התאחדות הקבלנים הגישה עתירה לבית המשפט בדרישה לבטל את היטל היבוא על הברזל

דסק נדל"ן |

התאחדות הקבלנים הגישה עתירה לבית המשפט היום (יום ה') בדרישה לבטל את היטל היבוא על הברזל.

התאחדות הקבלנים והחברות שיכון ובינוי, סולל בונה, שפיר, תדהר, מלרג, צ. לנדאו , חופרי השרון, שפונדר יהושע בניה והשקעות, וקן התור, הגישו היום לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מנהלית ובקשה לצו מניעה כנגד הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת וכנגד יצרני הברזל חוד אסף תעשיות ויהודה פלדות.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד מתן בן שאול ממשרד עוה"ד יהודה רוה, דורשים הקבלנים מבית המשפט להורות לממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת לבטל את החלטתו להטיל היטל יבוא על הברזל או לכל הפחות לעצור את יישום ההחלטה עד לבחינת ההחלטה.

בנוסף, דורשים הקבלנים מבית המשפט להורות על הסרת החיסיון הגורף שהוטל על הנתונים והמידע בהם השתמש הממונה לביסוס החלטתו על מנת לאפשר להם להגיש נתונים סותרים מטעמם.

בעתירה נטען כי משמעותה המיידית של ההחלטה הינה עלייה משמעותית במחירי הברזל תוך השפעה מיידת על כל ענף הבנייה.

עוד נטען כי ההחלטה מנוגדת לעקרונות המשפט הבינלאומי והחלטות ארגון הסחר העולמי וקיים חשש כי ההחלטה אף תגרור מחאה רשמית כנגד מדינת ישראל ואולי אף נקיטה בהליכי ברור משפטיים במישור הבינלאומי.

בעתירה מפורסמים נתונים על נזקים שנגרמו לחברות בעקבות העלאת מחירי הברזל. כך לדוגמא פרויקט קו הרכבת המהיר לירושלים של רכבת ישראל צפוי להתייקר בכ- 32 מיליון שקלים כתוצאה מעליית מחיר הברזל, ופרויקט כביש 531 צפוי להתייקר בכ- 21.2 מיליון שקלים. פרויקט לבניית שני בנייני מגורים בני 30 קומות כל אחד ובהיקף של 320 יחידות דיור צפוי להתייקר בכ- 1.3 מיליון שקלים כתוצאה מעליית מחירי הברזל.

מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון התייחס לעתירה שהוגשה, ואמר כי "התאחדות הקבלנים תפעל בכל הנחישות ובכל הכלים העומדים לרשותה על מנת לבטל את ההחלטה של הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת".

לדבריו, "ההחלטה התקבלה בצורה חד צדדית בלתי מידתית ובלתי סבירה. ההחלטה התקבלה מבלי להציג את הנתונים והמידע עליהם הסתמך הממונה על היטלי סחר בתמ"ת כך שהשיקולים שלו להטלת ההיטל אינם מנומקים" .

גורדון הוסיף כי "לא יתכן שבמדינה מתוקנת ינתן לפקיד הכח לקבל החלטה שיש לה השפעה כלכלית מכרעת על ענף הבנייה ועל המדינה , בלי ידיעתו של השר הממונה ומבלי להציג נתונים המנמקים את החלטתו. זאת בעיקר כאשר מדובר בהחלטה שמנוגדת למדיניות הממשלה בכל הקשור לסיוע לזוגות צעירים ברכישת דירות חדשות, ובזמן, ששר השיכון קורא לנקיטת פעולות להוזלת דירות לזוגות צעירים, ראש הממשלה מקדם רפורמה במנהל מקרקעי ישראל שמטרתה להוזיל את מחירי הדירות, ושנה בלבד לאחר שהכנסת החליטה לבטל את המכס על הברזל על מנת להוזיל את עלויות הבניה בישראל לטובת רוכשי הדירות" .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני לנדא
צילום: יחצ

פימי רוכשת את לנדא דיגיטל פרינטינג ב-80 מיליון דולר: הסדר חוב אושר, הנושים יקבלו תשלומים

רקע, הסדר חוב, מה עם העובדים ולאן ממשיכים מכאן? 

עמית בר |
נושאים בכתבה בני לנדא פימי

בית המשפט המחוזי מרכז, בהחלטת השופטת חנה קיציס, אישר את הסדר החוב של חברת לנדא דיגיטל פרינטינג, שהקים היזם הסדרתי בני לנדא ונקלעה לחובות של כ-1.7 מיליארד שקל. קרן ההשקעות פימי, בראשות ישי דוידי, תרכוש את החברה תמורת 80 מיליון דולר, תקבל 100% מהבעלות, תזרים כספים לפעילות השוטפת ותשלם לנושים 74.5 מיליון שקל. בנוסף, הנושים יקבלו נתח מרווחים עתידיים, והרוב המוחלט של העובדים ימשיכו במלוא זכויותיהם.

רקע: מהצלחה למשבר

לנדא דיגיטל פרינטינג נוסדה בתחילת העשור השני של המאה ה-21 על ידי בני לנדא, היזם שמכר ב-2002 את חברת אינדיגו ל-HP תמורת 830 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיית ננוגרפיה - טכנולוגיה מהפכנית לדפוס דיגיטלי שמשתמשת בננו-חלקיקים ליצירת דיו ייחודי המאפשר הדפסה איכותית במהירות גבוהה. לנדא הציג את הטכנולוגיה לראשונה באפריל 2012 ומאז השקיע מכספו האישי מעל 220 מיליון דולר בחברה.

במהלך השנים גייסה החברה סכומי עתק: ביוני 2018 השלימה גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר אחרי הכסף. המשקיעים העיקריים כללו את חברת הכימיקלים הגרמנית Altana ואת SKion GmbH של המיליארדרית הגרמנית זוזנה קלאטן, בעלת אחזקות משמעותיות ב-BMW. סך כל ההשקעות בחברה הגיע ליותר מ-1.3 מיליארד דולר.

החברה פיתחה סדרת מכונות דפוס דיגיטליות מתקדמות, ביניהן ה-W10P שמסוגלת להדפיס 200 מטרים רבועים בדקה בהדפסה דו-צדדית. המכונה, ששוקלת 35 טון ותופסת שטח של 200 מ"ר, נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית בתעשיית הדפוס. למרות החדשנות הטכנולוגית, החברה התקשתה להגיע לרווחיות והחלה לצבור חובות כבדים.

הסדר החוב: תשלומים מיידיים ותקווה לעתיד

ההסדר שאושר כולל תשלום מיידי של 74.5 מיליון שקל לנושים, כאשר בנק מזרחי טפחות יקבל את מלוא החוב המובטח שלו, כ-25 מיליון שקל, במסגרת שיעבוד קיים. המשקיעים הזרים, שהזרימו כ-1.4 מיליארד שקל בהלוואות המירות למניות, יקבלו החזר חלקי לפי מעמדם בהיררכיית הנושים. מדובר בגופים פיננסיים בינלאומיים משמעותיים, כולל Altana Netherlands B.V, SKion Digital Printing GmbH ו-WINDER PTE.