הכנסות "אמות" עלו ב-10% ברבעון, תחלק דיבידנד של 15 מ' ש'
חברת הנדל"ן המניב אמות מדווחת היום (יום א') על תוצאותיה הכספיות ברבעון הראשון של שנת 2009.
הכנסות החברה הסתכמו ב- 82 מיליון שקלים, גידול של כ- 10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב- 41.2 מיליון שקלים, לעומת 40.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל ב-2008.
"הגידול בהכנסות מקורו הן בנכסים חדשים שנרכשו במהלך התקופה והן משיפור והשבחה של נכסים קיימים", מסרה החברה.
ה- NOI הסתכם ב- 72 מיליון שקלים, גידול של 13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ה- EBITDA הסתכם בכ- 63 מיליון ש"ח, גידול של כ- 21% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
"הגידול נובע מעליית דמי שכירות הצמודים למדד, מעליה ריאלית בדמי השכירות כתוצאה מחידוש חוזים ומרכישת נכסים חדשים כגון מתחם בסט קרטון, בית תים ומיי סנטר בכרמיאל", נמסר מ"אמות".
החוב הפיננסי נטו של החברה הינו כ- 2.4 מיליארד שקלים, המהווה כ-60% משווי נדל"ן להשקעה, המסתכם בכ- 4 מיליארד שקלים.
הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ- 66 מיליון שקלים, לעומת סך של 91.1 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. "הקיטון נובע מכך שברבעון המקביל אשתקד נרשמה התאמת שווי הוגן בסך של 39.1 מיליון שקלים ואילו ברבעון זה נרשמה התאמת שווי בסך של כ-3 מיליון שקלים בלבד (בגין התאמת שווי הוגן של נדל"ן בהקמה)", נמסר מהחברה.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת נמשכת ברבעון הסתכם בכ- 48 מיליון שקלים, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בו הסתכם התזרים בכ- 39 מיליון שקלים, גידול של כ- 21%.
ה- FFO מפעילות נמשכת (ישראל בלבד) ברבעון הסתכם בכ- 33.5 מיליון שקלים, לעומת 30.7 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 9%.
ההון העצמי לתאריך המאזן הסתכם ב- 1.26 מיליארד שקלים, המשקף הון עצמי למניה של 9.47 שקלים, לעומת 1.24 מיליארד שקלים ב- 31.12.2008, המשקף הון עצמי של 9.26 ש"ח למניה.
דירקטוריון החברה החליט כי בשנת 2009 תשלם החברה דיבידנד מינימלי בסך של 44 אגורות למניה אשר ישולם ב-4 תשלומים רבעוניים. היום, הוכרז על חלוקת דיבידנד ביניים בגין הרבעון השני של שנת 2009 בסך 11 אגורות למניה (כ- 15 מיליון שקלים) אשר ישולם בחודש יוני 2009.
נזכיר כי, לחברה הסכם עקרונות לרכישת מלוא זכויותיה של אלקטרה נדלן בשני מתחמי בנייני משרדים בהרצליה פיתוח וברמת החייל (
"מהרבעון הרביעי של שנת 2008 המשבר העולמי נותן את אותותיו על תחום הנדל"ן המקומי" אמר אבי מוסלר, מנכ"ל אמות. "הגענו למשבר עם רמות דמי שכירות נמוכות ממחירי השוק. חלק ניכר מהחוזים שנפתחים בימים אלו, נחתמו בשנות השפל בין השנים 2003 ל- 2005, לכן הצלחנו לחדש את מרבית החוזים בעליות דמי שכירות".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
