריה על ידי יצירת נגישות אל המרכז והשקעה בכבישים, מסילות רכבת ותחבורה ציבורית. "קירוב פיזי של הפריפריה אל המרכז לצד השקעה בחינוך ותרבות יביאו זוגות צעירים ומשפחות צעירות לקנות דירות גם מחוץ ל'מדינת תל אביב', ושם הם יוכלו למצוא דירות במחירים בהם הם יכולים לעמוד".
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
