התאחדות הקבלנים הגישה עתירה לבית המשפט בדרישה לבטל את היטל היבוא על הברזל

דסק נדל"ן |

התאחדות הקבלנים הגישה עתירה לבית המשפט היום (יום ה') בדרישה לבטל את היטל היבוא על הברזל.

התאחדות הקבלנים והחברות שיכון ובינוי, סולל בונה, שפיר, תדהר, מלרג, צ. לנדאו , חופרי השרון, שפונדר יהושע בניה והשקעות, וקן התור, הגישו היום לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מנהלית ובקשה לצו מניעה כנגד הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת וכנגד יצרני הברזל חוד אסף תעשיות ויהודה פלדות.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד מתן בן שאול ממשרד עוה"ד יהודה רוה, דורשים הקבלנים מבית המשפט להורות לממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת לבטל את החלטתו להטיל היטל יבוא על הברזל או לכל הפחות לעצור את יישום ההחלטה עד לבחינת ההחלטה.

בנוסף, דורשים הקבלנים מבית המשפט להורות על הסרת החיסיון הגורף שהוטל על הנתונים והמידע בהם השתמש הממונה לביסוס החלטתו על מנת לאפשר להם להגיש נתונים סותרים מטעמם.

בעתירה נטען כי משמעותה המיידית של ההחלטה הינה עלייה משמעותית במחירי הברזל תוך השפעה מיידת על כל ענף הבנייה.

עוד נטען כי ההחלטה מנוגדת לעקרונות המשפט הבינלאומי והחלטות ארגון הסחר העולמי וקיים חשש כי ההחלטה אף תגרור מחאה רשמית כנגד מדינת ישראל ואולי אף נקיטה בהליכי ברור משפטיים במישור הבינלאומי.

בעתירה מפורסמים נתונים על נזקים שנגרמו לחברות בעקבות העלאת מחירי הברזל. כך לדוגמא פרויקט קו הרכבת המהיר לירושלים של רכבת ישראל צפוי להתייקר בכ- 32 מיליון שקלים כתוצאה מעליית מחיר הברזל, ופרויקט כביש 531 צפוי להתייקר בכ- 21.2 מיליון שקלים. פרויקט לבניית שני בנייני מגורים בני 30 קומות כל אחד ובהיקף של 320 יחידות דיור צפוי להתייקר בכ- 1.3 מיליון שקלים כתוצאה מעליית מחירי הברזל.

מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון התייחס לעתירה שהוגשה, ואמר כי "התאחדות הקבלנים תפעל בכל הנחישות ובכל הכלים העומדים לרשותה על מנת לבטל את ההחלטה של הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת".

לדבריו, "ההחלטה התקבלה בצורה חד צדדית בלתי מידתית ובלתי סבירה. ההחלטה התקבלה מבלי להציג את הנתונים והמידע עליהם הסתמך הממונה על היטלי סחר בתמ"ת כך שהשיקולים שלו להטלת ההיטל אינם מנומקים" .

גורדון הוסיף כי "לא יתכן שבמדינה מתוקנת ינתן לפקיד הכח לקבל החלטה שיש לה השפעה כלכלית מכרעת על ענף הבנייה ועל המדינה , בלי ידיעתו של השר הממונה ומבלי להציג נתונים המנמקים את החלטתו. זאת בעיקר כאשר מדובר בהחלטה שמנוגדת למדיניות הממשלה בכל הקשור לסיוע לזוגות צעירים ברכישת דירות חדשות, ובזמן, ששר השיכון קורא לנקיטת פעולות להוזלת דירות לזוגות צעירים, ראש הממשלה מקדם רפורמה במנהל מקרקעי ישראל שמטרתה להוזיל את מחירי הדירות, ושנה בלבד לאחר שהכנסת החליטה לבטל את המכס על הברזל על מנת להוזיל את עלויות הבניה בישראל לטובת רוכשי הדירות" .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

חבילות ממתינות להובלה קרדיט: גרוקחבילות ממתינות להובלה קרדיט: גרוק

רוצים לדעת כמה האינפלציה האמיתית במדינה? תסתכלו על הנתון הזה

הישראלים לא פרייארים וזה מה שמוביל לזינוק של פי 3 ביבוא האישי לישראל - מ-20 מיליון לכ-60 מיליון חבילות או מכמיליארד שקל לכ-2.5 מיליארד תוך 4 שנים בלבד - מי אשם בזה והאם צריכים להעלות את הפטור ממס על יבוא אישי?

הדס ברטל |

זה לא חדש שהישראלים לא פרייארים. זה אולי התכונה שהכי מאפיינת אותנו (וגם מאחדת אותנו). כשהמחירים במכולת גבוהים בכ-52% מאירופה אתם לא באמת יכולים להזמין מילקי מברלין אבל אם מדובר בסווטשירט או נעל מותג - המסלול די פשוט ונהיה הרבה יותר נגיש בשנים האחרונות. והדוח של המבקר מאשש את זה. היקף היבוא האישי זינק בצורה חסרת תקדים וזה כנראה המדד האמיתי ליוקר המחיה כאן. כי כשישראלי מרגיש שעושים עליו סיבוב, הוא לא מקבל את זה בשקט. הוא עושה השוואת מחירים, נכנס לאתרים בחו"ל ומזמין. זה הדרך שלנוו לומר למערכת אם אתם לא תורידו מחירים, נעשה את זה לבד.

קשה להפנות אצבע לגורם אחד שאשם בזה. היבואנים לפחות חלקם, לא באמת האחראים הישירים לזינוקים במחירים. השקל החזק אמנם נותן להם כוח קנייה גבוה בחו"ל, אבל כשהם מנסים להביא סחורה לארץ הם נתקלים בשרשרת בירוקרטית מתישה, באישורים כפולים, ובבדיקות שתוקעות את הסחורה בנמל. ולכן הם חייבים לתרגם את זה לתג מחיר. המדינה מצידה מדברת על רפורמות חלקן כבר יושמו, אחרות תקועות אבל כנראה שזה עדיין לא מספיק. משרד התעשייה פרסם השבוע שרפורמת ״מה שטוב לאירופה״ - שווה לישראל: עד 12% ירידה במחירים - מאמינים לזה? בכל מקרה הנתונים על היבוא בפועל כנראה משקפים הרבה יותר את התמונה בשטח.


דוח מבקר המדינה חושף: חלה עלייה משמעותית בהיקף היבוא האישי לישראל בין 2020 ל-2024. אם ב-2020 יובאו לישראל כ-20 מיליון חבילות ביבוא אישי בהיקף של 1.14 מיליארד שקלים, 4 שנים לאחר מכן היבוא האישי קפץ לכ-60 מיליון חבילות ובהיקף של 2.4 מיליארד שקלים, זאת כאשר מרבית החבילות הן בעלות של עד 75 דולר ופטורות מתשלום מס. מדובר בקפיצה של כמעט פי שלושה בכמות החבילות ובכפל ומעלה בהיקף הכספי.

הדוח מעריך כי כל תושב במדינה מזמין בממוצע כ-6 חבילות בשנה מחו"ל, מגמה המשקפת שינוי בהרגלי הצריכה, אלא גם את המיאוס מהמחירים שלא מפסיקים לטפס בישראל והפער הבלתי נתפס מהמחירים בחו"ל. העלייה הדרמטית מתרכזת בעיקר בחבילות בעלות ערך נמוך יחסית, אלה שנהנות מפטור מלא ממיסים. חבילות אלו ששוויין עד 75 דולר קפצו מכ־16.7 מיליון יחידות ב־2020 לכ־52.8 מיליון יחידות ב־2024, כלומר גידול של למעלה מ-200%. הגידול הזה משתקף גם בסכום הכולל של חבילות אלה, שזינק מכ־330 מיליון דולר לכ־1.16 מיליארד דולר, גידול של כ־250%.

הנתונים מלמדים כי הישראלים נמשכים לחבילות בעלות ערך נמוך שזוכות לפטור ממיסים, כאשר קיימת עלייה משמעותית בקטגוריה הזו. לאור הפערים המדהימים שהציג מבקר המדינה בדוח בין מחירי סחורה בישראל לעומת המחירים ביבוא אישי אפשר גם להבין למה הגידול המשמעותי: מעיל גשם לגברים של חברת Colombia שבישראל עולה 510 שקלים, ביבוא אישי עולה 221 שקלים, פער של כ-130%. נעלי ניו באלאנס הנמכרות בישראל בכ-499 שקלים ביבוא אישי עולות 267 שקלים. משחק "בית הבובות של גבי" לילדים עולה בחנות צעצועים בישראל 433 שקלים וביבוא אישי 264 שקלים בלבד. אלו הן דוגמאות בולטות לתופעה כללית שבה מוצרי צריכה בישראל יקרים בעשרות ולעיתים מאות אחוזים לעומת מחירם בחו"ל.