כמה כסף שווה הנוף לים? "מדובר בפרמיה של כ-30%, זה מאות אלפי שקלים"

Bizportal שוחח עם שמאים ומתווכי נדל"ן. ראש בראש - מה ההפרש בין דירה עם נוף לים לכזו בלי - בבת ים, זכרון יעקב, אשדוד, ארסוף ות"א?
עינת פז-פרנקל |

דירות בתל אביב, הנהנות מנוף ישיר או חלקי לים, רשמו בחצי השנה האחרונה יציבות מחירים. זאת, לעומת ירידה במחירי דירות יד שניה ברחובות הסמוכים לרחוב הירקון, שמחיריהן ירדו בשיעור של כ-5-10 אחוזים בתקופה זו, אומר ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין. "חשוב לזכור, כי דירות אלו מניבות תשואה שנתית נאה מכיוון שניתן להשכירן בעונה לתקופות קצרות במחירים גבוהים ממחירי השוק ולכן גם מחיר המכירה שלהן נשמר", אומר כהן.

מנתוני לשכת השמאים עולה, כי התשואה השנתית על השכרת הנכסים עם נוף לים הינה כ-5.5% ובאשקלון כ-6%.

מהבדיקה שערכה לשכת שמאי המקרקעין עולה עוד, כי למרות המיתון, רמות המחירים של דירות חדשות עם נוף לים המשיכו לעלות גם בחצי השנה האחרונה. "מדובר ברוב המקרים בקהלי רוכשים 'שבויים' ונישתיים שמבחינתם החשיפה לים הינה תנאי לרכישה ולכן לא ניכרת כאן כלל ועיקר השפעת המיתון", אומר כהן.

כהן מספק מספר דוגמאות. בפרויקט "רוטשילד טאואר", שבונה חברת "אאורה ישראל" בלב בת ים ובו דירות הנחשפות לים החל מהקומה הרביעית בבניין, משווקות כיום בכ-1.35 מיליון שקלים לדירת 4 חדרים. לדברי עו"ד יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל חברת אאורה ישראל, ה"פרמיה" של החשיפה לים מתבטאת בכ-20% ויותר תוספת למחיר. "מדובר בקהל רוכשים שבכל מקרה לא היה מוותר על הנוף אל הים", אומר אטרקצ'י.

דוגמא דומה מביא יוסי שושני, מנהל השיווק של פרויקט TERASS בגבעת עדן בזכרון יעקב, שבונה קבוצת שמסי. לדברי שושני, מחיר דירת 5 חדרים בפרויקט, ששטחה כ-150 מ"ר בתוספת גינה בשטח של כ-100 מ"ר, עלה במחצית השנה האחרונה מכ-1.65 מיליון שקלים לכ-1.83 מיליון שקלים - עליה של כ-10%.

שושני מדגיש, כי מכיוון שמדובר בקהל רוכשים אמיד יחסית מתל אביב וחיפה, המחפש מגורים בתוך הטבע עם נוף ישיר לים, מרכיב המחיר היה עבורו משני לעומת איכות המוצר. שושני מוסיף כי בהשוואה לבתים בזכרון יעקב שאינם פונים אל הים הפרמיה עשויה להגיע לכ-30 אחוזים לנכס זהה.

בבתי היוקרה, המחירים אף הם במגמת עליה, אומר נועם דז'לדוב, מבעלי סוכנות הנדל"ן נאות שירן מארסוף. "בחצי השנה האחרונה אמנם היו פחות עסקאות בנדל"ן היוקרה, אך עובדה היא שבאותן עסקאות שהיו בנכסי יוקרה הנהנים מחשיפה ישירה לים המחיר רק עלה".

בית בארסוף בקו ראשון לים משווק בכ-45 מיליון שקלים, לעומת בית שאינו נהנה מנוף ישיר לים מחירו כ-25 מיליון שקלים, כמעט מחצית. "נוסחת הפרמיה תקפה שבעתיים לנדל"ן יוקרה", אומר דז'לדוב.

שמאי המקרקעין אילי סוויד אומר כי הנדל"ן באזור המרינה באשדוד "נהנה במהלך השנים מערך מוסף משמעותי לעומת דירות הממוקמות בעיר עצמה". לדוגמא, הוא אומר, אם דירת 4 חדרים רגילה בעיר עולה כ-800-900 אלף שקלים, תעלה דירה דומה במרינה כ-1.1 מיליון שקלים, כלומר כ-30% יותר. דירת 5 חדרים במרינה עולה כ-1.5 מיליון שקלים לעומת 1.1 מיליון שקלים לדירת 5 חדרים שאינה במרינה, הבדל של כ-30%.

באשקלון, אומר סוויד, המחירים הושפעו בשנים האחרונות מהמצב הביטחוני ודירות הנופש הקטנות של חדר וחצי שניים הנהנות מנוף לים לא עלו במהלך השנים האחרונות מרמתן המקורית העומדת על כ- 250-300 אלף שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.