פרויקט תעלת הימים: הבנק העולמי מוכן לסייע

הפיילוט יעשה ע"י הנחת צינור באורך 180 ק"מ, שיזרים 200 מיליון קוב מים-סוף, להתפלה ולשיקום לים המלח
אריאל אטיאס |

אחרי עשרות שנים של תכנונים, פרויקט תעלת הימים, שיהיה משותף לירדן, הרשות הפלסטינית וישראל עשוי לצאת לדרך: הבנק העולמי נתן ביום שישי אור ירוק לביצוע פיילוט לפרויקט אשר יחבר בסופו של דבר את ים סוף לים המלח כאשר הסכים להשתתף בעלותו.

ביום שישי האחרון נפגש בוושינגטון סילבן שלום, המשנה לראש הממשלה, עם נשיא הבנק העולמי, רוברט זואליק וסיכמו כי הבנק העולמי יממן סקר היתכנות של המיזם, שיבחן פגיעה בסביבה, כמו גם השפעות אחרות. תוצאות הסקר צפויות ליתפרסם בין 2010-2011. הפרויקט, שעלותו נאמדת בעשרות מיליארדי דולרים, ימומן על-ידי הקהילה הבינלאומית, ירדן, ישראל ותרומות שיימסרו לרשות הפלסטינית.

הפיילוט יעשה ע"י הנחת צינור באורך 180 ק"מ, שיזרים 200 מיליון קוב מים-סוף, 100 מיליון קוב להתפלה ו-100 מיליון קוב לים המלח. בנוסף יוקם מתקן התפלה ענק שישמש את ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית. במהלך הפיילוט תיבחן השפעתם של המים שיישפכו לים המלח, כדי לבחון את טענות ארגוני איכות הסביבה לפגיעה בים זה על-ידי מים שיגיעו מים הסוף.

הרעיונות להובלת מי ים לים המלח התחילו באמצע המאה ה-19 בתוכניות לתעלות שיתחרו בתעלת סואץ, המשיכו בתוכניות לייצור חשמל הידרו-אלקטרי והתפלה וכיום כוללים גם את ייצוב מפלס הים. בין תומכי הפרויקטים לייצור חשמל היה בנימין זאב הרצל כפי שתיאר את הפרויקט בספרו אלטנוילנד.

מפעל יצור חשמל בעזרת מפל מים יכול לחסוך שריפת דלק רב בתחנות הכוח ולשפר משמעותית את איכות האוויר בישראל. כמו כן, יכול המפעל לאפשר ייצור חשמל בשעות שיא הצריכה ולחסוך עלויות גבוהות של ייצור חשמל בשיטות קונבנציונליות בשעות אלה (בעלות נמוכה יותר, על ידי בניית מאגרי מים שיאפשרו זאת). מפעל תעלת הימים יכול גם לפתור את בעיית התייבשות ים המלח שנובעת מעודף שאיבה מהכנרת, מהירדן וממקורות הירדן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.