התאחדות הקבלנים הגישה עתירה לבית המשפט בדרישה לבטל את היטל היבוא על הברזל
התאחדות הקבלנים הגישה עתירה לבית המשפט היום (יום ה') בדרישה לבטל את היטל היבוא על הברזל.
התאחדות הקבלנים והחברות שיכון ובינוי, סולל בונה, שפיר, תדהר, מלרג, צ. לנדאו , חופרי השרון, שפונדר יהושע בניה והשקעות, וקן התור, הגישו היום לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מנהלית ובקשה לצו מניעה כנגד הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת וכנגד יצרני הברזל חוד אסף תעשיות ויהודה פלדות.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד מתן בן שאול ממשרד עוה"ד יהודה רוה, דורשים הקבלנים מבית המשפט להורות לממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת לבטל את החלטתו להטיל היטל יבוא על הברזל או לכל הפחות לעצור את יישום ההחלטה עד לבחינת ההחלטה.
בנוסף, דורשים הקבלנים מבית המשפט להורות על הסרת החיסיון הגורף שהוטל על הנתונים והמידע בהם השתמש הממונה לביסוס החלטתו על מנת לאפשר להם להגיש נתונים סותרים מטעמם.
בעתירה נטען כי משמעותה המיידית של ההחלטה הינה עלייה משמעותית במחירי הברזל תוך השפעה מיידת על כל ענף הבנייה.
עוד נטען כי ההחלטה מנוגדת לעקרונות המשפט הבינלאומי והחלטות ארגון הסחר העולמי וקיים חשש כי ההחלטה אף תגרור מחאה רשמית כנגד מדינת ישראל ואולי אף נקיטה בהליכי ברור משפטיים במישור הבינלאומי.
בעתירה מפורסמים נתונים על נזקים שנגרמו לחברות בעקבות העלאת מחירי הברזל. כך לדוגמא פרויקט קו הרכבת המהיר לירושלים של רכבת ישראל צפוי להתייקר בכ- 32 מיליון שקלים כתוצאה מעליית מחיר הברזל, ופרויקט כביש 531 צפוי להתייקר בכ- 21.2 מיליון שקלים. פרויקט לבניית שני בנייני מגורים בני 30 קומות כל אחד ובהיקף של 320 יחידות דיור צפוי להתייקר בכ- 1.3 מיליון שקלים כתוצאה מעליית מחירי הברזל.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון התייחס לעתירה שהוגשה, ואמר כי "התאחדות הקבלנים תפעל בכל הנחישות ובכל הכלים העומדים לרשותה על מנת לבטל את ההחלטה של הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת".
לדבריו, "ההחלטה התקבלה בצורה חד צדדית בלתי מידתית ובלתי סבירה. ההחלטה התקבלה מבלי להציג את הנתונים והמידע עליהם הסתמך הממונה על היטלי סחר בתמ"ת כך שהשיקולים שלו להטלת ההיטל אינם מנומקים" .
גורדון הוסיף כי "לא יתכן שבמדינה מתוקנת ינתן לפקיד הכח לקבל החלטה שיש לה השפעה כלכלית מכרעת על ענף הבנייה ועל המדינה , בלי ידיעתו של השר הממונה ומבלי להציג נתונים המנמקים את החלטתו. זאת בעיקר כאשר מדובר בהחלטה שמנוגדת למדיניות הממשלה בכל הקשור לסיוע לזוגות צעירים ברכישת דירות חדשות, ובזמן, ששר השיכון קורא לנקיטת פעולות להוזלת דירות לזוגות צעירים, ראש הממשלה מקדם רפורמה במנהל מקרקעי ישראל שמטרתה להוזיל את מחירי הדירות, ושנה בלבד לאחר שהכנסת החליטה לבטל את המכס על הברזל על מנת להוזיל את עלויות הבניה בישראל לטובת רוכשי הדירות" .
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
